בימים אלה שבהם מתקיים שיח ער על איתורו של הזן המתאים והראוי לטיפוח כמייצג של 'יין המקום' הישראלי, מעניין לקרוא על מאמץ מיוחד שנעשה במדינת יין בולטת, קליפורניה, שמהותו זהה. ללא מימון והכוונה ממשלתית, או אחרת וללא הממסד של התעשייה. הנה, לעיניכם ולעיונכם.

משנה מקום, משנה מזל ובמקרה הזה גם משנה חיים. בוגר צעיר של אוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז לא באמת ידע מה לעשות עם תואר במדעי הרוח ומצא עצמו דווקא בבברלי הילס ההוליוודית כ... עובד נקיון ב Wine Merchant, בית מסחר מוערך וידוע ליין. Randall Graham, כי זה שמו של הצעיר ההוא, זכה להזדמנות מצויינת להיחשף לכמות אינסופית ו'אלוהית' של מיטב היינות הצרפתיים שנטעמו שם ואלה הפכו אותו עד מהרה לחובב יין פנאטי, לא פחות.

היין גם החזיר אותו לאוניברסיטה, הפעם לדייוויס הידועה ללימודי מטעים וגפן. התקופה הזו מרכזה אצלו את זן הפינו נואר שלגביו נהיה ממש אובססיבי בכל הנוגע לטרואר. זהו, גורלו נחתם, הוא התמקד ביין. בעזרת משפחתו רכש נכס קטן בהרי סנטה קרוז בשם Bonny Doon בכוונה להפיק את הפינו נואר המעולה ביותר בארה"ב. 'המעולה ביותר' בשם המחייב GAPN - Great American Pinot noir לא התרומם למעלתו המקווה ו Randall Graham התמקד יותר בזני עמק הרון. התוצאות היו מצויינות. ב 1989 הופיע בשערו של Wine Spectator שבו הוענק לו הכינוי המפרגן "The Rhône Ranger" שהיה לשמו השני בקרב עולם היין האמריקני.

במשך השנים היה לידוע ולמוערך ביותר וכפי שנכתב עליו 'עושי היין מערכים אותו, חובבי היין מכל הרמות מכירים את יינותיו, עיתונאי היין אוהבים אותו, אך הוא ממש לא צריך את כל זה'. כעת, לאחר 40 שנה הוא היצרן ה 27 בגודלו בארה"ב ועדיין מגן בקנאות על זני עמק הרון בקליפורניה, אבל ללא ספק הקנאות הנוכחית שלו עולה על כל מה שעולם היין מכיר: הכרם הניסיוני Popelouchum שבו הוא בודק 10,000 זנים!

כאן, הוא מסביר, אני עושה את החזון הפרטי, המוזר, המשוגע, השונה שלי. מדוע? ראשית כל, הוא אומר, זה כיף, לא? שנית, אני מחפש תשובה להתחממות האקלימית, כלומר, לזן עמיד ומתאים. ושלישית, וזה קצת קשה יותר להסביר, אני מקווה להגיע לזן שייתן ניחוחות וטעמים שטרם קיימים היום, כלומר: להגיע לאותו זן שיהיה ייחודי למקום, "יין המקום", לא פחות. מהי ההגדרה ל'יין המקום'? שימו לב לדבריו. 'זהו יין שיכול להגיע רק ממקום גידולו, יש לו חתימה ברורה, ללא קשר למי שעושה אותו'. דוגמא? הוא אומר Chambertin בבורגון. לכל אחד שם יש את הביטוי שלו והפרשנות שלו ליין, אך לכולם ללא יוצא מן הכלל יש מכנה משותף בולט וברגע שאתה מבין בזה אתה טועם ואומר אה! הנה יין מ Chambertin!

אבל איפה בורגון ואיפה קליפורניה, מאות שנים מול זמן קצר? זהו, הוא אומר, הדרך להגיע ליין המקום בקליפורניה היא לא במאות שנים של זנים אחדים, אלא באלפי זנים ברורים גנטית ואינסוף נסיונות בהם ובהכלאות ביניהם. כן, ברור לו שהתוצאה המאכזבת יכולה להיות סוג של רעש וקקפוניה הסתברותית שלא יביאו למאומה. הוא מסתכן, אבל מנהל את הסיכון בידענות, במיקוד וגם בחן. ייתכן, הוא מוסיף, שאגיע רק ליין שונה מהשאר ואולי גרוע יותר שאגיע לסוג של פינוטאג'...

החזון העליז מתקיים גם הודות לגיוס המונים שבו נאספו יותר מ 170,000$. בו-בזמן ממשיך ה Rhône Ranger לגדל ולייצר יינות מזנים קיימים אך מיוחדים: Timorasso ו Ruchè מ Piedmont ו Rossese מ Liguria שאותו הוא מכנה 'יין של המרווחים הריקים' במשטח הטעמים של הלשון שלנו. זה דומה לג'אז, הוא מסביר, כשהנגנים דוחקים למרווחים שבין התווים משהו נוסף. זה בדיוק מה שפינו נואר עושה בבורגון ונביולו בפיימונטה. בשום מקום גידול אחר של הזנים האלה פשוט אין את זה!

על מנת לחדד את הבנתנו לגבי 'יין המקום' של ה Rhône Ranger הנה שבע דוגמאות ליינות המביעים זאת למיטב דעתו וחיכו:

* 2013 Los Bermejos Maceración Carbónica Listán Negro - יין מהכרמים הוולקניים באיים הקנריים

* 2014 Tenuta Delle Terre Nere Etna Rosso - מקרקע וולקנית דומה בשיפולי האתנה בסיציליה

* 2014 Ermes Pavese Blanc de Morgex et de la Salle - מזן עתיק בשם Prié Blanc מאזור עמק Aosta באלפים האיטלקיים

* 2013 Ar.Pe.Pe. Rosso di Valtellina - מנגזרת של נביולו בלומברדיה, באזור Valtellina

* 2014 Maximin Grünhaus Abtsberg Spätlese Riesling - בשיפולים התלולים של נהר Ruwer בגרמניה

* 2013 Nikolaihof wachau im weingebirge Smaragd Grüner Veltliner - יין ביו דינמי מאוסטריה

* 2009 Marcel Deiss Altenberg de bergheim Grand Cru - ממסך מוזר לכאורה המאחד את זני אלזאס הידועים Riesling, Pinot Gris, Traminer Pinot Blanc

1,120 הדונמים ב Popelouchum מקבלים בממוצע 330 מ"מ גשם בשנה וזה לדעתו לא רק מספיק בהחלט, אלא ממש מצויין.

האם הפרוייקט המשוגע יצליח? גם אם לא, אומרים כל תומכיו, הוא בהחלט יביא לכמה זנים חדשים מעניינים. נמתין, נעקוב, בעיקר נקווה.

ומה עם "יין המקום" שלנו, היין הישראלי? מי שהשתתף במפגש המיוחד והמרתק עם ארקדי פפיקיאן (28.2.18 באיש הענבים) בוודאי יעריך את המאמץ המיוחד מאד והמשוגע מאד של ה Rhône Ranger מקליפורניה.