אתחיל משלנו, מהרציני ביותר שהיה כאן. רוגוב, דניאל רוגוב או דייויד ג'ורוף, איך שנוח לכם וכה כתב האוראקול המקומי שלנו על רשמיו מיינות אחדים ביקב ישראלי אחד, שימו לב לדקויות:
* צבע נופך כהה עם גוף בינוני עד מלא, שהתיישן במשך 14 חודשים בחביות אלון צרפתי וניכרת בו נוכחות נדיבה אך לא משתלטת של עץ אלון וטאנינים לעיסים ומוצקים הזקוקים לזמן כדי לשקוע. ניחוחות וטעמים של אוכמניות, פטל ועשבי תיבול טריים על רקע רמז פרחוני מצודד. ארוך ונדיב, עם גימור שנוטה למתיקות.
* צבע נופך נוטה לארגמן, עם גוף מלא וטאנינים חלקים כמשי שמשולבים יפה. יין רב עוצמה ומרוכז, שנפתח בפטל שחור ופירות יער נוספים, המפנים את מקומם לרמזים לשזיפים בשלים. מהלגימה הראשונה ועד לגימור הארוך מורגשים רמזים לצימוקים, מינרלים אדמתיים ואניס. יין בשל וגמיש עכשיו.
* גוון של קש לח, שלא עבר יישון בחביות אלון ושמר על הניחוחות, הטעמים והחיות הטבעיים של היין. הוא נפתח בפרץ של ניחוחות וטעמים המתמשכים לאורך זמן, ובהם מנדרינה, אשכולית, ליים ופפאיה, שכולם משתלבים יפה על החייך לצד חומציות רעננה ומינרלים. טרי ומרענן ובה בעת ארוך ומורכב.
* לא עבר יישון, צבעו קש בהיר, גופו בינוני והוא ניחן בחומציות מאזנת טובה. עם היפתחו בכוס נחשפים תחילה רמזים למינרלים ולפירות טרופיים, אחר כך טעמי אגסים וגויאבה, ולבסוף ניחוחות וטעמים של אפרסקים לבנים בשלים. מפתיע במורכבותו ביחס ליין לבן שלא עבר יישון, וניכרת בו אלגנטיות.
* (יין מבעבע) במקום המינון המסורתי של סוכר, התסיסה השנייה ביין זה נתמכה בתוספת יין מבעבע קודם, בלאן דה בלאן מבציר 2005. ניחוחות וטעמים מפתים של ליים ואשכולית על רקע מלא חיים ונמרץ, לצד רמזים לווניל, פירות מסוכרים ומינרלים, בתמיכה של רמזים עדינים ללחם שאור קלוי קלות. בועות עדינות ומרוכזות שמתמשכות עוד ועוד לגימור ארוך במיוחד.
* בלנד שצבעו נופך כהה, המורכב מקברנה סוביניון, מרלו וקברנה פרנק. העובדה שהתיישן בחביות אלון ניכרת ברמזים לעץ מתוק ומתובל, החושף טאנינים רכים וחומציות מלאת חיים. בפתיחה עולים ניחוחות וטעמים של דומדמניות ופירות יער אדומים ושחורים, ובגימור הארוך צצים רמזים לזר של עשבי תיבול יבשים.
* צבע נופך כהה עם נוכחות נדיבה של עץ מתובל, המצוי באיזון מצוין עם טאנינים רכים ופירות. גופו מלא והוא נפתח ברמזים לעץ מתובל ופירות שחורים, המוליכים בכוס לפירות יער, דומדמניות אדומות ומינרלים אדמתיים - הכל על רקע הרומז במעודן לטבק סיגרים וליקוריץ. ארוך וממלא פה.
* ניחוחות וטעמים מסורתיים של גוורצטרמינר על רקע מפתה ויבש למחצה (אוף-דריי). יין מתובל ובשל עם חומציות מאזנת טובה ועם טעמי תפוחים, אננס, ליצ'י וקליפת הדרים לצד רמזים לשקדים מסוכרים. בגימור הארוך עולים רמזים לאפרסקים לבנים ולגלעיני אפרסקים. מקסים.
* (טעימת חבית) בלנד בורדו של קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק ופטי וורדו בחלקים שווים פחות או יותר, המתיישנים בחביות אלון צרפתי. יין תמציתי מאוד, הנפתח בניחוחות של פטל ושוקולד וממשיך לקשת מורכבת של ניחוחות וטעמים ובהם דומדמניות, שזיפים, זיתים שחורים וקליפת לימון. יותר מיין בורדו, השילוב שמתקבל מזכיר יין בעל אופי ים תיכוני מובהק. יין מרוכז בעל גוף מלא, הזקוק לזמן כדי שמרכיביו ישתלבו זה בזה.
תודו שמדובר במשהו שבין פרוזה לשירה, ביטויים ליריים של ספקטרום התחושות באף ובפה וגם, אולי בעיקר, בזיכרון. ולא לכולנו יש את אלה של רוגוב שהגיב פעם למישהו באמירה 'ואם אני יודע מה זה דומדמנית וזה מה שאני חש – אז לא לכתוב זאת?'. ומרוגוב לכמה וכמה מגויי העולם ומה הם חשים ביין, הנה:
* ניחוח של מסיר לק לציפורניים, המעיד על נוכחות אתיל-אצטט, תוצר חימצון בדרך מיין לחומץ...
* ניחוח וטעם של... דם!? זה מה שעולה מדי פעם אצל מבקרים הטועמים יין קרואטי אדום מזן Teran, משהו שמזכיר סטייק צלוי קלילות במצב נא.
* גומי, לא חדש אלא חרוך. מה זה? חלק מהטועמים משייכים אותו לניחוח האופייני לפינוטאג' בארץ המקור, דרום אפריקה. מודה, לא מזהה. אחרים טוענים שלא, ושעולה באפם דווקא קפה קלוי ובשום אופן לא צמיג שרוף. איזה ווכחנים, שיהיה.
* כותנה רטובה חשתם כבר? זה מה שטוענים טועמים כשהם בחברתו של שנין בלאן מעמק הלואר, לא פחות. אבל, הם אומרים, הכותנה הזו עלולה לפגוש אתכם גם בבורגון, שאין שם שנין בלאן...
* MW אחד לא פחד כלל כשהגדיר פינו נואר מבורגון "מריח צואה" במקום ההבנה הרכה שהיין נגוע ב "Brett", קורה.
* האדון המכובד Georges du Boeuf מאזור בוז'ולה מעדיף שיטת תסיסה שבה הוא מסנן שמרים שונים על מנת לקבל בכוונה תחילה ארומה מוגזמת של... מסטיק בטעם בננה! זה הגימיק שלו. לבריאות!
* ומה עם ניחוח ילדותנו – אנו, משכבת הגיל המתאימה – עופרת עפרון? הרי זה מה שטוענים כמעט כולם שהם חשים ביינות בורדו. אה, כן, בעיקר בקברנה סוביניון ובעיקר בעונה קרה של בציר, ובעיקר לאחר 5-6 שנים בבקבוק. אוי! שוב לא יצא לי – ולכם?
* מרביתנו אוהבים סוביניון בלאן מניו זילנד, אבל בתנאי שלא נחוש... שתן חתול! די, מה זה? ומי זה שבכלל טעם פעם שתן כזה או התרכז בריחו המשכר על מנת שיוכל להעיד עליו? הטענה היא שהניחוח הוא של התרכובת המלבבת הקרויה בכימאית שוטפת p-mentha-8-thiol-3-one. נו, לו ידעתי מראש אולי הייתי נהנה.
* סיגרים, גם מי שלא מעשן נהנה בוודאי מהניחוח. טועמים עיליים של יינות בורדו עיליים לא פחות קובעים שיש בהם רמזים של קופסת סיגרים, לאמור: פעם היו בה, בקופסא, סיגרים וכעת היא נותרה סתם קופסה. אלון החבית הפיץ את דיקט הקופסא וחגיגת הרמזים בעיצומה. נחמד, לא?
* וכעת לאחד השיאים, בעיני לפחות. אבן צור, חלמיש למיטיבי לשון. מישהו זרק אבן צור לאגם שבלי וזה החל מייד לגעוש. מישהו יכול להגן על זה בבג"צ הקרוב? מישהו הריח וטעם חלמישים בשבלי לאחרונה? מה עובר עליכם הטועמים ההזויים?
* ומה דעתכם על ניחוח הסניף הקרוב של קופת חולים? ליתר דיוק חדר האחיות וליתר-יתר דיוק, האחות החובשת ממש כעת פציעה טרייה וליתר-יתר-יתר דיוק: יוד. יוד! מכירים? גשו לשלל התרופות שלכם והריחו יוד. וכעת חשבו על יין שהולך טוב עם הניחוח הזה ועם המנה המועדפת שלכם בשולחן האוכל... זה בדיוק-יתר וכו' מה שסבורים טועמי מלבק אחדים. לדעתי טוב יעשו אם ידאגו לבריאותם התקינה ולשלמות גופם המקרטע ויתרחקו מאזור קאהור לשנים אחדות...
* אסיים בביקורת לא מזוהה של מי שהייתי מכנה 'רוגוב אחר'. הנה הפנינים העיקריות בתרגום פשטני: ארומות של דומדמניות עשירות וכהות, קליפת נקטרינה, אוכמניות מתפרצות, המון ניחוח טבק, אדמה פורייה, פרחים לבנים, מינרלים כתושים, ומתכת. חומציות נמרצת מאזנת יפה את היין יחד עם טאנינים קשוחים. דומדמניות מצומקות, תותים בשלים טעונים במוקה, רקבובית, עשבי תיבול חרוכים, שבבי חידוד של עיפרון, אגוזי לוז קלויים. מרכיבי אופי צפופים עושים את היין אידיאלי לשמירה אולם הוא נגיש כבר כעת ברגע שתחשוף אותו לאטמוספירת כדור הארץ. ציון: 95! וואו! איזה צנוע היה רוגוב על יד ה... דבר הזה.
אז בטעימה הבאה חשבו על הנאמר כאן – והפסיקו לחשוב על זה מייד! תתרכזו בהנאה, בהבנה, בחושים הרגילים. לחיים!
