קארי אדום של פירות ים עם פילה בקר ותרד  |  צילום: באדיבות מסעדת ג'וצה

לשמחתי, במרבית הפעמים בהן אני מגיע לאכול במסעדה בפעם הראשונה, אינני משוחד ואין לי דעה קדומה. אני לא קורא ביקורות קודמות של עמיתי ולא בודק יתר על המידה אודות המסעדה. לא כך המקרה של מסעדת גוצ'ה ברמת החיל, עת הגעתי אליה ולא לראשונה בשנים האחרונות. הגעתי שלא על מנת לכתוב ביקורת והגעתי מבלי לצפות לגדולות ונצורות. הייתי רעב וחשקה נפשי בפירות ים או דגים. ככה זה כשכל מה שראיתי בשבועות האחרונים הוא תמונות ממסעדות ושווקים ביפן לקראת נסיעה. תירוץ טוב, לא?

סניף גוצ'ה ברמת החיל היה בתפוסה חלקית ביום שישי בו נכנסתי לאכול בו. הוא לא עמוס במיוחד בשישי אחה"צ. אכלתי בסניף הזה כבר שלוש או ארבע פעמים, אולם כשם שהשם גוצ'ה הפך מילה נרדפת לפירות ים בתל אביב, כך עבורי הוא היה סמל להמוניות ולכל המזוהה עם רשתות אוכל, ואם להעליב ממש - דיינר בינוני ומטה שכל מה שיש לו להציע הוא מקום פנוי לאוכל סביר. תהרגו אותי, לא יודע למה. הרי בכל הפעמים שבהן אכלתי בסניף הזה נהניתי. אז למה ככה?

והנה אני אוכל את הכובע (מעוטר השרימפס). אני מודה שהדעה הקדומה שהייתה לי על המקום היא נגזרת של טיפשות ארעית. היא התנפצה לרסיסים קטנטנים בפעם הזו בה ביקרתי בגוצ'ה, לפחות בכל הקשור לסניף רמת החיל.

ישבנו בן זוגי ואני על הבר, כשברמן קשוב ודרוך משמש המלצר שלנו. מלצר משובח, מגיב לכל תנועה חשודה שנראית לו מצד הלקוחות, אדיב ובעיקר נעים ולא נוכח מדי. הוא, כנראה מבין מה שהרבה אחרים אינם מבינים במקצוע הזה – הוא שם כי זו העבודה שלו והוא מכבד אותה ואת מטרתה. מלצרות מקצועית בישראל – יש עתיד?

קוקטיילים בצהריים המאוחרים של יום שישי עלו 25 ₪ בלבד. מציאה של ממש במחוזותינו, קוקטיילים עשויים היטב, אם כי מעט מתוקים מדי, אבל זהו פשעם של רבים מברי הקוקטיילים בישראל.

האוכל היה מושקע, מורכב וטעים.

טרטר טונה אדומה עם טוביקו ורוטב הדרים  |  צילום: באדיבות מסעדת ג'וצה

טרטר טונה אדומה עם טוביקו ורוטב הדרים הייתה מצוינת בזכות מגוון המרקמים שהתאחדו לכדי חוויה רכה ומתפצפצת כאחד. עלי הכוסברה היו בהחלט התאמה מושלמת ועלי הכותרת של הפרח היפה והטעים הזה, קראב קייקס, היו נהדרים גם הם, למרות שאני חייב להעיר כאן על מחירם - 47 ₪ מוגזם. מנת קריספי קלמארי טעימה תמיד.

חלק התפריט הקרוי "ים ויבשה" ו"אורז פירות ים" מציג מנות מעורבות של בשר ופירות ים. האמת? בול מה שהתאים לי. רעיון מעולה. הזמנתי מנה שנראתה לי חביבה והתגלתה כמעולה – קארי אדום של פירות ים עם פילה בקר ותרד. מנה פיקנטית מעט, הבקר היה כל כך אדמומי ויפה ופירות הים ליוו את הכל כבסימפוניה מושלמת. המנה חוסלה. טריות המרכיבים ומידות העשייה המדויקות היו עוד נדבך למהפך שחל בי בכל הקשור למסעדה הזו.

מנת דניס שלם על הגריל לא הייתה מנה ש"העיפה לנו את הסכך". אבל היא הייתה עשויה כל כך טוב והדג נותר עסיסי כאילו זה עתה נמשה מהמים.

בתפריט היין אין חדש תחת השמש לצערי, המחירים גבוהים, גם ביין שהוצג כיין השבוע או איך שלא תקראו לזה. מחיר הכוס כמחיר הבקבוק למסעדה. חבל. הקוקטייל עלה פחות, זוכרים?

גזרת הקינוחים הצליחה להפתיע גם היא בגדול. החלטנו לבחור את הבנאלי אבל קיבלנו פנומנאלי. הזמנו עוגת גבינה שהיא מוס מסקרפונה על פינינסייר פיסטוק. קיבלנו שירה בצלחת – שילוב נהדר של מרקם עדין ואוורירי, טעם מעולה וטריות ולווית דובדבני אמרונה שאם לומר את האמת, בגללם הזמנו את המנה.

לסיכום, אני מרכין את ראשי ומתנצל על גאווה ודעה קדומה וממליץ בחום לבקר בגוצ'ה רמת החיל.