כולם יודעים שהמקום הנמוך ביותר בעולם הוא ים המלח. לצערי, לא מצאתי שבאזור הזה מתקיימת תעשיית יין כלשהי וכאשר כתבות שונות בעולם הרחב מתייחסות אליו, הן מציינות יקבים כמו יתיר – בשום אופן לא קרוב ליריחו. ובעבר? או, כאן יש כבר משהו, לא יין אבל בכל זאת גידול ענבים. למאכל, לא טוב? הנה קצת היסטוריה עתיקה וקרובה יותר על ענבים ביריחו:

* זוכרים את מרגלי המוסד של יהושע? מה ביקש מהם בין היתר? "וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם רָזָה הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן וְהִתְחַזַּקְתֶּם וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ - וְהַיָּמִים יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים".

* קצת מאוחר יותר נחשפים ממצאים כמו גת בסמוך לארמונות; גתות ליין תמרים באחוזת המלך ביריחו.

* בדצמבר 1871 ערך יהושע ילין, ממייסדי שכונת נחלת שבעה בירושלים, מסע לעבר הירדן המזרחי לשם קניית תבואה. את תיאור מסעו פירסם ב"החבצלת" באותו חודש. בין היתר ראה שם "גפנים נושאות אשכולות ענבים גדולים, אשר לא ראיתי כמוהם בכל הארץ"

אז סביר שבעולם הישן-נושן ייצרו יין-תמרים ביריחו, במקום הנמוך בעולם. יופי. היום לא, לא יופי, חבל!

והיכן מייצרים בימינו אלה ממש, נמוך-נמוך? הנה:

נעים מאד להכיר, Jan Schake ו Tieke Roosenהחיים בהולנד בעיר קטנה בשם Amstelveen שהחליטו ב 2004 לזנוח את חייהם הרגילים ולהגשים חלום. Jan כבר היה כורם זעיר נלהב וטיפח כרם קטן, בעוד Tieke עבדה כאחות לאחר שקודם לכן היתה בעלת חברת קייטרינג מוערכת. הוא ייצר יין בשם Amsteltuin והחל מ 2016 החליף את שמו ל Amsterdam Wines. יפה, נכון? מזכר יחיד לרבים, סממן ברור של שאיפה וחזון. נו, מה מיוחד בזה? או, הם מפרסמים שזהו הכרם הנמוך בעולם - 5 מ' מתחת לפני הים (לא לקפוץ, ראו בהמשך). הזוג הנחמד והיין המיוחד שלהם באקלים הקר הביא בתחילת השנה להכללת המקום במסלול אוטובוס התיור של אמסטרדם (greenline.amsterdam), והנה Amsteltuin על המפה! וזה לא הכל, השנה ייפתח שם גם Holland Wine Center, שיהיה מרכז מידע ויספק מגוון פעילויות סביב האזורצ'יק הזה שבו פועלים כבר 4 יזמים נוספים.

מה עושה הזוג? מטפח כרם קטן של 6 דונם ומפיק 5,000 בקבוקים לשנה הזוכים להערכה ולמדליות ובזכותם מבקרים כל שנה ביקב 10,000 איש (!), הטועמים, קונים ונהנים. אין ספק שהיוזמה הזו מעניינת מכל היבט יינני שהוא. כבוד והערכה!

צילום מתוך אתר היקב amsterdamwine.nl

כן, אבל... זה נכון שזה הכרם הנמוך ביותר, בעולם המערבי. אלא שבסין, באזור Turpan Depression שבאזור האוטונומי Xinjiang מתקיימת תעשייה של גידולים חקלאיים של מטעים וכרמים. העמק הזה מגיע למפלס של עד 154 מ' מתחת לפני הים!, נתון שקובע אותו כמקום הרביעי הנמוך בעולם. הטופוגרפיה מביאה גם לאקלים קיצוני, היבש ביותר בסין עם טמפרטורת קיץ של עד 47°, 20°- בחורף ותקופת יובש מוחלט של כ 10 חודשים בשנה. כל אלה לא מונעים מהתושבים לגדל כ 100 זנים שונים של ענבים (!), שרובם המוחלט מופנה לאכילה ולייבוש למוצרי אכילה ושימורים. 90% מהענבים ללא חרצנים בסין גדלים שם.

והיין? ובכן, מלבד כל המאכל והשימורים והפירות היבשים, נטעו גם כרמים של קב"ס וסוביניון בלאן והביקורות בשנים הנוכחיות קובעות שאלה היינות הטובים בסין. זה יפה, גם בהיבט האתני של האזור הזה, שהוא אוטונומיה של העם האוגורי ש 70% מהם מוסלמים.

Xinjiang

שני כרמים ויקבים מתחת לפני הים, שתי תופעות מעניינות. תודו!

וכעת נא להירגע מהקרירות והרוגע ולהתרכז בוונציה. אמנם (עדיין), לא מתחת לפני הים, אבל ממש באותו גובה. באי הנופש הקטן Mazzorbo, בלב פארק הלגונה המקומי, מהווה הקרקע רק 8% מהשטח. ושם, כן-כן, נמצא הכרם אולי המעניין ביותר בעולם, שבו מתקיים איזון בלתי מתקבל על הדעת בין הגפן המקומית, לבין המצע העשיר של הקרקע מחד ושל הסיכון הקבוע של המים המלוחים מאידך. מה זה השיגעון היינני הזה לקיים "בכוח" גידול כלשהו בסיבה כזו? מה קורה שם?

"עינב הזהב" קוראים לזן הנדיר הזה, Dorona di Venezia המתוארך למאה ה 15 באזור הזה ועמיד לפטריות ולתופעות אחרות של לחות מירבית. זו הכלאה היסטורית של שני זנים איטלקיים, Garganega ו Bermestia. החיים התנהלו בנחת באי הקטן ומעט הגפנים חיו בשלום, בינות לשאר הגידולים במקום. אבל בשנת 1966 התרחש אסון טבע משמעותי בדמותה של הגאות הגבוהה ביותר מאז ומעולם, 194 ס"מ ובמשך 22 ימים שלאחריה נותרו המים בגובה 110 ס"מ והשמידו את כל הגידולים באי. זהו, "הלכה" לה הגפן בעלת ענבי הזהב. אלא, הפלא ופלא, בשנת 2002 ביקר בקתדרלה המקומית ובגן הצמוד אדם בשם Gianluca Bisol ועינו החדה לא פספסה גפנים אחדות של Dorona. הוא התקשה להאמין ופתח בעבודת מחקר שבה, ראשית לכל, הצליח לאתר 80 גפנים שהתגברו על כל איימי הגאות ההיא ושרדו להפליא! ההמשך היה לא פחות מעניין: ב 2007 הוא נטע 4,000 גפני Dorona בשטח של 8 דונם המפיקים 3,800 ק"ג ענבים מהם בוקבקו 3,911 בקבוקים ממוספרים בשם Venissa. בקבוקים? לא, לא מה שעולה בדעתכם. היין מבוקבק לבקבוק ייחודי עם עלה זהב המיושם ביד אומן ונשלח אח"כ לקלייה נוספת במפעל Moretti glassworks שבמרכז הזכוכית Murano. לא וואו? הרעיון של שילוב עלה הזהב ועיצוב הבקבוק היו של Giovanni Moretti, האיש והאגדה המקומית של מוראנו. הוא גם ממספר את הבקבוקים בחריטה בזכוכית!

Mazzorbo

אז יש גפן-זהב ויש בקבוק זהב. והיין עצמו, יקב או משהו? או! שימו לב: האשכולות שנבצרו בזהירות מירבית מועמסים על ספינה קטנה ומשייטים להם ל Montalcino, ליקב עם מעבדה צמודה ורצינית בשם Wine Circus, Roberto Cipresso’s winery-cum-laboratory שם, ראשית, נערך מיון ידני קפדני ברמת העינב הבודד (זוכרים את שאטו ד'איקם?); התסיסה נעשית בשני שלבים, ראשית במיכלי פלב"מ ואח"כ ברוח המסורת היא נשלמת בבקבוק! הפיתוח נמשך ושנת 2010 מניבה כבר 4,880 בקבוקים של חצי ליטר ועוד 88 מגנומים תקניים של ליטר וחצי וגם 88 ירבעם תקני של 3 ליטר. היין הזה נכלל בגאווה ברשימת 100 היינות הטובים באיטליה. אנחת רווחה וגאווה לעקשנים של Venissa. ב 2014 מפרסם Decanter מאמר ארוך בשם “Joy of Terroir” על Venissa. ההכרה באיכות ובמיוחדות הושלמה.

אחד מצטיין הנמוך באירופה, אחד באזור מדברי מוזר והנמוך בעולם, אחד מצטיין ומעניין ביותר בטרואר ממש בלתי אפשרי. לחיי השונות הטובה!