אלכוהול
ביקורת מסעדות
נעים בשטח
נקודת ציון
ויניפדיה
מאמרים ודעות
יינות ישראל
יקבי ישראל
כתבות מהעולם
TerraVino
מדריך היין
פסטיבל COCKTAILS
White
חג היין
תערוכת קוניאקים
יין
מקררים
איש הענבים
ביקורת מסעדות
ביקור ביקב
טיולים
טעימות יין
טעימות אלכוהול
נעים בשטח
על סדר היום
יין
יקב ישראל
(0) הצג תוצאות
אודות
שירותי בר ואירוח
שיתופי פעולה
צור קשר
מועדון החברים של איש הענבים
מועדון כסף
תקנון
פעילויות באיש הענבים
מועדון פלטיניום
מועדון זהב
1046
על סדר היום
אפלסיון חדש ליינות בורגון בדרך לאישור
אם יאושר ייקרא: Bourgogne Côte d’Or
רוברט פארקר כבר לא הפרקליט של היין
אות נוסף לסיומו של עידן בביקורת היין – מישלן רוכשת 40% מאתר היין לשעבר של רוברט פארקר
הכי נצפה
שוק הנמל
רוצים לדעת עוד על שוק הנמל בהאנגר 12, נמל תל-אביב? רק באתר Grape-Man.
חברת אל על שידרגה את טרקלין המלך דוד
ביום ראשון השבוע, ערכו אנשי אל-על מפגש עיתונאים בטרקלין המלך דוד בנתב"ג ובו הוצג ה"אביב קולינרי בטרקלין" - השינויים שמשדרגים את החוויה הקולינרית לממתינים בטרקלין. ראשית, אעיד מניסיוני האישי בעבר כנוסע פלטינום - טרקלין המלך דוד תמיד היה משכמו ומעלה בהשוואה
לכבוד הקיץ שהגיע, חלצתי פקק
פגשתי השנה במיני זנים פחות מוכרים של ענבים לבנים ושאלתי את עצמי האם גם לסולריס, ווסקהאט ואסירטיקו, יש מקום בפורטפוליו היין הלאומי שלנו? התשובה אינה חד משמעית. מחד, ברור שלא כל זן מתאים לכל מקום, ובכל זאת ניסויים בזנים חדשים ומקומיים נערכים חדשות לבקרים בעיקר במדינות בהן תעשיית היין "צעירה", הן כדי למצוא את הזנים שלהן או להשביח את הזנים הקיימים. מאידך האם יש צורך בהכרת זנים לבנים נוספים בישראל? האם לא די לנו במה שגדל כאן ובמה שמיובא?
מאת: קלייטמן קובי
פורסם ב 17.05.2017

צילום: אייל גוטמן

מאז העלייה הדרמטית בצריכת יינות שבלי בישראל, נראה כי לא קמה מגמה חדשה ומסעירה בתחום היינות הלבנים, אולם אין ספק כי הרחבת יבוא היינות הלבנים לישראל הולכת ותופסת תאוצה הן בכמות והן במגוון ומכאן שהמגמות הקיימות רק הולכות ומתחזקות. זהו מהלך חיובי מאוד במדינה שבה רבים טוענים שצריך לשתות יין לבן, שניה לפני שהם אוחזים בבקבוק בירה צונן. זהו מהלך מבטיח לתעשייה מקומית שבה מתעורר מחסור מתמיד ביין לבן איכותי בשיאו של הקיץ והנה באים היבואנים להציל עוד נפש אחת בישראל.

יינות עולים חדשים-ישנים בישראל
יינות גרמניים זוכים לעדנה בישראל ובעיקר אלו העשויים ענבי ריזלינג וגוורצטרמינר. בעניין זה אזכיר את דבריו של קובי שקד, מנהל היבוא של חברת המגש שקד שבהשקת חגיגות 24 לחנויות דרך היין אמר שהספקים הגרמניים מעולם לא הבינו ועודם עומדים פעורי פה נוכח המהומה הישראלית סביב זן הגוורצטרמינר ובכל זאת הוא נוכח כאן כבר שנים רבות ובהצלחה רבה. הריזלינג גם הוא תפס מקום מכובד מאוד בתעשייה הישראלית, שאף מנסה לחקות באמצעים שונים את ניחוחות הפטרול (כן, כן – דלק) בהם הוא מאופיין עם התבגרותו ועושים אותו כל כך נבדל מאחרים. קיץ של ריזלינג אינו עוד אמירה, אלא אירוע של ממש ב 11 שנות קיומו אצל הג'יאקונדות וימשיך להתקיים ככל הנראה עד שהריזלינג בעולם ייגמר, או עד שתעלם השמש הקופחת בקיץ.

שריאל שני, סמנכ"ל תחום היין בחברת הכרם, מספר על המשך הגידול בביקוש ליינות שבלי וכן ביקוש גובר ליינות מבוססי הזן הלבן סוביניון בלאן לסוגיו ואף ליינות מבוססי הזן הלבן שנין בלאן. מדובר על מגמות המגיעות משוק הצרכנים המקומי. גם טל שקד, מנהל השיווק של המגש שקד מציין את הסוביניון בלאן כיין לקיץ הקרוב ועימו גם את הפינו בלאן המגיע אליהם מאלזס והוינו ורדה "היין של הקיץ מפורטוגל".

לצד אלו, נכנסו לישראל בשנה האחרונה יינות נוספים מסלובניה ומהונגריה למשל, אולם טרם פרצו לתודעת ההמונים ואינם מצדיקים עצמם עדיין מבחינה כמותית. נחכה ונראה מה יקרה בתחום זה.

ומה בעולם?

מגזין Wine Entuhsiast פרסם את רשימת הציונים שלו ליינות 2017 ולבציר האחרון ב 2015 ממנו הופקו היינות בטעימה. הרשימה מחולקת לארה"ב, חצי כדור הארץ הדרומי ואירופה. בשום מקום לא מופיעה מדינת ישראל, אנחנו עוד לא על המפה. נראה שבבציר בארה"ב בלטו במיוחד יינות העשויים שרדונה מעמק נאפה שקיבל ציון 95 (Superb) ומאזור סונומה שקיבל ציון 93 (Excellent) ויינות מזנים לבנים אחרים מאורגון (Willamette Valley), וושינגטון (Columbia Valley) וניו יורק. לצד אלו יש למה לצפות מבציר הריזלינג של Clare Valey שבאוסטרליה אשר קיבל ציון 96 (Superb) ולבציר סוביניון בלאן ממלבורו שבניו זילנד אשר קיבל ציון 93 (Excellent) ומתחרה בציון 96 שקיבלו ענבים לבנים המשמשים ליינות יבשים מעמק הלואר שבצרפת ובהם סוביניון בלאן כמובן.

בציר הענבים הלבנים של צרפת קיבל ציון מכובד, אולם לא הגבוה ביותר – אזור הגראב בבורדו, שאבלי וקוט דה בנואה בבורגון קיבלו ציון 94 ואילו אלזס 92. הלבנים האיטלקים מוערכים פחות - פריולי (90), קמפניה (91), סיציליה (91). ואילו הזנים לבנים בגרמניה ואוסטריה קיבלו 93-94. הזנים המובילים בציונים בטעימה היו שרדונה, מוסקדה, ריזלינג, וגרונר וולטלינר האוסטרי (הלוואי ויהפוך נפוץ כמו הריזלינג בישראל).

ברור כי על פי נתונים המפורסמים בעולם, הזנים המובילים כיום את תעשיית היין הלבן העולמית וגם הישראלית (להוציא יינות תוססים, לבנים מענבים אדומים וכתומים) הם שרדונה, סוביניון בלאן, סמיון, מוסקט, ריזלינג וגוורצטרמינר. אליהם מצטרף גם פינו גריג'יו, שהוא תמיד ספק אדום ספק לבן. גם במגזין דקנטר בלטו השנה זנים אלו, אליהם מצטרף רוסאן המתחיל להיות מוכר יותר גם בישראל.

זה שמייצר וזה ששותה
ככלל, על פי נתוני ה OIV, איטליה עומדת היום בראש טבלת כמות היין המיוצרת בעולם ואחריה צרפת , ספרד, ארה"ב, ארגנטינה, צ'ילה ואוסטרליה. מרבית היינות המיוצרים היו ועודם אדומים. יחד עם זאת, ה"שתיינים" הגדולים ביותר הם האמריקנים ואחריהם צועדות בגאון צרפת, איטליה, גרמניה, סין ובריטניה.

בתעשייה המקומית אנחנו רואים כי לדרישת הצרכנים ליין לבן ביטוי גם במרבית יקבי הבוטיק, שהוסיפו יין לבן להיצע היינות שלהם, מצויים בהליך הוספה, או חושבים על הנושא בחיוב גם אם לא תמיד בחיבה יתרה. בעלי יקבים יקרים, הניחו למצ'ואיזם האדום ועשו את הדבר הנכון, יין לבן! אבל איכותי! איך אומרים? להצלחה אבות רבים, לכישלון ענבים גרועים ובקבוקים יתומים.

חשיבות מופרזת בעידן גלובאלי

צילום: Jana Machatova

דיברנו על זנים, זנים ועוד זנים, אבל האם באמת חשוב לנו הצרכנים מאיזה זן עשוי היין? בצרפת כמעט שלא כותבים את זני הענבים על בקבוקי היין (כי הם פשוט יודעים מה גדל היכן) ובמדינת יין מתפתחת כמו פולין בשביל לרשום זן ענבים על התוית צריך לשלם מס, אז פשוט לא רושמים. כשאתם מגיעים לחנות יין מבלי שהחלטתם מראש על היין שתקנו, או ליריד כמו White, האם אתם מחפשים זן מסוים? או שמא אתם פונים קודם כל לאיזור יין, או ליקב? התשובה לרוב היא כי הזן הוא האחרון ברשימה, אלא אם החלטתם להתפרע ולטבול באמבטיית שרדונה, או ריזלינג בבית. זה מקרה אחר לדיון, קרוב לודאי עם הפסיכולוג.

נכון, אפשר היה להתעניין למשל גם בזנים יוונים או קפריסאים כמו מלגוזיה או קסיניסטרי (בהתאמה)  ולשאול מדוע אינם מיובאים לכאן, או מדוע אינם גדלים כאן. אני טוען שדי לנו בזנים שאנחנו כבר "מכירים" בישראל – אלו הנטועים כאן ואלו המיובאים לישראל. די לנו, לא כי אינני סקרן להכיר עוד ועוד, אלא כי אולי הגיעה העת להעמיק את הידע שלנו בקיים ולהתמקד באזורי היין בהם הענבים הלבנים גדלים ובגישות השונות של היקבים באותם אזורים. אח"כ נמשיך.

אז בישראל תמיד מחפשים את הדבר הבא, בעוד בעולם מחפשים לשפר את הקיים, האם לרדיפה שלנו אחר חידושים יש תכלית, או שמא אנחנו מתוסכלים מדי כי עוד לא מצאנו את הזנים הנכספים הישראלים העתיקים שייתכן ויאכזבו אותנו לכשנמצא אותם, אם בכלל?

שימרו את הסקרנות שלכם ליינות ולאיזורי היין בעולם ופחות לזן הענבים עצמו. לא שאין לכך מקום, אולם התנסות בכך מהווה קרקע פורה לחשיבה מסוג חדש. ובעיקר, טעמו את היינות הלבנים הנפלאים שגדלים בישראל ואלו שמגיעים לישראל.

כתבות רלונטיות
ספורי ענבים - BASTARDO
תשכחו ממרלו וקברנה, ריזלינג ושרדונה. במדור זה תקראו אך ורק על זני ענבי יין שכנראה לא נתקלתם בהם מעולם ושסביר מאוד שגם לא תתקלו בעתיד, זנים עלומים או נעלמים ולעתים גם הזויים למדי, זנים המצויים מחוץ לספקטרום של עולם היין המוכר לנו
קנו לעצמכם מתנה לחג!
חברת הכרם משיקה לקראת עונת החגים שבפתח מגוון מארזים - המתנה המושלמת למארחים
אירועים קרובים
בית פתוח: טעימה עיוורת יינות לבנים | 2017
25-08-2017 11:00
יום שישי ה 25.08.2017 בין השעות 11:00-17:00
אני מחפש/ת
לפי תאריכים
לפי תאריכים
חפש
משתמש קיים - נא התחבר
התחברות לאתר איש הענבים תאפשר לכם להינות ממגוון השירותים המוצעים בו.
לחצו כאן להרשמה מהירה
לחצו כאן לשיחזור סיסמא
משתמש חדש - נא הרשם
לאחר הרישום תשלח אליכם הסיסמא למייל שהזנתם.
אני מאשר קבלת דוא"ל ורישום למועדון איש הענבים
לחצו כאן לחזרה להתחברות
שיחזור סיסמא
לאחר הזנת כתובת המייל ישלח אליכם לינק לשיחזור סיסמא
לחצו כאן לחזרה להתחברות