פונדק דה לוקס  |  צילום: בן יוסטר

סגנון הברביקיו המקושר באופן כמעט טבעי לאומה האמריקנית, אינו נפוץ כל כך בישראל. אנו גם טועים לחשוב שלעשות "על האש" זה לעשות ברביקיו אבל זה לא כל כך מדויק שכן יש שוני בין Grilling שהוא "על האש" ובין Barbecuing שהוא צליה איטית וארוכה של בשר בכלי סגור ובו עשן פחמי עץ בטמפרטורה הנעה סביב 90 מעלות צלסיוס. והנה מפעם לפעם מבליח איזה מקום חדש שמציע את ההתמחות בסגנון זה ומתבל את הבשרים בכל טוב עסיסיות, ריח גן עדן ומיני תוספים.

תכניס אותי למקום שמציע אוכל בסגנון ברביקיו והנה אני עולה על הסוס, מניף את הפלצור ורוכב לצוד לי נשנושון לאור שקיעה. אח אמריקה! קצת בשר, הרבה שעועית והנה לכם 'Fourth of July' מושלם. כשאני מתעורר מהחלום אני נזכר שלנו יש את ה' באייר וקצת פחות פטריוטיות מלאמריקנים. (הם לעומת חלק מעם ישראל, לא נוהגים ביום העצמאות שלהם לתלות על המכונית דגלי ישראל אבל  אצלנו דגלי ארה"ב מתנופפים בסמוך לדגלי המדינה ה 51 שלא התקבלה. אמריקה פה, כבר אמרתי?).

פג החלום, הגעתי לאכול 'דה לוקס' והנה אני נתון לחסדיהן וחסדיהם של צוות המלצרים של פונדק דה לוקס (אזור שוק הפשפשים ביפו) או טראק דה לוקס (כיכר דיזינגוף). השירות בסדר, חביב, ידידותי, מסביר פנים ואפילו מרושל במקצת אבל מתאים למקום. בשני המקומות תפאורה מכובדת, הם לא מתיימרים להיות מה שאינם. כיף לשבת בטראק דה לוקס (בפנים), חם ולח לשבת בפונדק דה לוקס. יותר חם ממה שאתאר בהמשך.

ומה יש לי לומר על האוכל ועל ההגשה? טוב, מצד אחד התפריט מאוד ידידותי, כזה שמעורר את המח לחשוב ואת בלוטות הטעם להתכונן לבאות. ספייריבס וקרעי תפוחי אדמה לצדם זה טעים, פיקנייה כשלצידו לחמניית קמח תירס וסלט קולוסלאו זה טעים מאד. מצד שני, בכל הפעמים בהן אכלתי בדה לוקס על סניפיו התאכזבתי. בפעם האחרונה אפילו הבנתי למה הסניף השני מוקם בכיכר צינה דיזינגוף. צינה אינו רק שם אשתו של ראש העיר הראשון, זה גם מאפיין בולט המלווה את הבשרים. משום מה מתעקשים להגיש את הבשרים הן בפונדק והן בטראק דה לוקס פושרים ומטה. אמנם התמורה לכסף סבירה, אבל זה לא אומר שצריך לחסוך בחימום.

פונדק דה לוקס  |  צילום: בן יוסטר

האוכל באמת טעים, מתובל היטב ועשוי היטב אבל עצם העובדה שהגישו לי אותו על מגשי אלומיניום משל הייתי במארינס (אוי כמה שהייתי רוצה להיות), או בכלא האמריקני, מעצבנת והעובדה שהאוכל מגיעה בטמפרטורה נמוכה ולא סבירה מעצבנת עוד יותר. למה זה קורה? הרי ההנאה במקרה הזה צריכה להיות מבשר חם, אני לא צריך שיעשו לי פוווו לפני שזה מגיע אלי. אני עושה פוווו ורק אני.

היצע היין והבירות אינו רחב מספיק למקום שמקדש אוכל אמריקני ובאחת הפעמים בהן העזתי להביא עימי בקבוק יין התעקם אפו של המארח. אחרי שהזמנתי אותו לטעום עמנו את בקבוק בלאן דה נואר מבית היוצר של יקב שורק (ניר שחם) הוא שינה את דעתו ולא חייב בדמי חליצה. What a Canon!

האמביוולנטיות הזו הורגת אותי בערך כמו השפויים שרוצים להצביע קלינטון ואלו המחפשים הרפתקאות לטראמפ. המקום חביב ובפונדק דה לוקס אפילו תוכלו ליהנות מסאונה חופשית בימי הקיץ החמים, אם רק תואילו להגיש את האוכל חם, אעז לחזור שוב.