נעים בשטח
ויניפדיה
מאמרים ודעות
יינות ישראל
כתבות מהעולם
ביקורת מסעדות
אלכוהול
תערוכת קוניאקים
פסטיבל DRINKS
פסטיבל-cocktails
חג היין
בציר הזמן
TerraVino
פסטיבל White
יקב אשרה
איש הענבים
ביקורת מסעדות
ביקור ביקב
טיולים
טעימות יין
טעימות אלכוהול
נעים בשטח
על סדר היום
יין
יקב ישראל
(0) הצג תוצאות
בית הספר ליין
1525
פרסומות...
"ואף על פי כן נוע תנוע" י ישראל בתערוכת ProWein 2015

התערוכה שהמציגים והמבקרים בה באו מרחוק ומקרוב, הינה אחת מתערוכות היין הבינלאומיות החשובות היום בעולם כולו. השנה בהיותה התערוכה ה 22 במספר, לקחו בה חלק 5,970 מציגים מ 50 מדינות אשר התפרשו על פני תשעה אולמות בהם ביקרו יותר מ 52,000 מבקרים

מאת: קובי קלייטמן
פורסם ב 31.03.2015

 

ימי האינקוויזיציה בספרד היו קשים לחצופים שהעזו להמרות את פיה. כאשר גליליאו טען כי כדור הארץ אינו מרכז היקום וכי הוא סובב את השמש ולא להיפך, "נשפט" ונדון למאסר שהסתיים במותו. המשפט האלמותי הזה, המיוחס לגלילאו, מתאים גם לדריסת הרגל הישראלית בתערוכת ProWein 2015 אשר הסתיימה לפני זמן לא רב בדיסלדורף, גרמניה. למרות שמדינת ישראל החליטה להדיר את רגליה הפעם, כמעט לחלוטין, אף על פי כן, "המותג" ישראל יוצג בכבוד בתערוכה.


התערוכה שהמציגים והמבקרים בה באו מרחוק ומקרוב, הינה אחת מתערוכות היין הבינלאומיות החשובות היום בעולם כולו. השנה בהיותה התערוכה ה 22 במספר, לקחו בה חלק 5,970 מציגים מ-50 מדינות אשר התפרשו על פני תשעה אולמות בהם ביקרו יותר מ 52,000 מבקרים.


אין מדובר בתערוכת יין לציבור הרחב, אלא לקהל המקצועי ועל כן תערוכה זו ממוקדת עסקים. על פי נתוני המארגנים 40% ממבקרי התערוכה ביצעו הזמנות מהספקים השונים במהלך התערוכה, ואילו 44% מתכננים לעשות כן לאחר התערוכה.


אם אין אני לי מי לי 

צילום: באדיבות יקב רמת הגולן

התערוכה מושכת מזה שנים גם מציגים ישראלים. יעל גיא, מנהלת שיווק ומכירות בינ"ל של יקב רמת הגולן, אשר החל דרכו בתערוכה תחת יבואן שלו, מספרת כי בשלב מסוים החלה התאגדות של יקבים ישראלים להצגה משותפת. בשנה הראשונה הייתה זו התאגדות עצמאית, ואילו בשנה השנייה מכון היצוא הישראלי לקח פיקוד על הצד הארגוני והכלכלי. "מכון היצוא הוביל את התהליך, לפי הכללים והדרישות של מדינת ישראל על הטוב והקשה שבכך". עוד מוסיפה יעל כי עם השנים הלכו ובאו יקבים שונים לדוכן הישראלי התערוכה, כך למשל במהלך השנים הציגו יקב ויתקין, יקב מרגלית, יקב צרעה שהשתתף בשנה שעברה אך השנה לא ועוד. כך היה עד השנה הנוכחית.


השנה השתתפו 7 יקבים בתערוכה – יקב רמת הגולן ויקב הרי גליל, יקבי כרמל ויקב יתיר, יקב טפרברג 1870, יקב תבור, יקב רקנאטי. על אף שנראה כי מדובר בנציגות יפה של יקבים גדולים בישראל, יקבי ברקן למשל לא לקחו חלק ולדברי יעל מעולם לא לקחו חלק בתערוכה זו מסיבות שלא נחשפו.


מכון היצוא הישראלי החליט השנה, להדיר את רגליו מארגון דוכן ישראלי בתערוכה, אבל היקבים הישראלים לא אמרו נואש. התארגנות ראשונית של יעל גיא (יקב רמה"ג והרי גליל), יניב ענבר (יקבי רקנאטי) ורועי ארבל (יקב טפרברג) הובילה להצטרפותם של אנשי שיווק מהיקבים האחרים. "עשינו את זה בעשר אצבעות" אומרת יעל "כשגילינו שמכון היצוא לא ישתתף, התאגדנו והוספנו אלינו עוד כמה יקבים ופרצנו עם זה קדימה על כל המשתמע – סגירת שטח בתערוכה, החלטות על מעצב, משרד יח"צ, שילוח יין, את הכל עשינו יחד ללא עזרה של אף גורם ממשלתי, למעט משרד הכלכלה שנתן לנו תקציב מסוים שיועד לטעימות יינות ישראל ויחסי ציבור".

 

סיפור סינדרלה?

"...בסוף התערוכה, שהייתה מאוד מוצלחת, 
דיברנו על כך שצריך להמשיך את המומנטום. 
הלוואי ומי שתפקידו לעזור לנו 
יחזור לרתום את העגלה..."

אין ספק כי עלויות ארגון התערוכה עצמה גבוהות ומקשות על היקבים. יעל סיפרה בראיון כי עבדה ששה חודשים יחד עם חבריה מהיקבים האחרים, על הארגון הדרוש לתערוכה. העלות הכוללת לכל יקב הייתה כ 20 אלף אירו, מתוכם עיקר ההוצאה היא שטח הדוכן, יח"צ, פרסום ועיצוב. "לקחנו חברה לעיצוב ועשינו קפיצת מדרגה בתחום זה, בגלל שלא היינו כבולים לקיבעונות של מכון היצוא. יחד עם זאת, התקציב היה מאוד מינימליסטי".

האם שיתוף הפעולה ימשיך גם בעתיד? "אני מקווה. עשינו דברים דומים בקנה מידה יותר קטן אבל תמיד היה את מכון היצוא, או גורם אחר שריכז אותנו. תמיד נשמח שזה יקרה. בסוף התערוכה, שהייתה מאוד מוצלחת, דיברנו על כך שצריך להמשיך את המומנטום. הלוואי ומי שתפקידו לעזור לנו יחזור לרתום את העגלה, ואם לא אני מניחה שעדיין שנה הבאה נתכנס שוב בתקווה שיצטרפו יקבים נוספים.

 

צילום: באדיבות יקב רמת הגולן

מהי חשיבות התערוכה עבור היקבים השונים?היות והתערוכה בעלת אוריינטציה עסקית חזקה מאוד, כולם מסכימים כי התערוכה, המהווה אבן שואבת למפיצים ויבואנים שונים, מחזקת קשרים קיימים ופותחת דלתות חדשות. אורן סלע, מנהל יקב תבור: " התערוכה הינה הגדולה והמקצועית ביותר כיום באירופה ואולי גם בעולם, הכניסה אליה מותרת רק לקהל מקצועי, כך שזה מקום אידיאלי ליצור קשרים עסקיים עם גורמים בתחום היין בעיקר ממדינות אירופה."

אייל פרנקו, מנהל השיווק של יקב הרי גליל, טוען כי חשיבות התערוכה באופן נקודתי עבור היקב אותו הוא מייצג, היא ביצירת פלטפורמה טובה לפגישות עם המפיצים בארה"ב, קנדה ואירופה. יתרה מכך, בשל השימוש במילה גליל (Galilee), למותג הרי גליל יתרון נוסף בחו"ל בהשוואה לישראל. בחו"ל נראה המותג לעיתים גדול יותר מכפי שהוא רק בגלל השם. " תערוכה כזו בחו"ל היא הזדמנות מדהימה לפגוש קהל חדש , זו הרחבה והזדמנות להיפגש עם משפיעים מחו"ל – מסעדנים, כתבים, סטודנטים ודרך היינות של הרי גליל לגרום להם להבין מהו יין ישראלי קודם כל, ולאחר מכן מה הסיפור שלנו בתור יקב שעושה יין מהגליל העליון."


יעל גיא מוסיפה כי אחד הערוצים המשמעותיים מבחינתה בתערוכה זו היא מדינות ויבואנים חדשים, יצירת הזדמנויות חדשות – " היו כאלו שאמרו שחסרים להם בפורטפוליו יינות ישראלים. בעקבות התערוכה, אני מתכתבת כעת עם שתי מדינות שבהחלט ייתכן ואוכל לפתוח שם שוק. כתוצאה מהתערוכה בשנים קודמות, נפתחו לי שלושה שווקים כאלה, למשל הולנד, סרביה ועוד..."


יקב תבור ויקבי כרמל – דריסת רגל ראשונה 

צילום: באדיבות יקבי רמת הגולן

עבור יקבי כרמל ויקב תבור הייתה זו השנה הראשונה בה לקחו חלק . אורן סלע, מנהל יקב תבור, מספר "זו השנה הראשונה בה בחרנו להשתתף, מכיוון שאנו מעוניינים לפתח את שווקי היצוא שלנו ולחדור למדינות חדשות, כמו: גרמניה, פולין, הולנד, רוסיה וכיו"ב".


דורית בן סימון, מנהלת הייצוא של יקבי כרמל: "שיתוף הפעולה ורמת המקצועיות שיצרנו, הבטיחה לנו הצלחה להשגת המטרות שהצבנו, ועל כן הסכמנו להשתתף ולחבור לשאר היקבים המובילים בתעשייה ולייצר מיזם סופר נקי מפוליטיקה, שכל כוונתו היא שידור ישראל כארץ יין ברמה הכי גבוהה שיכולה להיות (דוגמת טעימות היין שנעשו בביתן ע"י MW Caro Mourer)."

האם התמורה שווה את ההשקעה?
כמעט כל המציגים שהתראיינו תמימי דעים כי התמורה אכן שווה את ההשקעה, גם אם לא עכשיו, בעתיד הקרוב. קובי ארביב, יינן יקב רקנאטי טוען: "התמורה שווה את ההשקעה נקודה. ההיבט העסקי הינו חשוב מאד, אבל לא החשוב ביותר. החשיפה שיש בתערוכה כזו ללקוחות מכל העולם חוצה גבולות ומשרתת מאד את ההיכרות עם תעשיית היין בישראל, שתופסת תאוצה וביקורות טובות". גם דורית בן סימון תומכת בכך: "יש לידים רבים. העבודה שלי כרגע היא מעקב והמשך הקשרים, על מנת להביא בסופו של דבר עסקאות לא מעטות בשווקים שאין לנו בהם נוכחות עדיין".


מהו פרופיל המתעניינים בדוכן הישראלי?
אורן סלע: "פרופיל המתעניינים נחלק בין לקוחות פוטנציאלים שכבר מכירים את יינות ישראל ומעוניינים להרחיב את סל המוצרים שלהם בתחום ולראות מה מתפתח, ובין גורמים בענף שזו הפעם הראשונה שהם יכולים לטעום יין מישראל ומגיעים לדוכן מסקרנות".

דורית בן סימון: "הקהל די דומה בכל התערוכה מעצם אופייה, קהל מקצועי מאוד מתעשיית היין והקולינריה. בנוסף, רבים הגיעו מתוך סקרנות ליין ישראלי שמעולם לא טעמו. האקזוטיות דווקא כן משכה, להבדיל ממדינות יין מסורתיות".

האם ניכרה עלייה בביקור מתעניינים חדשים בדוכן הישראלי השנה? 

"הייתה התעניינות מאוד גדולה 
באירועי הטעימות שלנו, 
הם היו מלאים כמעט כולם בהרשמה מראש. 
היו אנשים שהגיעו והתיישבו בצד למרות 
שלא היה להם מקום מסודר סביב השולחן

יעל גיא מספרת כי קשה לשפוט בשל שתי סיבות עיקריות. בשנת 2014 מיקום הדוכן הישראלי היה מאוד בעייתי, ועל כן קשה להפריד את מיקום הדוכן הטוב השנה לעומת השנה שעברה מבחינת זרם המבקרים אליו. שנית, השנה על פי המפורסמות, גדלה התערוכה במספר המציגים בה בצורה משמעותית, וכך גם התפזרה למספר אולמות גדול יותר ושטח נרחב יותר. "דיברתי על כך עם חברים מציגים ממדינות אחרות וכולם אמרו שהייתה תחושה של כמות מבקרים לכאורה יותר קטנה, אבל זו לא המציאות."


"הייתה התעניינות מאוד גדולה באירועי הטעימות שלנו, הם היו מלאים כמעט כולם בהרשמה מראש. היו אנשים שהגיעו והתיישבו בצד למרות שלא היה להם מקום מסודר סביב השולחן. אם אני מחשיבה את זה ככלי השוואתי ושיפוטי אז היה הרבה יותר טוב משנה שעברה."


האם הקהל בתערוכה זו מתייחס ליינות כאל יינות כשרים או יינות ישראלים? 

צילום: באדיבות יקבי רמת הגולן

ניכר מתשובות המרואיינים, כי בכל הנוגע לקהל התערוכה ההתעניינות מתבססת על המותג ישראל, ופחות, או בכלל לא, במותג כשר. החיבור בין ישראל וכשרות דועך בתערוכה בה קהל המבקרים הינו מקצועי. אין זה אומר שקניינים במדינות שונות לא יחפשו את הקהל היהודי במדינתם כקהל "שבוי", אולם עיקר ההכוונה היא לשוק הכללי. אורן סלע: "נושא הכשרות לא כל כך רלבנטי בתערוכה בינלאומית כזאת, הנושא לא הובלט על ידנו ולא נראה לי שרלבנטי בשווקים כאלו. יש מספר מבקרים שביקרו אותנו ושאלו לגבי מהות הכשרות בנוגע לתפקוד ביקב ולמשמעות שלה אצלנו."


יעל גיא מוסיפה: "בתערוכה הזו נושא הכשרות הוא נושא שאין אליו מודעות. לפעמים נשאלת שאלה מתוך סקרנות כי זה כתוב על התווית, אבל בניגוד לשוק האמריקני בו המילה כשר מאוד ידועה ומוכרת, כמעט עבור אף אחד מהמבקרים בתערוכה הזו זה לא העיקר. רוב המבקרים הגיעו כי הם ראו את השלט הנושא את השם 'ישראל'. היו לי המון מפגשים, ואולי בשניים או שלושה מקרים עלה נושא הכשרות כערך נוסף בבחינת למי הם יכולים לפנות כעוד אופציה, אבל לא כמהות".


קובי ארביב אומר כי חל שיפור גדול בייצור היין בישראל. "אם פעם היצוא לשווקים בעולם היה רק לשווקים שמחפשים יין כשר, כיום לשמחתנו לא בהכרח רק לשווקים כשרים, התחילו לשמוע ולהפנים שאנחנו כאן בישראל מייצרים יינות איכות וגם לנו יש בשורה לעולם, ולא רק עם יינות קידוש".


האם התקיים חיבור עם מדינות יין מהאזור ובפרט לבנון?

זו השנה השנייה שבה דוכני ישראל ולבנון 
נמצאים בסמיכות האחד לשני. 
יתרה מכך MW Caro Mourer אשר ניהלה 
את טעימת יינות ישראל השנה, 
עשתה זאת בשנה שעברה עבור יינות לבנון

הנה לכם נקודת אור קטנה. המציגים יודעים לספר על אינטראקציה שהתקיימה עם הלבנונים, קפריסין ויוון. קובי ארביב מרחיב ומספר כי אין קשר ישיר אבל "אנחנו כמותם מבינים, שנכון לעשות יינות מזנים ים תיכוניים שמבטאים את מיקומנו הגיאוגרפי בצורה הטובה והנכונה ביותר... כמונו גם העולם מחפש את הזנים שמתאימים לו, לאקלים הנכון לו. אנחנו יכולים ואף מצליחים לייצר קברנה טוב מאד מרלו מצוין וכו... אבל הזנים הללו הינם נפוצים בכל מקום ואם אנחנו רוצים להיות מיוחדים ולמשוך תשומת לב, צריך לייצר יינות מזנים מקומיים ומזנים שמתאימים לאקלים שלנו".


אייל פרנקו הוסיף ואמר כי מצא חיבור עם הדוכן הלבנוני: "הם הגיעו לדוכן שלנו ואנחנו הגענו אליהם וטעמנו. לא היססנו לבקר אחד את השני. הם לא רוצים להצטלם אבל מעבר לזה מדברים חופשי, דיברנו יין ואיחלנו שניפגש בקרוב. גם עם הדוכן היווני היה לנו קשר מאוד טוב".

יעל גיא סיפרה כי זו השנה השנייה שבה דוכני ישראל ולבנון נמצאים בסמיכות האחד לשני. יתרה מכך MW Caro Mourer אשר ניהלה את טעימת יינות ישראל השנה, עשתה זאת בשנה שעברה עבור יינות לבנון. "הפנטזיה של כולנו היא לעשות טעימת מזרח תיכון חדש. כרגע עושים את זה אוף רקורד. הם קישרו אותי בשנה שעברה עם שני לקוחות באנגליה שהכניסו אותנו למסעדות שלהם, מסעדות ערביות, אחת בלונדון ואחת בלוטון, ואני חיברתי את הלבנונים ליבואן שלי מבלגיה שמחפש להוסיף יינות מזרח תיכון. הדברים נעשים מתחת לפני השטח".


תגובת מכון היצוא – צפון אמריקה תחילה 

צילום: באדיבות יקב רמת הגולן

איש מהמציגים שהתראיינו לא רצה לנקוט עמדה נחרצת כלפי היעדרות מכון היצוא הישראלי מהתחרות השנה, ולכן פנינו אל המכון עצמו במספר שאלות. תגובתם הייתה רזה למדי ועל שאלות כגון – האם קיים נתק עם היקבים המציגים? או האם יתמוך המכון בהשתתפות בתערוכה זו או אחרות בעתיד? כמו גם האם המכון רואה בהתארגנות ספונטנית עצמאית של היקבים צעד נכון לקידום היין הישראלי בעולם? הם לא השיבו.


את תגובת מכון היצוא, העבירה סגנית דוברת חטיבת תקשורת ופרסום של המכון: "בעקבות תהליך הסקת מסקנות מהפעילות בשנת 2014, בו עלה כי חלק גדול מהחברות בתחום מעוניינות בשינוי מיקוד לאזורים גאוגרפיים אחרים, ולאור התקציב המוגבל והרצון לשים דגש על פעילות בעלת פוטנציאל רב יותר הוחלט השנה להתמקד באזור צפון אמריקה".

לא ברור מה בדיוק איבד מכון היצוא דווקא בצפון אמריקה, שוק בו תעשיית היין הישראלית כבר נוכחת בצורה לא רעה, ולמה בחרו שלא להתמקד באירופה, או להעמיק את הנגישות ליבשת אסיה. מצד אחר כל תמיכה שהיא בפעילות היקבים הישראלים תוערך על ידם.


ומה על יבואנים ישראלים?
כדי להשיב על שאלה זו פנינו לשריאל שני, מנהל מחלקת היין בחברת הכרם. שריאל מספר כי: "זו תערוכה שאני יכול לפגוש בה רבים מספקיי, כמו גם לבחון ספקים חדשים, ומובן שאף שפגישה בתערוכה אינה מהווה תחליף לביקור ביקב, זו דרך יעילה וזולה בהרבה לפגוש אנשים רבים ולטעום יינות רבים בזמן קצר ובאופן ממוקד".


תמהנו אם קיימת התעניינות בשוק הישראלי כשוק פוטנציאלי על אף גודלו הקטן, על כך השיב שריאל כי במצב הכלכלי השורר היום בעולם, כל לקוח וכל שוק בעל יכולת וכוונה לשלם, נחשב לפוטנציאל. "לשוק הישראלי יש יותר מה להציע לספק שחשובה לו הזמינות של יינותיו בעולם, ופיזור יינותיו בנקודות מכירה איכותיות ויוקרתיות בערים שונות בעולם, מלספק שמצפה לכמויות ומחזורים גדולים".

שאלנו את שריאל האם ישנם טרנדים בינ"ל מסוימים אותם הוא מחליט להביא לישראל? "לעתים יש טרנדים בינ"ל שאנו (אייל גת, מנהל הפיתוח העסקי שלנו, ואנוכי) מהמרים כי בשלו עבורם התנאים גם בשוק הישראלי, אבל רוב ההחלטות מתבססות לאו דווקא על טרנדים כאלה, אלא על היכרות של השוק שלנו וניתוח הצרכים של לקוחותינו. דוגמא מובהקת: בשווקים מרכזיים בעולם, שהישראלי בהחלט נחשף אליהם, קיים כבר כעשור שנים ביקוש עצום לפינו גריג'יו, אבל בישראל – שאין בה כלל ביקוש כזה יש דווקא ביקוש גדול מאוד לגוורצטראמינר".


ואיך לא, ביקשנו גם את דעתו של שריאל שני על הדוכן הישראלי בתערוכה כצופה מן הצד. והנה דבריו: "לא התעכבתי בו, ראיתיו מרחוק – הוא נראה לי זהה לביתן הישראלי שבדרך כלל מוצב שם. כללית, יש הגיון רב באיחוד כוחות בביתן מסוג זה, כי עלויות של ההצגה בתערוכה כמו ProWein באופן עצמאי נמצאת מחוץ להישג ידם של יקבים רבים (או תתבע מהם מחיר לא כלכלי). מתחמים דומים מפעילים יצרנים, לעתים לאו דווקא קטנים, ממדינות יין משמעותיות וגדולות בהרבה כמו דרא"פ או צ'ילה, או מקונסורציומים של אזורי יין חשובים (למשל, ברונלו די מוטלצ'ינו או קוט דו רון) מובן שגם זה לא מבטיח כלום בתערוכה גדולה כל כך, שבה חשוב לא רק להציג, כי אם גם לתכנן ולקבוע כמה שיותר פגישות מראש.

לסיכום, אם אתם נמנים על הקהל המקצועי, ואם טרם הייתם בתערוכת מזון או יין בחו"ל, אני מפציר בכם לנסוע ולהתנסות בחוויה המדהימה של תערוכה המציגה מגוון אינסופי של טעמים, ריחות, דעות ובעיקר הרבה עסקים ומעט פוליטיקה בינ"ל.

 

אירועים קרובים
בית פתוח: יבואנים קטנים של יינות גדולים | 2024
29-03-2024 10:00
יום חמישי 28.03.2024 בין השעות 17:00-23:00 // יום שישי 29.03.2024 בין השעות 10:00-16:00
x
משתמש קיים - נא התחבר
התחברות לאתר איש הענבים תאפשר לכם להינות ממגוון השירותים המוצעים בו.
כמה זה 6 + 9 ?
לקוח חדש
שחזור סיסמא
משתמש חדש - נא הרשם
לאחר הרישום תשלח אליכם הסיסמא למייל שהזנתם.

לחצו כאן לחזרה להתחברות
שיחזור סיסמא
לאחר הזנת כתובת המייל ישלח אליכם לינק לשיחזור סיסמא
לחצו כאן לחזרה להתחברות