צילום: יח"צ

יקב היוצר הושק השנה בצילו של יקב ארזה הותיק והעתיק. הדור השביעי למשפחה החליט לכאורה לתת דרור למחשבותיו ורצונותיו של היינן פיליפ ליכטנשטיין ולאפשר לו "לשחק" עם רעיונותיו הפרועים לכדי יצירת יין שיהיה בבחינת יין שכמו אומנות, גם הוא כל כולו הבעה עצמית במובן הגבוה ביותר של המילה. האומנות הזו נמכרת בשלוש סדרות – בראשית, Virtuoso ו Lyrica שמתומחרות בין 40 ₪ ל 90 ₪. באשר לאומנות שמתורגמת לתמורה זולה – מה קובע? המחיר או המוצר?

האם זה אומר שהמותג יקב ארזה יימחק בקרוב? לדברי גיא אדרי, מנכ"ל היקבים, ממש לא. מבחינתו לשני היקבים זכות קיום. האמת היא שאם לשפוט על פי ההדר (המצועצע מעט לפעמים) של הבקבוק והתווית, הרי שהיין בהחלט חריג ובולט על מדפי רשתות השיווק בהשוואה לבקבוקים אחרים בתמחור דומה. יתרה מזו, אדם שיקנה את אחד מיינות היקב כמתנה, במחיר שווה לכל נפש, יגרור וודאי קריאות התפעלות עוד לפני שהיין נטעם.

החיבור לשדות האומנות החל לפני מספר חודשים כשלפרזנטורים של היקב נבחרו הזמרת / שחקנית אפרת גוש והשף ניר צוק, אליהם הצטרפו הצ'לנית טללית צ'רסקי והסופרת ענת לב-אדלר. עכשיו גם מוזיאון ועוד היד נטויה. זו האג'נדה של היקב, חיבור בין יין ואומנות אשר ילך ויתרחב. החיבור בין יין ואומנות מתבקש ועם זאת נראה כי יקב היוצר הולך עם החיבור הזה בצורה הרצינית ביותר שאפשר, אולי לראשונה בישראל. לכן לא הפתיעה העובדה שערב ההשקה נערך במוזיאון פרסלר עתיר בטון וחללים יפהפיים, השוכן ברח' וולפסון 54 בתל אביב.

לצד בשורות אלו ישנה עבודה מעניינת של היקב בצד הסיני של המפה. יקב היוצר אינו רק מייצא לסין היקפים קטנים של יין (בהתייחס לכמות האזרחים במדינה), אלא מעוניין להשתקע שם באופן רציני. טפטופי מידע הפכו לשיחה של ממש עם אחד מאנשי היקב, שהצהיר כי ישנה כוונה אמיתית ותוכנית מגובשת להקמת יקב תאום ליקב היוצר על אדמת סין. מצד אחד, מצהיר אותו אדם כי הסינים ישמחו לייצר יין טוב בניגוד ליין הנפוץ שם, ומאידך העסקה טרם נחתמה סופית ונגררת מעט. בדיקות קרקע, המלצות על זנים אירופאים באדמת סין, כולם כבר ניתנו. אם מאד תרצו לדעת איך אומרים יקב היוצר בסינית הנה הכיתוב 作者酒厂 (את השיניים שיברו לבד). סיפור הצלחה? ימים יגידו.

ומה באשר ליינות? טעמתי שני יינות מסדרת בראשית – מרלו ושיראז. אני חייב לציין שאין בשורה גדולה או עבודת אומנות בסדרה הזו אבל – מדובר על יינות טובים ומאוזנים ביחס למחירם (49.9 בפעם האחרונה שבדקתי), ההבטחה לקבל יין אדום יבש מתקיימת ואני שמח מאד על כך. זהו אולי מבין היינות הישראלים היחידים היבשים, ולא רק לפי נתוני המעבדה אלא גם בתחושה, ללא סוכר שיורי מעצבן ותחושות מתיקות חנפניות. למרלו צבע אדום דובדבני עמוק, קקאו ופלפל ירוק ניכרים באף, הפה מריר מעט וטעמו הראשוני מזכיר גלעיני דובדבנים. טאנינים נעימים ומאוזנים. סה"כ יין המרלו הוא הטוב יותר בטעימה. אם להתייחס גם לנראות הבקבוק, המחיר והיין בפנים זהו יין ששווה לקנות במתנה. השיראז מאופק מאוד, אפילו מדי, על אף ההרמוניה שבין האף והפה הם דלים מאוד, סיומת בינונית וההנאה ממנו פחותה מאחיו המרלו.

את שאר יינות היקב מסקרן מאד לטעום. אני לא בטוח שההבטחה ליצירת אומנות גדולה תתקיים, אבל מדובר ביקב שמאחוריו עומד אח גדול עם היסטוריה ארוכת שנים, כמו גם יינן מוכשר - פיליפ ליכטנשטיין - שכבר הספיק לעשות דבר או שניים ובעיקר מערכת שיווקית מכוונת מטרה.