הרומאים האלה, איזו מורשת פנטסטית! אבל האם הם היו הראשונים בכרם וביין? ממש לא. היוונים כמו היוונים התחילו ויצרו כמעט בכל התחומים בטבע ובמדע והרומאים אחריהם מיסדו כמעט הכל לכדי תורה סדורה וכתובה לתלפיות. מתבקש שלאחר נבירה קלה ברומא ראוי לקחת צעד אחד גדול לאחור ולהביט למקור בעיניים סקרניות. הנה, למתעניין המצוי.

כיום סופרים אלה שכותבים על יוון, אינסוף יינות ויוון היא בהחלט מדינת-יין מכובדת אף אם טרם מוערכת דייה. היוונים הקדומים פרשו כרמים וייצרו יינות בכל רחבי המדינה והאיים הרבים שלה. ראו את המפה של אתר Wine Folly:

באדיבות אתר winefolly.com

קצת היסטוריה בקצרה - הכורמות והייננות ביוון החלו עוד בסופה של התקופה הנאוליתית, בערך בין 10000 לפני הספירה ועד כ 2000. מסופר שבני האוכלוסיה המינואית בכרתים נחשפו ליין ב... מצרים, טיפחו את הכרמים והקימו כבר אז אחוזות-יין צמודות לארמונות.  הם לגמו את היין מ Rhyta, "ספל" בצורה של קרן שור, משום הקשר שיצרו ליין עם "השור הקדוש" שלהם ושל עמים אחרים ("עגל הזהב", זוכרים?) Ryton בכתובים אחרים. עד כמה חשוב היה היין? מספיק חשוב וקדוש בכדי שלוח השנה היווני העתיק נקבע בהתאמה ל'שנת עושה היין' – לא פחות. וכעת שימו לב לתמונה הזו:

אני יודע שרובכם קורא את הכתוב באופן שוטף, ובכל זאת: זהו חלק של טבלת חמר יוונית עתיקה משנת 1450 לפניה"ס. הטבלה מפרטת יינות, כרמים, סוחרי יין וכוללת גם הקשרים במרומז של דיוניסוס אל היין. כלומר, לפני כ 3470 שנים החבר'ה ההם הקפידו לרשום ולתעד, לא רק ליהנות. לסחר היין ישנם ממצאים המראים פעילות עם קפריסין, מצרים, ארץ ישראל, סיציליה ודרום איטליה. לא בכדי אנו טוענים לחלקנו בהיסטוריה של היין.

הלאה. במאה הרביעית, עדיין לפניה"ס כותב Theophrastus על החדשנות וההשפעה של יוון בכורמות וייננות. האיש מהאי Lesbos היה ממשיכו של אריסטו הענק ונחשב ללא פחות מאשר ל Godfather of Wine של יוון. הוא מפרט את המחקר על קרקעות הכרמים (שוב הטרואר הזה!) והתאמתם לסוגי הגפן. ועוד, תוצאות מחקר הקובע שיש להגביל את היבול לשם שיפור האיכות והעצמת הניחוחות. הוא כותב גם על היישום המפורט של עבודת הכרם, כולל אופן הטיפול בגידול, בגיזום ובעיצוב תצורת הגפן על מנת לשפר את טיב האשכולות והענבים ולייעל את עבודת הבציר.

המאה הרביעית לפניה"ס היתה משופעת בשינויים שהופנמו בעקבותTheophrastus וממשיכיו והביאו למצב שבו אזור הגידול היה חשוב יותר מכל גורם אחר. 'תור הזהב' של היין. היין היקר ביותר בסחר העיקרי, ב Agora (ככר השוק) של אתונה היה זה מהאי Chios שבים האגאי, סמוך (7 ק"מ) לחופי אנטוליה. המחיר בהשוואה לימינו? בערך פי 4 מיין יווני ממוצע. אכן היו מי שהעריכו יין איכותי כבר אז. פרט ל Chios העריכו המבקרים גם יינות מאיים אחרים. ומי היו אותם מבקרי יין? אנשי התעשייה? כורמים? סוחרים? לא ולא, הסופרים והמשוררים! הם היו אלה שהעריכו וביקרו כל מה שזז ולכן היו למבקרי יין שדעתם קבעה איכות גבוהה וגם הורידה שאולה יינות באיכות ירודה, ללא מורא וללא משוא פנים. הם נתנו דעתם הבלתי משוחדת גם ליכולת ההתיישנות ובזה קבעו גורלות נוספים לסוחרים, לכורמים ולעושי היין. די מדהים, תודו. (דעתי האישית בלבד: מי שידע לקרוא כבר היה 'אינטליגנט' מספיק בכדי להתרשם מהמבקרים; הרוב המוחלט היו אנאלפביתיים). דוגמאות מתוך ניתוח יינות: פרחוני, בוקה של אורגנו וקורנית (תימין), סיגליות, וורדים, יקינתון ועוד. ככל הידוע הזן העתיק היחיד ששרד ומשמש גם היום לייצור יין הוא Lemnia  מהאי Limnos וממנו מייצרים היום Lemnió שהוא יין אדום יבש מצויין המציג גם את אותם הניחוחות ממש וזוכה לציונים בתחום מדליות הזהב. אבל אז – לא יבש, אלא אדום וארומטי שצבעו היה בתחום: מאדום כהה עד שחור-דיו ועד Tawny הכתום-כהה מאד המוכר לנו היום מסוג המשקה המחוזק בשם הזה. משוררים הומוריסטיים אמרו כי הנשים היווניות אוהבות גברים צעירים, אבל יינות ישנים. הן צדקו, כנראה.

היינות המתיישנים היו מתוקים מאד ולכן נלגמו בדילול גבוה של מים. גם זה עבר לרומאים לאחר זמן. היוונים נודעו באירועי התכנסות שנקראו Symposia (סימפוזיון דהיום) ובהם דנו ארוכות, ארוכות מאד, בנושאים החשובים באמת, כלומר ברעיונות פילוסופיים שונים ומגוונים תוך שתיית יינות שונים כל הזמן. הם טענו כי היין מחדד ומאיר את דעתם...

בהמשך השנים, המאה הראשונה לפניה"ס היתה תור הזהב של תעשיית היין והמסחר של כרתים, שם נמצאו השרידים הארכיאולוגיים הקדומים ביותר לתעשיית יין. אמפורות מכרתים נמצאו בליון, צרפת וגם בשווייץ ובכפרים רבים באיטליה כולל פומפיי. הסחר ביין פרח.

המאות חלפו, העולם העתיק החכם נעלם וחכמי יוון ורומא וחרטומי מצרים הותירו אמנם מורשת, אבל לא היתה לה המשכיות רצינית. ובכל זאת היין היווני זוכה לביקורות מעולות ולפרסום נרחב, גם בזכות יותר מ 300(!) זני גפן מקוריים. מושקע היום מאמץ ניכר לעודד את הטמעת היין היווני בציבור ולהרגילו לאיכות המיוחדת של הזנים האלה. בעיקר הזנים של Assyrtiko, Malagousia, Agiorgitiko, Limnio, Mavrotragano, Mavroudi, וגם אחרים.

 יוון, דיוניסוס ידידנו כנראה עדיין שומר עליך גם היום. לחיים!