צילום: ולדיסלב גורניך

המדריך המקיף ליינות ישראל של שגיא קופר, חיים גן ויאיר קורן מקבל המלצה חמה באתר jancisrobinson.com של המחברת והמבקרת הנודעת בענייני יין Jancis Robinson. לקראת סוף השנה מביא האתר סדרת ביקורות אודות ספרי יין שהתפרסמו בשפה האנגלית במהלך השנה שחלפה, מפי מבקרת הספרות של האתר Tamlyn Currin. אחד מפרקי ביקורת הספרים מתייחס לאזורי יין ידועים פחות ובמסגרתו נזכרים שני ספרי יין שפורסמו במהלך השנה האחרונה בישראל: The Wine Route of Israel – התרגום לאנגלית של הספר "שביל היין – טיול ביקבי ישראל", של אליעזר זקס וירון גולדפישר, עם חיזוק של אדם מונטיפיורי במהדורה האנגלית; וגם המדריך המקיף ליינות ישראל 2016 של שגיא קופר, חיים גן ויאיר קורן.

לכתבה באתר לחצו כאן

המדריך המקיף ליינות ישראל 2016 
The Comprehensive Guide to Israeli Wines

"זהו ספר חשוב בהרבה מכפי מראהו. ספר על התחלות גדולות. עבור חובב היין המבקש לחקור את היין הישראלי, זהו מקום נפלא להתחיל בו"

"ספר יעיל ובלתי מתיימר זה הוא חשוב בהרבה מכפי מראהו", כך נפתחים דברי הביקורת למדריך המקיף ליינות ישראל. המבקרת מתייחסת לחלל שהותירה פטירתו של דניאל רוגוב ז"ל בשנת 2011, ביחס לביקורת יינות ישראל.

המדריך המקיף ליינות ישראל, ממשיכה המבקרת וכותבת, מקיף את כל שדרת יינות ישראל, אם כי לא את כל יקבי ישראל, והוא נכתב על ידי מחברים בעלי הניסיון המתאים לביצוע המשימה המורכבת. "ההחלטה ליצור ספר הערוך בדמות מראה, בעברית מצד אחד ובאנגלית מן הצד השני", כותבת קארין, "הינה החלטה חשובה, שכן השפה העברית שגורה בפי מעטים בלבד ובאם ברצונך שיתייחסו ליינותיך ברצינות, עליך לתקשר בנושא עם חלק נרחב יותר מאוכלוסיית העולם".

מעבר לביקורת היינות, מצאה המבקרת עניין רב בפרק העוסק בסקירה כללית של ענף היין הישראלי והניתוח הסטטיסטי הכלול בו. העובדה שמתוך 104 יינות שקיבלו ציונים של 90 נקודות ומעלה, 91 מהם היו אדומים: האם היא מעידה על מיעוט היין הלבן המיוצר בישראל? שואלת טמלין קארין, או על ההתייחסות המועטה שמקבל היין הלבן? או שמא בכלל רק על ההעדפה של מחברי הספר? לדבריה היא הייתה שמחה לקבל התייחסות מעמיקה יותר לשאלות אלו.

ביקורת הספר מסתיימת בתקווה שהמחברים יתמידו במשימתם גם בשנים הבאות ובהמלצה חמה לקוראים: "עבור חובב היין המבקש לחקור את היין הישראלי, זהו מקום נפלא להתחיל בו".

שביל היין – טיול ביקבי ישראל
The Wine Route of Israel

"המבחן הגדול ביותר של ספר הוא מידת ההשפעה שהוא מותיר על הקורא. העובדה שלקראת סוף הספר מצאתי את עצמי משוטטת בגוגל ומכלכלת את מחירו הצפוי של טיול יין לישראל, אומרת דרשני"

"זהו ספר יפהפה, הן להביט בו והן לקרוא אותו, הספר נערך בתשומת לב רבה, עתיר בתצלומים צבעוניים מקסימים, מפות ועניין חזותי עשיר, בהתחשב בעובדה שמדובר בתרגום, גם איכות הטקסט יוצאת מן הכלל". נדמה שמילים חמות מאלו לא יכולה היתה טמלין קארין לבחור בביקורתה ביחס ל"שביל היין", במהדורתו האנגלית שיצאה לאור בשנה שחלפה.

החלק הראשון של הספר – למעשה הקדמה לתעשיית היין של ישראל, הפתיע את המבקרת ברמת הפירוט הכלולה בו, מבחינה היסטורית, גאוגרפית, תרבותית וסטטיסטית. שבח מיוחד מקבל המדור העוסק בכשרות ביין – "סוף סוף הבנתי את ההבחנה בין יין מבושל, יין קידוש ויין כשר 'סתם'" כותבת טמלין קארין. החלק השני –טיול היין עצמו, המתחיל ברמת הגולן ויורד דרומה עד לנגב, תוך שבדרך הוא עובר ב-106 יקבים. "מדובר בספר מלא באהבה לישראל ובסיפוריהם של האמיצים, אנשים נועזים המייצרים יין במדינה קטנטנה זו".

מה שתפס את תשומת ליבה של טאמלין קארין, היתה אמירתו של אדם מונטיפיורי בהקדמה לספר, לפיה היין, שבעבר נחשב בישראל לפריט מותרות שהופיע בעיקר באירועים של השכבה העליונה, חדר בינתיים לתחום התודעה בעיני כל. היא מזכירה כי זהו הד מדויק להקדמה המופיעה במדריך המקיף ליינות ישראל, ולפיה ישראל מצויה בעיבורה של מהפיכה בתרבות היין, הקשורה לא רק בכמות היקבים ובאיכות יינותיהם, אלא גם בשינוי כיוון מהותי באופן שבו הישראלים תופסים ושותים את המשקה. ניתן לחוש בהתרגשות העולה מאמירות אלו, מסכמת קארין.

החלק השני של הספר, זה העוסק ביקבים עצמם זכה לשבחים מרובים – המפות, הצילומים, התיאורים, המידע ופרטי הקשר. הכותבת התרשמה עמוקות בעיקר מן השונות והמגוון העצומים העולים מדפי הספר – מיקבים משפחתיים זעירים הממוקמים במרתף בית המגורים ועד ליקבי מפעל המייצרים מיליוני בקבוקים בשנה, ייננים שהם מורים, אקדמאים ואנשי עמל ומאידך ואקדמאים בעלי תארים ממוסדות לימוד בעלי שם ברחבי העולם, ממבנים שנבנו עוד במאה ה 19, דרך מרתפים שנחצבו בסלע ועד אולמות ייצור חדשניים ביותר, מנשים צעירות ועד קשישים, החל מקיבוצניקים ועד בעלי הון קפיטליסטים, כולם עוסקים במלאכת ייצור היין.

"המבחן הגדול ביותר של ספר" כך מסתיימים דברי הביקורת האוהדים: "הוא מידת ההשפעה שהוא מותיר על הקורא. העובדה שלקראת סוף הספר מצאתי את עצמי משוטטת בגוגל ומכלכלת את מחירו הצפוי של טיול יין לישראל, אומרת דרשני".