אלכוהול
ביקורת מסעדות
נעים בשטח
נקודת ציון
ויניפדיה
מאמרים ודעות
יינות ישראל
יקבי ישראל
כתבות מהעולם
TerraVino
מדריך היין
פסטיבל COCKTAILS
White
חג היין
תערוכת קוניאקים
יין
מקררים
פותחנים
איש הענבים
ביקורת מסעדות
ביקור ביקב
טיולים
טעימות יין
טעימות אלכוהול
נעים בשטח
על סדר היום
יין
יקב ישראל
(0) הצג תוצאות
אודות
שירותי בר ואירוח
שיתופי פעולה
צור קשר
מועדון החברים של איש הענבים
מועדון כסף
תקנון
פעילויות באיש הענבים
מועדון פלטיניום
מועדון זהב
1116
פרסומות...
השם הוא חוטינר – טל חוטינר
טל חוטינר נחשב אחד מה''מגניבים'' של תחום היין והאלכוהול בישראל. הוא תזזיתי אבל מחושב, הוא מדבר איתך ואפשר לראות בעיניים המרצדות שלו שבכל סיום משפט יש לו איזה רעיון שהוא חושב עליו וכנראה שלא יממש כי הוא לא כותב את הרעיונות. סוגר עסקאות על מפיות וחי חיים די תובעניים מזה הרבה שנים. 46 שנותיו לימדו אותו עסקי יין ואלכוהול מהם ולא נראה שהוא חושש מהעתיד לבוא. בין מועד הראיון למועד פרסומו, הספיק לסגור את הסרווסריה, אחד המקומות האהובים על הסצנה התל אביבית בשנים האחרונות, ומי אמר שזו המילה האחרונה? לא טל חוטינר. לא
מאת: קלייטמן קובי
פורסם ב 20.12.2017

טל חוטינר, יליד 1971, נשוי לכרמית ואב לשני ילדים. בוגר תואר ראשון בתקשורת ומדעי הרוח, אבל זה לא המסלול שחשב עליו כשתכנן את חייו. הוא רצה לנסוע ללמוד באוניברסיטת דיוויס בקליפורניה. איך אומרים? החיים הם מה שקורה בזמן שאתה מתכנן תוכניות? בדיוק ככה.

חוטינר היה ברמן, ברמן טוב ונחשב. אבל גם לברמן יש מחויבויות, מילואים למשל שהפכו חלק מהעובדה שחלום דיוויס הלך התרחק עד שהפך חלום רחוק. טיימינג זה דבר חשוב בחיים. במקום, הוא למד ב"כותרת" ברמת אביב ולמד עם אלו ששמם מוכר היום לכל צופי ערוצי הטלויזיה – ברוך קרא, צביקה יחזקאלי ועוד. הוא לעומתם, לא נמשך לסיקור חדשות והפך למי שסיקר ברים עבור עיתון עכבר העיר. אם יש ביניכם אי אלו שזוכרים את השם סשה קוקלין, חוטינר החליף אותה בטור שהיה קרוי "עולם הספירט" ואט אט גם אהבתו ליין גברה והלכה. ללמוד לא מספיק, צריך גם לעבוד.

"אבינק'ה נמאס לי, אני רוצה לעבור לצד השני"
חוטינר מספר שאחד מלקוחותיו החביבים והכבדים כברמן, היה היינן (לימים) אבי פלדשטיין. "כשרבתי עם הבר האחרון שעבדתי בו (1994) התקשרתי ואמרתי לו אבינק'ה נמאס לי, אני רוצה לעבור לצד השני". פגישה בבית קפה בשנקין אכן העבירה את חוטינר לצד השני, אל משפחת סגל אותה הכיר היות והיה הברמן הראשון שמכר ג'יימסון בבר. הוא החל את עבודתו אצל משפחת סגל כמקדם מכירות יין ואלכוהול (יקב סגל, ג'יימסון, מרטיני) ועם הזמן הפך ליד ימינו של פלדשטיין. בהמשך הקריירה עבר חוטינר לעבוד אצל סלובטיק, אז סיטונאי גדול והיום גדול עוד יותר ומחזיק ברשת החנויות "יין בעיר".

היות והראיון מתמקד בחוטינר העיתונאי, שאלתי האם כתיבה הייתה משהו שתמיד עניין אותו. תשובתו מעניינת. "אני חושב שכן, אבל אני עדיין מתייחס לכתבה שאני צריך לכתוב כשיעורי בית". תחילת דרכו הייתה תקופה מיוחדת מבחינתו. מצד אחד התחנך על ברכיו של פלדשטיין תוך כדי הדרכות וייצור גראפה בעמיעד ומאידך לימודי עיתונות עם מרצים מכובדים כמו עמנואל הלפרין, עורכים מעיתוני מעריב והארץ ועוד.

הכתיבה ממלאת עבורו חלל ומשמשת לו אמצעי ביטוי ויצירה שעיסוקיו האחרים אינם מספקים לו. למרות זאת, הוא מתאונן שבעיתון ידיעות אחרונות בו הוא כותב כיום, אינו מצליח בהכרח לבטא עצמו בשל הדרישה לכתיבה מתומצתת במיוחד.

צילום: שרון שפירא

בוזנח את חוטינר
חברותו עם יוסי בוזנח היא עניין שאין להתעלם ממנו. למי שטרם שמע את שניהם עומדים בפני קהל ומרצים, חובה לעשות זאת. באתר YNET הוקם מיזם משותף לתקופת מה בו בוזנח וחוטינר שיתפו פעולה ויצרו "כתבות קליפ" שלא צלחו במיוחד. הם משתפים פעולה גם באתר "סנהדרינק". לדברי חוטינר, "סנהדרינק" הוא אתר עצמאי שהחל כבדיחה בין חמישה אנשים שחתמו על הסכם מייסדים על גבי מפית אצל "מתי המקלל". היום האתר שייך לניר קיפניס וליוסי בוזנח, אתר ממוקד שנותן תוכן לחברות. לטענתו של חוטינר, על אף שנראה לעיתים אחרת, אין קשר מסחרי בין האתר לגופים אחרים.

הוא גם כותב לעיתון ידיעות אחרונות ולשמחתו, הם אינם מעורבים בתכנים עליהם הוא כותב ונותנים לו יד חופשית. הוא שולח "בנק כתבות" ומקווה שיפורסמו כשהן עוד רלוונטיות. אם שאלתם את עצמכם האם העיסוק הזה מפרנס אותו? ממש לא, כמו אצל רבים מאיתנו והוא אף מציין כי המצב בארץ קיצוני לעומת מקומות אחרים בעולם. " העיתונות אצלנו היום קצת בעייתית... בחתך רוחב, יש יותר אנשים שרוצים לכתוב ממה שצריך. איכשהו אני חושב שכל הענף שלנו מעניין את חדרה-גדרה. פעם היינו מרכזים הכל לטעימת ראש השנה, אמרתי השנה אולי אני אעשה רק קברנה סוביניון אבל את מי זה מעניין. זה אולי מעניין יותר אותנו, את היקבים, היבואנים..."

"בסנהדרינק עשינו משהו שאני פחות יכול לעשות בידיעות אחרונות וב YNET. באחד החגים מילאנו עגלת סופר ביין בשווי 300 ₪ ויחד עם החשבון בסוף פתחנו בקבוק יין. אני חושב שלשם צריכה לפנות העיתונות בחגים, זו המסה של האנשים. אדם שאוהב יין לא צריך המלצות לפני החג, הוא יודע מה הוא רוצה לקנות..."

האם בלוגים יכולים להפוך לבעלי השפעה כמו בארה"ב למשל?
"כן. אם נצליח להפוך את היין לדרינק. בישראל אתה תמיד בפחד שהירדנים על הגדרות ולא תמצא את הנעליים הצבאיות כי תהיה שיכור ודבר שני זה לא חלק מהדיאטה ושגרת היום שלנו. גיא גיסר שכתב לפני בידיעות אחרונות, כתב פעם על היין שמתאים לחביתה של ארוחת הערב, זה מה שצריך להיות... צריך להנגיש כמה שיותר. הייתי אחד ממקימי חברת IBBLS ואמר לי צביקה המנכ"ל - יין צריך להיות דרינק, ברגע שנהפוך אותו לדרינק נעבוד נכון ואז לאדם יהיה אכפת מה הוא שותה".

איך אתה מפריד בין העיסוק שלך כבעל ברים ובין העיסוק שלך כעיתונאי?
"אני לא יכול להפריד. אני לא מתעסק עם ספקים ולא עושה קניות בעסק. יצא לי שאנשים שעיצבנו אותי מאוד בעסקים האלה, הביאו מוצרים נהדרים וכתבתי עליהם.

היתרון של החיבור הזה הוא שמגיעים אלי משקאות שונים, אז אני לוקח כוס יין ומביא לעובדים לשתות, או פותח וויסקי טועם ונותן ללקוחות לשתות ובחיים לא אחייב על זה, זה חוק אצלנו. אז אני יכול הרבה פעמים לומר ליבואנים מה הקהל חושב עליהם ולא רק מה אני חושב. בנוסף, אני מאוד ותיק בענף הזה מכל הצדדים. הייתי מנהל שיווק של IBBLS, הייתי שגריר של ג'וני ווקר בלאק לייבל והאנשים ממשפחת אקרמן או יקב רמה"ג או יקבים קטנים שבאים לתת לי לטעום מכירים אותי ואין לי כמעט ריבים. לא יודע איך אבל הצלחתי לא לריב יותר מדי עם אנשים, למרות שאני די איש מדון.

לפעמים אני נדלק על מוצר שקיבלתי לטעום, אני מנסה להביא אותו לבר והשותף שלי מפיל אותו על זה שהוא יקר ב 2 שקל ואומר לי עזוב לא נמכור את זה, הרי אתה ובוזנח תשתו את זה בסוף, והוא צודק בסופו של דבר.

הייתי גם שותף בפלטר ומכרנו את החלק שלנו לפני כשנה, הרו"ח שלנו אמר לנו שהדרך הכי יקרה לשתות בחינם זה לפתוח מזקקה וזה נכון. את הפרויקט מאוד אהבתי".

על אתיקה עיתונאית אומר חוטינר שהיא קיימת, אבל מאוד קשה לו בעיקר כי יש לו הרבה חברויות עם אנשי האלכוהול והיין בגלל העסקים שלו ובגלל שנותיו הרבות בענף. בחגים הוא משתדל לכתוב כתבות רוחב ולקיים טעימות עיוורות.

אז על מה חוטינר לא יכתוב?
הוא לא רוצה לכתוב על דברים שאינו אוהב ומוצרים שאינו סובל. הוא לא יכתוב ביקורת רעה מפורשת, אלא ברמיזות וניו-אנסים, בגלל המחשבה שעל המוצר הזה עמל אדם והשקיע. הוא טוען שלו היה כותב כתבה כל יום אז אולי היה כותב גם ביקורות רעות, אבל זה לא המצב והוא מעדיף לומר את הדברים ליצרן ישירות.

על ההרפתקאה של חוטינר עם ג'וני ווקר שמעתם?
למי שאינו יודע, חוטינר למד ללבוש חצאיות צמר בסקוטלנד והפך לשגריר המותג ג'וני ווקר. בשנת 2001 חוטינר עבד בחברת IBBLS ישראל במה שהוא מתאר כסוג של סיירת והחברה הראשונה בישראל בתחום האלכוהול, שלא הייתה חברה בעלת ייחוס משפחתי. נציג ווקר מסלוניקי הגיע לארץ, פגש בחוטינר וסיפר לו על תכנית השגרירים תוך שהם שותים וויסקי. הוא התרשם מחוטינר ושאל אותו – "איך אתה נראה בחצאית?". "זה היה מבחן הכניסה. "הגעתי לסקוטלנד לקורס שנמשך שבוע והיה אחד המעניינים שהייתי בו אי פעם הסתובבתי שם עם איאן וויליאמס שהיה מאסטר דסטילר. והיינו בהרבה מאוד מזקקות... הייתי אמור להיות אחראי על קפריסין, לבנון... הרציתי בקפריסין. את ההרצאות הראשונות עשיתי באיש הענבים, לא היו מקומות אחרים וחיים (גן) תמיד זרם איתי".

צריך סומליירים בישראל?
"צריך, אבל אני חושב שהמסעדות הרימו ידיים. לא בא להן לחנך וזה מעצבן נורא, כי להחזיק רק מותגים ורק מה שהולך, מה הקטע? מחזיקים במסעדות יינות שמוכרים גם בלי סומלייה. איפה הקטע של תביא לי משהו חדש? תגלה לי עולם?

יש חבר'ה צעירים, אבל הם לא נוסעים ללמוד. צריך לעשות את זה ומי שצריך לממן את זה אלו היקבים, מכון היצוא".

למי אתה מתגעגע?
"רוגוב. הייתי מביא לו יין הביתה וכשכתבתי בעכבר העיר ניסיתי למשוך אותו אחרי טעימה, לבוא לשתות איתי אז היה אומר לי במבטא אנגלי: מה רע? אני הולך הביתה מוזג לי קוניאק טוב, מדליק סיגר טוב, מה רע? מה רע?. כשפתחנו את שישקו, הוא כתב עליה ביקורת מסעדות, זו תקופה שבה היו פה רק משקאות לבנים. היינו עושים שפריץ על שאבלי של ז'וסף דרואה ורוגוב לא היה מסוגל לקבל את זה. שאול אברון, היה מגיע ואומר: שים לי בפרייה שאבלי, עושה איתי לחיים והולך לסטפן בראון. גם לשאול אני מתגעגע.

אלי לנדאו. היה לי חיבור איתו ברמה המקצועית. הכרתי אותו דרך שלום מחרובסקי. הייתי מרצה בחדר הפרטי של מול ים ושם הכרתי את אלי. יצאנו לשתות כמה פעמים וכל פעם שפגשתי אותו זה היה כמו בית ספר. איש חכם, מדהים, עם ידע. לפעמים בוזנח ואני יכולים לשבת ולהיזכר באמרות שפר של אלי לנדאו".

עצתך לכתבי היין
לא להתייאש. קודם כל מצאו עבודה יומית, Day job, לא לאבד סבלנות. לנסות לטעום ולחוות כמה שיותר, לטוס כמה שאפשר, לראות מה שיש בחו"ל ולהתגאות במה שיש פה. חסרה גאווה.

לכתבים הצעירים, תחשפו, תטעמו. הענף הזה יכול להצליח ותמיד נראה לי קודר קצת. את כל ענף היין צריך להקליל מהתוויות עד דרך השתייה".

אירועים קרובים
מפגש יינות צרפת
24-01-2018 19:00
אזורי היין הנחשבים של צרפת במבט רחב: בורדו, בורגונדי ועמק הרון.
מאפייני נגישות
צבעוניות
רגיל
גווני אפור
צבעוניות מודגשת
גודל גופן
רגיל
בינוני
גדול
אני מחפש/ת
לפי תאריכים
לפי תאריכים
חיפוש
משתמש קיים - נא התחבר
התחברות לאתר איש הענבים תאפשר לכם להינות ממגוון השירותים המוצעים בו.
כמה זה 5 + 9 ?
לחצו כאן להרשמה מהירה
לחצו כאן לשיחזור סיסמא
משתמש חדש - נא הרשם
לאחר הרישום תשלח אליכם הסיסמא למייל שהזנתם.
כמה זה 8 + 4 ?
אני מאשר קבלת דוא"ל ורישום למועדון איש הענבים
לחצו כאן לחזרה להתחברות
שיחזור סיסמא
לאחר הזנת כתובת המייל ישלח אליכם לינק לשיחזור סיסמא
לחצו כאן לחזרה להתחברות