Serge Gaston Hochar מת באופן פתאומי, באופן המתאים ביותר לחזונו בענייני היין, בעת חופשה משפחתית מהנה באקפולקו. האיש שקבע כי 'יין הוא התשובה למסתורין של הקיום' החל ללמוד הנדסה אזרחית, אך כבן למשפחה ייננית נדבק מהר בחיידק היין, למד אנולוגיה בבורדו ושב ללבנון להצטרף לאביו היינן שהקים את היקב ב 1930. החל משנת 1959 עשה 56 בצירים, בהם הפך את היקב לשם דבר כש 80% מהיינות מיוצאים מלבנון בעיקר לאירופה.
לפני זמן מה הופיעה כאן כתבה (שלי) על יינות לבנון בעקבותיה נמסר לי הבקבוק הזה, על מנת להשלים את הכתבה ברשמי טעימה והנה אני ממלא בשמחה חובת הנאה לחיים גן, שהבקבוק היה מהאוסף האישי שלו. תענוג כפול.
מהו היין הזה? זהו ממסך של קברנה סוביניון, קריניאן וסינסאו מכרמים באזורי הכפרים Aana ו Kefraya כשהגיל הממוצע של הגפנים הינו 40 שנה! והתפוקה היא 350 ליטר לדונם. התסיסה נעשית במיכלי בטון ולאחר 6 חודשים היין עובר לחביות למשך שנה לפחות. שנתיים לאחר הבציר נעשה הממסך והוא עובר שוב למיכלי בטון למשך שנתיים נוספות. היקב ממשיך במסורת הדקדקנית שלו ומשתמש בחביות עץ אלון צרפתי מיער Nevers בלבד. היין מבוקבק ללא הצללה וללא סינון וממשיך להתיישן במרתפי היקב במשך 4 שנים נוספות! רק אז, 7 שנים לאחר הבציר, הוא משווק לייצוא ולצריכה מקומית. מרשים, תודו! היות שהיין ללא הצללה, או סינון, מומלץ להעמידו זמן מה בטרם החליצה על מנת שכל המשקעים ייאספו בתחתית. היקב ממליץ גם ללגום את היין הזה לפחות 10 שנים משנת הבציר. אז הנה, אנחנו בדיוק בהמלצה הזו השנה.
אבל ראשית, קומץ מילים נוספות על הזנים המוכרים הללו: הקברנה סוביניון, כשמו, הינו הכלאה של קברנה פראן וסוביניון בלאן עוד במאה ה 17 בדרום-מערב צרפת והפך לזן הפופולרי בבורדו ובעולם כולו, בעיקר בזכות הקלות בגידול והתפוקה המעולה של הכרמים באזורי גידול שונים. סינסאו (Cinsault) הוא זן של עינב כהה שעיקר השימוש בו הוא בממסכים ומשמש כיין זני לרוזה בלבד, שם באה לביטוי התכונה העיקרית שלו, ארומטיות נעימה ובולטת. הסינסאו מותר גם בתקינה של ה AOC של אזור Chateauneuf-du-Pape. בדרום איטליה הזן ידוע בשם Ottavianello. הקריניאן מיודענו הינו זן פופולרי שמקורו באזור Aragon בספרד ומבוסס בעמק הרון וידוע גם בשמות מקומיים כמו Mazuelo, Bovale Grande, Cariñena, Samsó, Carignane והוא כידוע הזן שהיה שליט ברור גם בארץ קודשנו מאז ימי הברון אדמונד דה רוטשילד בראשון וזכרון. את כל זה הבין יפה, כאמור, Serge Gaston Hochar וכעת הגיע הזמן לאמת את "הסחורה" וגם לעמת אותה מול חיכנו הפשוט וטופס השיפוט הרשמי של OIV.
זו אינה טעימה עיוורת ואפילו לא חרשת ועל כן הרשיתי לעצמי להביא כאן את רשמי הטעימות של גדולי הדור, בטרם אוסיף את שלי. הנה מקבץ מייצג.
* Wine Searcher – ציון ממוצע של השופטים: 90, כשהגבוה מביניהם היה 92. צויין טעם עז של שזיפים ואוכמנית, ליקריץ בולט, טאנינים ארוכים וקשיחים וחומציות בולטת אך עדינה ורעננה. "Fresh, vibrant and simply irresistible" הוא הסיכום שלהם, לא צריך יותר...
* רוברט פארקר – ציון 92. הוא מציין סיומת של מורכבות בטעם, סימני אדמתיות, יין מלוטש, טאנינים "מתגנבים למטה", חומציות נכונה, זהו יין שונה בתכלית לאחר 3 שעות בדקאנטר, עד שהוא היה משוכנע שמישהו החליף לו את הגביע. זה התחיל כ"נעים" והגיע ל"זה מוסאר!". ללא ספק היין הזה ישתבח ביישון נוסף.
* רשמים נוספים של פארקר: מראה: צלול, עצמה בינונית, צבע אדום עז, דמעות צרות ארוכות. ריח: נקי, עצמה בינונית, ניחוחות מתפתחים עם הזמן. טעם: יבש, חומציות ממוצעת, טאנינים ממוצעים, אלכוהול למעלה מהממוצע, גוף למעלה מהממוצע, עצמת טעמים למעלה מהממוצע, סיומת למעלה מהממוצע. מסקנה כוללת שלו: איכות טובה מאד, פוטנציאל ליישון נוסף, דוגמה נהדרת ליין בוגר. תחום מחיר של כ 40$ לבקבוק
אתחיל מהסוף, טופסי השיפוט שאתם רואים כאן. הכי אובייקטיבי שיכולתי בנסיבות האלה. היין הועמד כהמלצת היקב למשך 30 דקות, אח"כ נטעם בתחילה מיד לאחר הפתיחה (10 דקות) ואח"כ לאחר 3 שעות בדקאנטר (להשוואה לפארקר הנ"ל). סבלנות, זה שם המשחק... ואיך אומרים בספורט, הטבלה אינה משקרת, בבקשה:
מה קיבלנו / קיבלתי כאן? 91 לאחר הפתיחה, 93 לאחר החדרור. ראשית, ללא ספק חיזוק ברור להערכות של "הגדולים". היין אכן נפלא וגם הידידים שלגמו ממנו התפעלו והתפלאו לשמוע שזה מהשכן הצפוני שלנו. שנית, ללא ספק החידרור בדקאנטר עושה טוב ליין הזה וללוגמיו. יותר עגול, הטאנינים מרוככים יותר, הרמוני יותר. האם זה שווה 2 נק' כפי שיצא לי? לא יודע אבל אני חי עם זה לגמרי בהשלמה. יין מצויין! מבטיח שניסע אליו רגע אחד אחרי פרוץ השלום.
