נעים בשטח
ויניפדיה
מאמרים ודעות
יינות ישראל
כתבות מהעולם
ביקורת מסעדות
אלכוהול
תערוכת קוניאקים
פסטיבל DRINKS
פסטיבל-cocktails
חג היין
בציר הזמן
TerraVino
פסטיבל White
יקב אשרה
איש הענבים
ביקורת מסעדות
ביקור ביקב
טיולים
טעימות יין
טעימות אלכוהול
נעים בשטח
על סדר היום
יין
יקב ישראל
(0) הצג תוצאות
בית הספר ליין
2321
פרסומות...
ארץ הגפן העולה
כבר לא רק סאקה – יפן ויין – ממש לא מה שחשבתם!
מאת: בר אולפן עידן
פורסם ב 04.07.2017

תה ואורז יש בסין וביפן יש יין
בחודש נובמבר 2016 יצאה מישראל ליפן משלחת של נציגי 22 יקבים, בניסיון למכור ליפנים יינות מארץ הקודש. לא מעט היו מופתעים מיוזמת היקבים: מה ליפנים וליין? הדהדה השאלה. המשתתפים במשלחת סיפרו ששוק היין ביפן מפותח מאוד, היפנים מבינים ומעריכים יינות, הם מעוניינים שיהיה להם מגוון יינות גדול ככל האפשר ושהם שותים יין במסעדות וגם בבית. כל זה נכון בהחלט, אבל מסתבר שהשינוי שעוברת יפן בכל מה שקשור לעולם היין, הינו מהותי ונרחב בהרבה. מעבר לצריכה ההולכת וגוברת ולתרבות היין המתפתחת, חל שינוי נוסף בכך שמקורם של היינות אותם שותים היפנים כבר אינו רק מעבר לים. בשנים האחרונות, הולכת תעשיית היין המקומית וגדלה וכנראה שתתפלאו לשמוע, שעל פי הנתונים האחרונים באשר ליבול ענבי היין ביפן, המעודכנים לשנת 2012, ייצרו היפנים כמות דומה של יין לזו המיוצרת באורוגואי, כלומר כמות גדולה מזו המיוצרת למשל בקנדה, תורכיה, לבנון ו... ישראל.

בשנות השמונים של המאה הקודמת, עדיין התייחסו יצרני היין האירופים אל יפן כאל לא יותר מאשר שוק פוטנציאלי עצום ליינות העלית שלהם, כפי שהתייחסו גם אל סין עד לאחרונה. יבואני יין יפנים חוזרו וחנויות הכל בו הגדולות של יפן עוצבו מחדש, על מנת שיתאימו לקלוט את היינות האיכותיים ביותר שיש לעולם היין להציע. אולם, מאז חל שינוי עצום בארץ השמש העולה ונראה שבשנים האחרונות הופכת יפן יותר ויותר לארץ הגפן העולה. באיגוד הסומליירים היפני, הכולל בתוכו לא רק סומליירים במובן הקלאסי של המילה, אלא גם חובבי יין הנכונים ללמוד את הנושא לעומק במסגרת קורסים פורמליים ואף להיבחן, חברים כיום כבר יותר מ 11,000 איש ואישה. האקדמיה ליין של טוקיו, שהיועצת הראשית שלה היא כוהנת היין הבריטית ג'נסיס רובינסון, מלמדת כ 6,000 יפנים בכל שנה, ב 150 קורסים שונים, אשר חלקם עוסקים גם בסאקה. האקדמיה מתיימרת להיות בית הספר ליין הגדול ביותר באסיה.

סקרים ומחקרים שנערכו לאחרונה מראים שהיפנים שינו את מנהגיהם והחלו לצרוך יין בבית. יין הפך למשקה הבחירה הראשון עבור נשים יפניות צעירות וטרנד היין ביפן הולך וגובר. צריכת היין ביפן היא הגבוהה ביותר באסיה – כמעט 4 ליטר לאדם לשנה, אם כי היא נמוכה כמובן מהצריכה הנהוגה באירופה ואפילו אצלנו בישראל. היפנים, ממש כמו שכניהם הסיניים שביבשת, כבר התקדמו באופן משמעותי מעבר למהלכי הפתיחה המקובלים של שוק יין חדש, המתבטאים בצריכת יינות "קלאסיים" מבורדו או בורגון, או יינות שמפניה, האהובים מאוד ביפן. כיום כבר רועים היפנים בשדות חדשים, כמו אלו של צ'ילה, שהפכה לספקית היין הראשית של המדינה מבחינה כמותית, אוסטרליה, ארה"ב, איטליה ועוד. הנוהג לפיו יבואנים יפניים מייבאים יינות בצובר, מערבבים אותם עם מעט יין מתוצרת מקומית ומוכרים אותו כיין יפני, הולך ודועך וגם החוק היפני החל לשים לו סייגים, שכן החל משנת 2018 יידרשו היבואנים לציין על גבי התווית הקדמית שמדובר ביין מיובא. נכון לשנת 2014 יותר מ 30% מהיין הנמכר ביפן הוא מקומי (כולל יינות צובר עם תוויות מקומיות).

הכי לא מתאימה לגידול ענבי יין

מבחינה גאוגרפית ואקלימית, נראה שהבורא, או הטבע (כל אחד על פי נקודת השקפתו), עשו את הכל על מנת שלא ניתן יהיה לייצר יין ביפן. למרות שמבחינת קווי הרוחב שלו תואם האי המרכזי של יפן – הונשו – את אלו של אזור הים התיכון, הרי שמבחינה אקלימית, נדמה שההתאמה לא יכולה הייתה להיות רחוקה יותר. היבשת האסייתית העצומה שממערב ליפן משפיעה השפעה אדירה על האקלים המקומי. מן הצד השני, חשופים איי יפן אל האוקיינוס השקט, כך שיפן כלואה למעשה בין מסות היבשה והים הגדולות ביותר על פני כדור הארץ, ואין זה פלא שאקלימה הינו קיצוני. רוחות מסיביר מקפיאות את ימי החורף, בעוד מונסונים מן האוקיינוס הופכים את האביב ואת הקיץ לרטובים. לקראת סוף עונת הגידול, בדיוק בעת שבה הגפנים נדרשים לימי שמש רבים ככל האפשר, הם נשטפים בגשמי המונסון.

הקרקע עצמה היא קשה והררית. כמעט שני שלישים משטח האיים הינו כה תלול, עד שרק היערות העבותים מונעים מהקרקע החומצית לגלוש את הנחלים והנהרות השוצפים. המישורים הם בעלי אדמות כבדות הנשטפות מן ההרים ואשר הניקוז שלהן לקוי, אדמות מצוינות לגידול אורז, לא גפן. טופוגרפיה של גבעות משתפלות המתאימה כל כך לגידול ענבי יין, היא נדירה ביפן ויקרה להחריד. בנסיבות אלו, אין זה פלא שמזה כ 1,200 שנה לא גדלו גפנים ביפן. אבל אין להסיק מכך שמעולם לא גדלו שם כרמים. קיימות עדויות ברורות לכך שבמאה השמינית לספירה הפיצו מיסיונרים בודהיסטים את הגפן ביפן, אם כי לאו דווקא לצרכי ייצור יין, אלא בשל תכונותיהם המדיציניות של הענבים. האגדה מספרת שהנזיר בודהה נייוראי העניק בשנת 718 גפנים לקדוש בשם גיוקי אשר נטע אותם בקאטסמונה, שם בנה גם מקדש. לציון טוב ליבו של הנזיר פוסל פסל לכבודו וזה ניצב עדיין באותו מקדש עד עצם היום הזה ומכונה: Budo Yakushi (בודו = יין ביפנית, אקושי = איש רפואה).

יין מיובא הגיע ליפן לראשונה במאה ה 16 כמתנות שהביאו מיסיונרים פורטוגלים לאצילים הפאודליים של דרום יפן. מחוות אלו פיתחו אצל האצילים היפנים חיבה ליין ובהמשך הם החלו לייבאו על בסיס קבוע. ליין ניתן אז השם "tintashu" – חיבור של השם המקובל לסאקה (shu) עם המילה אדום בפורטוגלית - טינטו. במאה ה 17 עלתה לשלטון ביפן השושלת השוגונית של טוקוגאווה וזו הוקיעה ואסרה כל סממן נוצרי ובכלל זה שתיית יין. תעשיית יין במובנה המודרני מתקיימת ביפן מזה כ 140 שנה. בשנת 1870 נשלחו חוקרים לאירופה על מנת ללמוד שיטות ייצור ולהביא עמם בחזרה גפנים. במהרה הסתבר לחוקרים שתנאי הגידול באירופה שונים מאוד מאלו המוכרים להם בבית. הניסיונות הראשונים לייצר יין באופן מסחרי נעשו בשנת 1875.

זנים "מקומיים", זנים אמריקניים והרבה יינות טבעיים

בשנת 1186 ניטעה ליד הר פוג'י גפן אירופית במקורה, בעלת ענבים בהירים ורדרדים ועבי קליפה, וניתן לה השם: קושו (Koshu). כיום נקרא הזן גם בשם ימאנאשי, שמו של אזור הגידול העיקרי שלו. זן ענבים זה, שבמקורו מיועד למאכל, מפיק גם יינות טובים למדי, עדינים ומתאימים גם ליישון בעץ, ליין יבש ומתוק. יינות הזן מציגים חומציות פריכה ורמות אלכוהול נמוכות יחסית, לצד ארומות אלגנטיות של הדרים ופרחים לבנים. אניני טעם טוענים שיינות קושו מתאימים במיוחד לשתייה לצד מנות סשימי, מה שבהחלט לא ניתן לומר על מרבית היינות המוכרים לנו. בבסיסו של הר פוג'י במחוז ימאנאשי (Yamanashi), שוכנים כיום כ 80 יקבים, (כמעט מחצית מ 175 יקביה של יפן), המייצרים יין בעיקר מענבי הזן קושו אותם הם מגדלים באזור. מדי שנה, מאז שנת 2003, נערכת כאן תחרות היין היפנית ושופטי התחרות משוכנעים יותר ויותר, שעל יצרני היין היפנים להתרכז בזן הקושו, המתאים ביותר לגידול בתנאי הקרקע והאקלים של יפן, ולהביא אותו לידיעת ציבור צרכני היין בעולם, על מנת להופכו ל"ענב הלאומי" היפני.

אבל קושו אינו זן הענבים היחיד הגדל ביפן. תנאי הגידול הקשים מחייבים בחירה סלקטיבית של הזנים ואין זה מפתיע שרבים מן הזנים שנמצאו מתאימים לעמוד בקשיים, הם אלו של החורף הקר והן סכנות המחלות הפטרייתיות הקשורות בלחות הרבה בימי האביב והקיץ, הם זני הגפן האמריקנית הקשוחה Vitis Labrusca, כמו למשל Niagara ו Delaware (זנים אלו קרואים על שם המדינות בהן הם גדלים, שאף הן מציגות תנאי גידול שהינם רחוקים מן האידיאל). לצדם של זנים אלו ניתן למצוא גם זנים מזרח אירופים, כמו Kerner, Traminer ו Zweigelt. זן נוסף הגדל באיי יפן הוא היבריד שנוצר במיוחד על מנת להתמודד עם ריקבון וקימחון ואשר ניתן לו השם המוזר משהו Muscat Bailey A. טעמם של יינותיו, כך אומרים, דומה מאוד דווקא לטעמם של סוכריות, אבל עם שימוש נכון בעץ ניתן לעדן אותו. נאו מוסקט הוא הכלאה מקומית נוספת (של קושו עם מוסקט אלכסנדרוני) וכך גם Nyugan. עוד זן מקומי הוא Kyoho.

יקבים אחדים ובעיקר הגדולים שביניהם, עושים בשנים האחרונות ניסיונות עם זנים אירופים מוכרים יותר, כמו למשל פינו נואר, קברנה סוביניון, קברנה פרנק ומרלו ואולם, מספר שעות השמש המועט יחסית במהלך עונת הגידול מקשה על ההבשלה, מה עוד שהשלגים מגיעים כבר בחודש נובמבר, כך שהיינות המתקבלים הם לרוב קלים ו"ירוקים". ניתן למצוא גם יינות שרדונה יפניים שהם לא רעים לכשעצמם, אבל חסרים רבים מן המאפיינים הארומטיים של הזן המוכרים מאזורים אחרים בעולם.

היפנים הם פריקים של בריאות, מוצרי בריאות וטבע והעדפתם זו בולטת גם בתחום היין. בין אם מדובר ביינות מיובאים ובין אם במקומיים, רבים ביפן יעדיפו את היינות האורגניים והביו דינמיים ועל כן יקבים מקומיים רבים בוחרים מראש לאמץ את שיטות הגידול הטבעיות. קיימת העדפה ברורה ביפן ליינות שאינם מתוספי דו תחמוצת הגופרית ואולם היינות המקומיים המיוצרים מענבים שעברו כל כך הרבה תלאות בטרם הגיעו ליקב, מתקשים להתמודד בלא "האנטיביוטיקה של היין".

אלו הם אזורי היין ומיהם היצרנים?

אלו הם אזורי היין של יפן? המרכזי והראשון שבהם הינו אזור Yamanashi הגבוה שממערב לטוקיו והמשקיף על הר פוג'י המלכותי. באזור זה הטמפרטורה הממוצעת היא הגבוהה ביותר וההנצה מופיעה מוקדם יותר מאשר בכל יתר האזורים ביפן. באזור ימאנאשי ממוקמים יותר ממחצית מן היקבים ביפן, שמספרם נאמד בכמאה ושמונים. אזור Nagano הצפוני יותר מתפתח מאוד לאחרונה, בעיקר משום שהמונסונים פוקדים אותו בתדירות נמוכה יותר. באזור זה פועלים כיום כ 25 יקבים. אזורים נוספים הם האי הצפוני Hokkaido בו פועלים כעשרה יקבים וכן אזור Yamagata. בהוקאידו, בשונה מיתר אזורי היין ובשל הקור העז השורר שם, נטועים הגפנים דווקא בקרבת הקרקע ובחורף מגנים על הגפנים מפני הקור על ידי כיסוי בערימות עפר. באזור זה גדל זן ענבים הררי, פראי וכהה ושמו יאמאבודו (פירוש השם: "ענב הררי") ולאחר שנות מחקר אחדות הוחל בשנים האחרונות בייצור יין מסחרי מענבי הזן. למעשה מייצרים כיום יין ב 36 מתוך 44 המחוזות של יפן ויין מיוצר אפילו באי הסמי-טרופי Kyushu שבדרום מערב.

השיטה העיקרית של הכורמים להתגבר על הלחות הרבה, היא לתלות את הגפנים על חוטים או לוחות גבוהים כך שהאשכולות יוכלו להשתלשל אל מתחת לעלווה ולהיות חשופים יותר לסירקולציה של אוויר. מאותו טעם גם צפיפות הנטיעה היא נמוכה במיוחד ובמקומות אחדים עשויים להיות נטועים לא יותר משניים או שלושה צמחי גפן על פני שטח של 100 מ"ר. כשמונים אלף מגדלים פעילים כיום ביפן ושטח הגפנים הממוצע למגדל הינו בין 2.5 ל 10 דונם. מרבית היקבים רוכשים ענבים מהמגדלים ואינם מחזיקים כרמים משל עצמם.

שוק ייצור היין ביפן נשלט כיום על ידי מספר יקבים גדולים: Mercian, Suntory (המחזיקה גם ביקבים נוספים ברחבי העולם כשהבולט שבהם הוא יקב Chateau Lagrange מבורדו), Sapporo, ו Manns. יקבים קטנים יותר אך מבטיחים, הם Hayashi Noen, Izutsu, Takeda, Coco Farm, Kuzumaki ואחרים. יינות יפניים מיוצאים בעיקר לבריטניה, אך גם לבלגיה, דנמרק ושוויץ. למרות חריצותם של היפנים ועל אף רצונם להרחיב את תעשיית היין שלהם, נראה שתנאי הגידול המקומיים מגבילים את יכולותיה של התעשייה המקומית לגדול וליפנים לא תהיה ברירה אלא להמשיך ולהישען על יבוא. אם כך, נסגור מעגל ונחזור ליקבים הישראלים עמם פתחנו ונקווה שבעתיד הלא רחוק יימכרו ביפן גם יינות ישראלים רבים. תנאי הפתיחה הם לא רעים, הן בשל ההערכה הרבה של היפנים לחלוציות ולהצלחה הישראלית ברחבי העולם והן בשל כך שכמו צרכנים רבים אחרים במזרח, הם מזהים את הכשרות עם בריאות, הממלאת תפקיד מרכזי באורח חייהם.

אירועים קרובים
בית פתוח: יבואנים קטנים של יינות גדולים | 2024
29-03-2024 13:00
יום חמישי 28.03.2024 בין השעות 17:00-23:00 // יום שישי 29.03.2024 בין השעות 10:00-16:00
x
משתמש קיים - נא התחבר
התחברות לאתר איש הענבים תאפשר לכם להינות ממגוון השירותים המוצעים בו.
כמה זה 9 + 4 ?
לקוח חדש
שחזור סיסמא
משתמש חדש - נא הרשם
לאחר הרישום תשלח אליכם הסיסמא למייל שהזנתם.

לחצו כאן לחזרה להתחברות
שיחזור סיסמא
לאחר הזנת כתובת המייל ישלח אליכם לינק לשיחזור סיסמא
לחצו כאן לחזרה להתחברות