צילום באדיבות יקב ג'סקלה
יקב ג'סקלה הוקם בשנת 2003 וקרוי כך היות והיה זה הכינוי שנתנו הרומאים לגוש חלב ומה טוב יותר מהחיבור שבין איטליה (סליחה האימפריה הרומית) ויין? מבנה היקב מצוי מתחת לבית המשפחה, בית הנמצא על גבעות הכפר. מהגבעה ניתן לצפות בקו ישר בכרמי המשפחה שמעבר לעמק. ריצ'ארד החל לייצר יין מתוך גחמה אישית ואהבה למשקה, אהבה שהיא חלק תרבותי במשפחתו אשר מייצרת יין מזה שנים רבות. כשמדובר על יינות המשפחה, מדובר על יין מענבי מאכל – דבוקי ולצריכה אישית. כשמדובר ביקב ג'סקלה, מדובר בפאזה אחרת לגמרי.
היהפוך דבוקי למסחרי?
משפחתו של ריצ'ארד, משפחה נוצרית-מארונית ממוצא לבנוני, נמצאת לדבריו בגוש חלב מאז סוף המאה ה 19. העבודה ביקב ובכרם משותפת, אבל את המהלכים העיקריים והיין עצמו קובע ריצ'רד. בשנת 2003 ושנת 2004 כשהיקב עוד היה בגדר התנסות, ענבי היקב נקנו ממקורות שונים, אולם לאחר מכן ניטעו כרמים בגוש חלב וניתן למצוא בהם היום ענבים מזני קברנה סוביניון, קברנה פרנק, מרלו, פטי ורדו, שיראז וסוביניון בלאן. גם דבוקי המשפחה ממשיכה לגדל, אבל כאמור לתצרוכת אישית, על זה אחראי האבא ואף אחד לא יקח את זה ממנו. האם הוא חולם על יין מסחרי מדבוקי? ממש לא. "לפי כל הנתונים שעבדתי איתם כל השנים, תביא לאנשים אחלה יין והכי יוקרתי והכי איכותי, תשים עליו איזה שם, אנשים לא יתקרבו. שים על התווית קברנה סוביניון, הם יחטפו את זה. אנשים רוצים קברנה סוביניון, כל השאר (הערת המחבר: זנים עתיקים או חיפוש אחר זנים אחרים) לא יעבוד. לפני שנה פלוס אנשים רבים התחילו לבקש יינות שהם בלנדים, אפילו יותר מזניים, זו המגמה".
יקב ג'סקלה מייצר כיום כמעט 35 אלף בקבוקים בשנה, מתוכם 2000-3000 הם בקבוקי יין לבן ומעט רוזה מקברנה פרנק. ביינות האדומים ניתן למצוא גם יינות זניים וגם בלנד אחד, בלנד בורדולזי שהוא יין הדגל של היקב, אינו מופק בכל שנה וקרוי על שם אם המשפחה עאידה. התווית המתנוססת על בקבוק עאידה מכילה את חצר היקב ואילו על יתר היינות מופיע רישום שהוא תמונה של גוש חלב משנת 1945 ואשר נמצא בגנזך המדינה.
צילום באדיבות יקב ג'סקלה
היכן מוכר היקב את יינותיו? ליקב הזה יש קהל קצת שונה מכפי שאתם מכירים. הוא נוכח מאד בקרב הציבור הערבי בישראל, בעיקר בערים מעורבות וכנראה שלא תמצאו אותו בחנויות בתל אביב. כך למשל, הוא נמכר ברובו בירושלים וברמאללה וכן בחיפה, נצרת, טבריה וכפר יאסיף. לדבריו של ריצ'רד בקבוקים רבים נמכרים גם במרכז המבקרים. ובעצם למה לא? עלות הבקבוקים נעה בין 70 ל 80 ₪, יינות שהוגדרו רזרב 120 ₪ ויין הדגל עאידה – 180 ₪. "לא רצינו להתפרע עם המחירים בכלל" אומר ריצ'רד.
הוא נשמע אדם אופטימי וכזה שאינו מתרגש יתר על המידה משום דבר, גם כשהוא מביע את מחאתו על דברים שקורים כאן.
הוא מתכנן בעתיד אולי להגביר את זני הענבים הלבנים, או להגביר את כמות הבקבוקים של יין לבן, לאור צריכה הולכת וגוברת שלא פסחה גם עליו. "פעם אנשים לא רצו לשמוע על יין לבן ולפני שנתיים זה התהפך. גם לא רצו לשמוע על רוזה והיום זה הפוך". מאבקיו של ריצ'ארד לשווק את יינותיו באוכלוסייה הכללית אינם פשוטים, אולם בקרב האוכלוסייה הערבית קשים מעט יותר. בשוק הערבי הערק נוכח מאוד ולצידו גם וויסקי, וודקה ובירה. "אדם מוכן לשלם על בקבוק וויסקי 130 ₪ ולא מוכן לשלם על בקבוק יין 70 ₪". יין מהסוג המיוצר ביקב ג'סקלה הוא דבר חדש באופן יחסי. עם השנים נראה שהחינוך שכולנו מנסים לקחת בו חלק עבד והיום מעיד ריצ'ארד כי אנשים שהחלו או עברו לשתות יין, רוצים לא סתם יין אלא יין איכותי. "בשלוש השנים האחרונות יש מהפכה טובה, ממש טובה".
יינותיו של יקב ג'סקלה, כמעט כולם עוברים תהליך בחביות ולאחר הבקבוק שוכבים עוד שנתיים ואף יותר לפני שהם פוגשים את לקוח הקצה.
היקב עובר שיפוץ ויגדל לכדי יקב שמרפסת האבן היפה שלו תכיל שולחנות שניתן יהיה לשבת לצידם ולצפות בנוף תוך לגימת כוס יין (או בקבוק).
צילום באדיבות יקב ג'סקלה
טעימות
סוביניון בלאן 2016 – חדש בשוק. חלקו שהה בחבית כ 8 חודשים וחלקו ללא חבית כלל. צבעו קש זהבהב, ריחו פרחוני, מעט ברגמוט ומעט חמאה. מרקמו שמנוני, חומצה בינונית. מאוזן יחסית, פריך. יופי של יין.
מרלו 2011 – צבעו אדום דובדבני, 15% כהל, ריחו מאופיין בפלפל ירוק ותיבול של עשבים ולוונדר עדין. גוף בינוני, טאנינים בשלים ומאוזנים, חומצה בינונית וסיומת יפה. עתיר בפרי אדום רענן כשזיף ודומיו. ליין זה הוספו מעט קברנה סוביניון ופטי ורדו בגבולות ה 15% המותרים.
מרלו 2011 רזרב – צבעו עמוק יותר מקודמו, מרגיש כמו יין מאוד צעיר וריחו אטום יותר באופן יחסי, אך ניתן לחוש בשוקולדיות וירקרקות לצד שזיף בשל. טעמו מרשים מאוד, גוף מלא, חומצה נוכחת, שזיף שגיב ודובדבן אדום. הטאנינים קשים מדי עדיין. זהו יין למרחקים ארוכים לדעתי ויהיה נהדר בהמשך.
קברנה פרנק 2011 – אומר כבר כעת, יין טוב מאוד כעת, אבל לא לשמירה. צבעו אדום דובדבני, עתיר ניחוחות פלפל קלוי מעט ופרחים, מרקמו מעט שטוח, חומצה דלה ופלפליות נעימה.
קברנה סוביניון רזרב 2011 – יין אדום בוהק, ריחו מצטיין בפלפל ירוק, המון פרי אדום טרי ורענן, מעט אקליפטוס. גוף בינוני, חומצה בינונית וטאנינים מאוזנים. גם הפה עשיר בפרי אדום. יין מאוזן והרמוני.
עאידה 2009 – יין מעולה וצעיר למרות שגילו מתקרב ל-10. מפתיע נכון? יש יינות כאלו גם בישראל. היין מאוזן, הרמוני עם שנים לפניו. עתיר פרי אדום רענן, ירקרקות ועשביה של חורש. בקיצור, יין שמכבד את אם המשפחה.