אלכוהול
ביקורת מסעדות
נעים בשטח
נקודת ציון
ויניפדיה
מאמרים ודעות
יינות ישראל
יקבי ישראל
כתבות מהעולם
TerraVino
מדריך היין
פסטיבל COCKTAILS
White
חג היין
תערוכת קוניאקים
יין
מקררים
פותחנים
איש הענבים
ביקורת מסעדות
ביקור ביקב
טיולים
טעימות יין
טעימות אלכוהול
נעים בשטח
על סדר היום
יין
יקב ישראל
(0) הצג תוצאות
אודות
שירותי בר ואירוח
שיתופי פעולה
צור קשר
מועדון החברים של איש הענבים
מועדון כסף
תקנון
פעילויות באיש הענבים
מועדון פלטיניום
מועדון זהב
1583
פרסומות...
רונן פרלמוטר – השועל הכי כשר בעיר
הוא אחד הבודדים במגזר הדתי בישראל שכותב על יין, עובדה מפתיעה לאור העובדה שבשנים האחרונות נרשמת עלייה בצריכת יין איכות במגזר הזה ולאור העובדה שהעיתונות הכתובה שם, אינה גוועת בקצב שבה היא גוועת בקרב הציבור הכללי בישראל. פגשתי את רונן פרלמוטר שמעולם לא העלה על דעתו שיהיה נושא לכתבה והנה התוצאה, רעיונות מעניינים ונתונים מסקרנים
מאת: קלייטמן קובי
פורסם ב 17.10.2017

פרלמוטר, יליד 1975, נשוי ואב לשתי בנות, נולד בתל אביב כדור חמישי למשפחה שהגיעה לעיר בשנת 1920. הוא גדל בראשון לציון וכיום גר בפתח תקווה ועוסק בראיית חשבון כסמנכ"ל בחברת היי טק, בעל משרד עצמאי והחשוב מכל לענייננו כותב מזה כ 12 שנים על יין.

בבית הוריו הוא שתה רק יין מתוק ומכל הסוגים הקיימים. אפשר לומר שאביו העביר אותו סטאז' ארוך על יין מתוק, אולם מגורים בסמוך ליקב כרמל בראשון לציון, שם בילה את רוב שנות ילדותו, עשו את העבודה. "היינו מריחים את ענבי הבציר ביקב ובכל שנה היינו מבקרים ביקב במסגרת בית הספר. הזרעים נזרעו בילדות". לאחר שהתחתן טייל עם אשתו איתהאל ברמת הגולן, טעם פה, טעם שם והחל להתעניין ולהתמקצע בתחום היין. עבודה בה אחז משך תקופה כמנהל לקוחות במקאן אריקסון הפגישה אותו עם יקבי כרמל פעם נוספת, כעת כלקוח אותו אהב מאוד. פרלמוטר קיבל הצעה להשתתף בקורס יין ביקב ומשם החלה גם קריירת הכתיבה.

שועל בכרם וחוויות אחרות
בשנת 2005 פנה אל פרלמוטר חבר בעל מגזין עסקים למגזר החרדי "מנהלים נכון" ושאל אם ירצה לכתוב על יין. פרלמוטר שלא ראה בעצמו אוטוריטה היסס, אך קיבל את התפקיד. שנתיים מאוחר יותר, חברו עבר לנהל את רשת המקומונים הגדולה של המגזר "קו עיתונות" ופרלמוטר אחריו למה שהפך לטור שבועי קבוע על יין. שם הפך פרלמוטר גם לשועל בכרם, זה היה שמו של המדור וזה גם הפך לכינוי שהיה מזוהה עימו ביקבים וכאשר היה מגיע אליהם היה שומע קריאות "הנה השועל מגיע..."

כשלוש שנים מאוחר יותר הוא עבר ל"מקור ראשון" הממוצב כמקבילה הימנית של עיתון "הארץ". ב"מקור ראשון" גם הזוגיות באה לידי ביטוי: אשתו קונדיטורית ומתכונאית במקצועה כתבה טור מתכונים והוא טור על יין.

מזה כשנה הוא כותב במגזין קולינרי כשר בשם "בופה" והוא נמצא בהליך מו"מ לכתיבה במקום נוסף אותו סירב לחשוף בשלב זה.

פרלמוטר לקח חלק בתוכנית לימודי היין של הייננים עידו לוינסון ודר' שיבי דרורי באריאל שם לימד את נושא הכשרות ביין.

יין ציוני לא יכול להיות רע
בין אהבה ליין ואהבה לכתיבה עליו יש פער, אולם אצל פרלמוטר כתיבה היא דבר שתמיד אהב לעשות והוא אכן כותב הרבה ולא רק על יין. כתיבתו מתמקדת במאמרים תורניים, עריכת טקסטים ועוד. מכאן הכתיבה על יין היא בבחינת נדבך נוסף בעיסוקו. הוא גם כותב ביקורת יין ורואה בכך חלק מההסתכלות שלו על ענף שנמצא לדבריו בחיתוליו ומתוך אינטרס שיקבים ימכרו יותר כדי שאנשים ישתו יותר. כמו כתבים אחרים שראיינתי, גם הוא משתדל לכתוב רק באופן חיובי ומה שלא נושא חן בעיניו לא יקבל את מקומו על הדף או לכל היותר יירמז באופן עדין. "אני לא תופס את עצמי כמי שבאמת יכול להעביר ביקורת על אנשים שכל חייהם מוקדשים ליין. אני רוצה לפרגן להם".

פרלמוטר רואה ביין הרבה מעבר למשקה, הוא רואה בו גורם חיבור חברתי וכל מה שיין מייצג: כלומר חקלאות, אנשים שעוסקים ביצירת יין ואנשים ששותים יין, ציונות. לטענתו "למרות שאני חובש כיפה", הוא הכיר את הארץ לאורכה ולרוחבה דווקא בזכות היין. "חלק מהכתיבה זה לכתוב על אנשים ומה שהם מאמינים בו, מה שהם מייצגים... חקלאות היא ציונות".

האם יהיו יקבים שתימנע מלכתוב עליהם?
"יש לי בעיה הלכתית, אתית לכתוב על יקבים שאינם כשרים. הייתה לי פעם דילמה בעניין הזה כי קיבלתי הצעה מאחד העיתונים הנפוצים בישראל לכתוב עבורם, אבל נאלצתי לדחותה לאחר שהתייעצתי עם אנשים שמבינים בהלכה יותר ממני. הם אמרו לי שאני לא יכול לכתוב על יינות לא כשרים. "אל תתבלבלו, פרלמוטר טועם יינות לא כשרים כפי שגם חובשי כיפה אחרים עושים, בטעימה מדובר ביריקת היין: "יש היתר היסטורי עוד מתקופת הראשונים. יהודים בימי הביניים היו סוחרי יין (לאו דווקא כשר) והיו צריכים לדעת מה הם מוכרים". הבעיה שהתעוררה היא בהמלצה שייתן פרלמוטר על יין שאינו כשר, הרי שאז לפי העצה שקיבל הוא יחטיא את הקורא שילך ויקנה את אותו היין. "היה לי קשה לקבל את זה אבל קטונתי. כל אחד צריך לדעת את מקומו. אני יכול להמליץ על חווית הביקור ביקב לא כשר שהיא חוויה רב חושית, אבל לא להמליץ על היין".

על פערי הכתיבה בין הציבור החרדי והציבור הדתי מספר פרלמוטר כי בציבור החרדי ישנה מודעות גבוהה יותר ליין ושותים הרבה יותר יין. אצל החרדים הוא אומר - מה שלא אסור, מותר ויין אינו אסור. עוד הוא מספר שלחלק מהציבור החרדי אין בעיה עם נהנתנות. לעומת זאת, המגזר הדתי עדיין שרוי במקום האידיאליסטי ויין נתפס כמשהו מאוד נהנתני ולכן יקבל מקום נמוך בסדר העדיפויות.

אז אתם וודאי שואלים את עצמכם כפי ששאלתי גם אני – איך זה יכול להיות? הרי מרבית היקבים של חובשי הכיפה הם של חובשי הכיפות הסרוגות, עושים יין ולא שותים? נו – לצרפתים יש את הפרדוקס שלהם ולנו יש את שלנו. "זה הפרדוקס ועל זה הם בוכים. הם אומרים אנחנו עושים את היין הכי טוב בארץ והציבור שלנו לא שותה. יש תזוזה אבל איטית ובעיקר במרכזים הבורגניים יותר של הציבור הדתי שם יודעים לקנות יין ולהעריך, יין משדר אצלם משהו. בציבור החרדי לעומת זאת הם קונים מותגים ויחששו לשים יקבים מסוימים על השולחן".

אתם כבר וודאי מבינים שבכל הנוגע לכתיבה לציבור הדתי לאומי מעורבים ערכים כמו ציונות, השטחים והאמירה שזה בסדר ליהנות משתיית יין. ואילו לציבור החרדי הכתיבה מקצועית יותר כי הם כבר קונים יין (למי שהשקל בכיסו) וניתן לתאר יין במונחים מקצועיים יותר לצד טרמינולוגיה חרדית.

אם כך, איך קורה שאין בכל עלון חרדי מבקר יין משלו? "אני חושב שזה אכן חסר כי זה מעניין אותם. כתבתי כמעט שנה בעיתון שנחשב סמן ימני בעיתונות החרדית ("עיתון המבשר"), עיתון של חסידים בבעלות משפחת פורוש. מדי שבוע כתבתי טור על יין, טור שאתגר אותי כי היו בו מעבר לביקורת דברים יותר הגותיים על יין ותורה. חיברתי את היין לדת למרות שמספר פעמים פסלו את הטור כי הוא הפך תורני מדי. בשביל זה יש רבנים".

מה דעתך על תחרויות היין המתקיימות בישראל?
אני משתתף באשכול הזהב הרבה שנים, את טרה וינו אני לא מכיר אז לא אוכל להתייחס. התחרות היא כלי חשוב, אולם לצערי יש יקבים שבוחרים לא להשתתף וזה חבל. יש עלויות וברור לי מהיכן זה נובע, אבל זה יכול לקדם את התחרות ואת היין. חובבי יין מנוסים, פחות מתייחסים למדליות, אבל רוב העם אליו אנחנו רוצים שהיין יגיע, כן.

מה דעתך על ההסתבכות שארעה בזמנו בין כותבי מדריך היין (יאיר גת וגל זוהר) ובין יקב טורא והפוליטיקה הישראלית?
"אני מנסה להסתכל על זה מנק' המבט שלהם (המוחרמים) ויכול להבין את הפגיעה מהחרם של מי שכתב את הספר הזה ומבלי שזה נכתב באופן מפורש. קראו לזה מדריך ישראלי, כלומר כל מה שמעבר לקו הירוק לא ישראלי. אם אני לא מכניס את היינות למדריך הישראלי אז זה לא ישראלי. את רמה"ג הם סקרו וכל מיני יקבים שטכנית המתקן שלהם נמצא בתוך תחומי ישראל הקטנה, אבל הכרמים שלהם נמצאים ביהודה ושומרון.

לבוא ולהגיד שלא מכניסים את כל ההתיישבות ביו"ש ולעשות את זה בהיחבא? האדם הסביר יגיד אוקיי, היקבים ששם אינם איכותיים. יין לא טוב. לו היו אומרים בצורה גלויה שבגלל דעות פוליטיות ואחרות הם מחליטים מראש על כך ובאופן גלוי, זכותם המלאה".

האם העניין לא נופח מעבר לפרופורציה? אולי הם לא עשו את זה כדי להתריס?
"הם חזרו על זה במהדורה השנייה. אז הם כבר כן ידעו. זו זכותם, אבל בואו שימו את זה על השולחן ואל תבואו ותחריגו. או שאנשים יבינו שכל היינות מיו"ש לא טובים, או שמראש אתם אומרים אלה לא ישראלים.

הם (היקבים ביו"ש) תופסים את עצמם כחלוצים המודרניים, הציונים שמגנים על גבולות המדינה והעשייה שלהם היא העשייה הציונית של היום. אני בהחלט יכול להבין את זה. אני מאמין שהיו פוליטיקאים שתפסו על זה טרמפ אבל זה משהו אחר".

מה דעתך על תקינת יין?
"אני חושב שחשוב שתהיה תקינה אבל בצורה נכונה. לבוא ולהפיל דברים על יקבים בלי ללמוד את הדברים לעומק, זה לא. צריך לעשות את זה בשיתוף עם היקבים ולא בכפיה, בתהליך... הרגולציה תביא לסטנדרטים ושקיפות מול הצרכנים שלחלק מהם זה חסר היום". שאלתי אם יהיה זה נורא אם ייסגרו כאן עשרות יקבים ופרלמוטר שיתף כי באופן אישי זה יהיה לו מאוד חבל כי לפעמים ליקב יש ייחודיות משלו, לפעמים ניתן לפגוש באופי היינן בדרך היצירה שלו. "לכל יקב יש את המקום שלו, אבל כרואה חשבון אני אומר שכל אחד צריך להצדיק את הקיום שלו".

מה מייחד בעיניך את תעשיית היין הישראלית?
"ישראל הייתה מעצמת יין עולמית בתקופות קדומות. יין אשקלוני יוצא לכל העולם, בתק' בית ראשון ושני כמויות היין שיוצרו פה היו עצומות. אנחנו כבר לא שם בגלל הממלוכים שחיסלו את התעשייה. אבל המחקר ששיבי דרורי עושה בבר אילן, יחד עם הקולגות שלו, במטרה למצוא את הזנים הארצישראלים הקדומים, שהם המקור לזנים המאוחרים המודרנים, יכול להיות בשורה אמיתית. אתה טועם יינות שמתחילים לעשות מהזנים האלה ואתה רואה שיפור משנה לשנה, שיפור מדהים.

הבשורה שצריכה לצאת היא שילוב של הזנים המקומיים יחד עם ההיסטוריה הישראלית כמולדת של עולם היין. לאירופה הדברים הגיעו יותר מאוחר. ארה"ב בוודאי".

לשם התעשייה תצעד ב 4-5 שנים קרובות? לא בכל היקבים אבל אנחנו נראה מהם יותר. הזנים המיוחדים האלו יכולים להיות הזנים שיביאו את הזנים האחרים שאינם יחודיים לנו להכרה בינ"ל".

אירועים קרובים
מפגש יינות גרמניה ואלזאס
22-11-2017 19:00
מפגש יין לבן לגמרי. עם היינות המרגשים ביותר, מהאזורים הצפוניים ביותר באירופה.
מאפייני נגישות
צבעוניות
רגיל
גווני אפור
צבעוניות מודגשת
גודל גופן
רגיל
בינוני
גדול
אני מחפש/ת
לפי תאריכים
לפי תאריכים
חפש
משתמש קיים - נא התחבר
התחברות לאתר איש הענבים תאפשר לכם להינות ממגוון השירותים המוצעים בו.
לחצו כאן להרשמה מהירה
לחצו כאן לשיחזור סיסמא
משתמש חדש - נא הרשם
לאחר הרישום תשלח אליכם הסיסמא למייל שהזנתם.
אני מאשר קבלת דוא"ל ורישום למועדון איש הענבים
לחצו כאן לחזרה להתחברות
שיחזור סיסמא
לאחר הזנת כתובת המייל ישלח אליכם לינק לשיחזור סיסמא
לחצו כאן לחזרה להתחברות