לכנס, שהתקיים במלון שבמושב יד השמונה, הגיעו ייננים, כורמים, יועצים, אנשי שיווק יין ועוד. הנוכחות הייתה מרשימה, ובניגוד לנהוג בכנסים, הקהל היה קשוב ורובו המכריע נכח עד לסוף הכנס. נראה שהייתה זו יריית פתיחה מכובדת מאוד לכנסים שייערכו גם בהמשך ומיועדים בעצם להוות את מרכז העניינים עבור אנשי היין של מטה יהודה, מהמקומות הבולטים בישראל באחדות, ובהליכה כתף אל כתף במאמצי האזור למתג עצמו כאזור יין, כלפי חוץ לפחות.
את הכנס ליוו דברים שנשא צחי דותן - מנכ"ל המועצה לגפן היין בישראל, עו"ד עמית יפרח – יו"ר אגף הקרקעות בתנועת המושבים, דר' לירז לסרי – מומחית לתקשורת שהרצתה גם בכנס היין הצפוני השנה. בסוף הכנס נערך פאנל בהנחיית העיתונאי יאיר גת בהשתתפות ניב ויזל – מ"מ ראש המועצה, עו"ד יפרח, הייננית לין גולד, איש השיווק ארנון הראל ויהודית חלימי, סגנית מנהל מחוז שפלה וההר במשרד החקלאות.
החלוץ רץ כבר לפני המחנה אבל איפה המחנה?
נושא הדיון העיקרי בפאנל, גם אם תקפו אותו מזוויות שונות שלא תמיד היו חד משמעיות, הוא איך מקדמים תיאוריה למעשה והופכים את מטה יהודה לאזור יין כפי שמצופה מאזור יין וכמוכר לנו בעולם.
בעוד לין גולד טענה כי האזור מצליח כאזור יין עוד משחר ההיסטוריה של ארץ ישראל, עובדה המרגשת אותה כייננית הפועלת באזור, הוזכרה גם פגישה רבת משתתפים שהייתה באחד ממשרדי הממשלה לפני כשנה בדיוק בעניין קידום היין, אולם מאז אין קול ואין עונה. גולד הוסיפה בהקשר זה כי המועצה חברה למשרד התיירות ויחדיו מתקיים ניסיון ליצור דיפרנציאציה של האזור. חלק מעובדת קיומו של הכנס הראשון שהתקיים היום הוא דוגמא טובה לכך.
ניב ויזל הוסיף: "להגיע לפה מאיפה שהיינו לפני 18 שנה זו דרך ארוכה ומי שעשה את זה הם אנשי היין ולא אני. אנחנו נותנים את האפשרות, למי שרוצה לעשות יין, שיהיו לו כמה שפחות מכשולים בדרך וכמה שיותר עזרה בשיווק. אולי אנחנו לא דרך יין, אבל בהחלט אזור יין שעובד יחד וחותר למטרה זו. המועצה שמה לה למטרה לקדם את היין בכל שנה יותר ויותר. כמועצה אנחנו מנסים בכל דרך אפשרית חוקית ולפעמים בעצימות עין לעזור לייננים כדי שיהיה יין באזור הזה, אנחנו רואים את זה כדגל ומותג שלנו.
אנחנו שוקלים כעת איך לעלות מדרגה. התחלנו בחשיבה האם לקרוא לאזור, אזור יין לא רק במילים, אלא גם מבחינה סטטוטורית. לחלק מהיקבים זה יעזור מאוד ולחלק פחות. אנחנו לא רוצים לירות לעצמינו ברגל ולא לעשות משהו שיפריע למי שהגיע למשהו עד היום, כולל לייננים בתחילת דרכם.
אנחנו מקדמים סביב היין גם מוצרים תיירותיים נלווים, כדי שיגיעו עוד ישראלים ותיירים מחו"ל. לדוגמא: אנחנו מקדמים את נושא שביל מטה יהודה שיהיה חלק משביל ישראל, אבל ימותג כשביל מטה יהודה עם הלב הירוק".
ואז ארנון פצה את פיו....
על אף האופטימיות שהקרינו ויזל וגולד, ארנון הראל, מי שהיה עד לא מזמן מנהל השיווק של יקב רמת הגולן ועתיד להתמנות למנהל הייצוא של יקבי כרמל, לא כל כך אופטימי וגם לא מנסה להיות פוליטיקלי קורקט.
"מתוך ניסיון רב שנים ברמת הגולן, קודם כל תסמכו על עצמכם ולא על המוסדות. לא כי הם לא טובים, אלא כי יש שם בירוקרטיה, אין תקציבים ויין לא בראש סדר העדיפויות שלהם. מה שלא נעשה לעצמנו לא יהיה! צריך לדאוג שיהיו מינימום חסמים כי הכמות שלהם בלתי נתפסת. אני חושב שהאזור הזה, יתרונו בנגישות שלו, הוא קרוב מאוד לתל אביב וירושלים, אפשר להפוך את האזור למשהו כמו טוסקנה, או נאפה ואלי. יש פה הכרה של יינות האזור כאיכותיים לא פחות מהגולן ואולי אפילו יותר.
ביקב רמת הגולן עבדנו על מיתוג האזור, ראינו בכך את הדבר העיקרי. פה יש מקום לעשות עבודה על האזור דרך היקבים, האנשים והיינות. תיירות יין היא תיירות יוצאת דופן , תיירות של אנשים שמחפשים דברים ייחודים, מחפשים מסעדות שחסרות פה ובתי מלון. אני מודע לבעיית הכשרות והשבת, אבל זה לא מפריע לעבודה ביום שישי עד השעה 15:00, או לבניית מרכז שייצג את כל היקבים ויעבוד גם בשבת עם הסברים ומכירה, מרכז אזורי. אני חושב שזה השלב הבא אחרי ייצור יין איכותי".
צחי דותן | צילום: קובי קלייטמן
רשות מקרקעי ישראל מקרקעת את האזור
רשות מקרקעי ישראל, או המינהל כפי שנקראת כאן בפי כל, היא הילד הרע של הסיפור וחבל שלא הביאו נציג שלה לכנס, על אף שכששאלתי את אחד הנוכחים מדוע זה לא נעשה, קיבלתי תשובה פשוטה – הם לא יבואו. עוד עולה כי על אף שהרשות כפופה ישירות למשרד האוצר ועובדיה הם עובדי מדינה, התחושה בקרב המרצים בכנס והמשתתפים בו הוא כי בכל הנוגע אליה אין דין ואין דיין. ישות כל כך עצמאית שאינה סרה למרותו של איש. כך לפחות התחושות.
עו"ד עמית יפרח נשא הרצאה ארוכה על החלטות שונות שהיטיבו לאחרונה עם בעלי היקבים השוכנים במושבים. אחד הנושאים החמים בכנס היה נושא נחלות וחלקות. אני אמנם הרגשתי כמו בשבעה של פולנים, אבל זה כנראה הדבר החם אצל בעלי היקבים במושבים, וסיפור מנהל מקרקעי ישראל ההופך אותם לפחות או יותר פושעים בחסות החוק, כשהם בסך הכל רוצים לעשות יין, למכור אותו ולהפוך את מטה יהודה לגן פורח של יקבים. מה רע בזה? תשאלו את הפקידים כי גם הגורמים הרשמיים שישבו בדיון נראו מיואשים כל אימת שרשות מקרקעי ישראל עלתה לדיון. עו"ד יפרח: "אנחנו מנסים לשחרר חסמים, זה איטי ומתסכל אבל אנחנו מתקדמים. הדרך עוד ארוכה ולא תלויה רק בנו".
יהודית חלימי: "אנחנו במשרד החקלאות תמיד היינו לטובת החקלאים והיקבים והתייחסנו ליקב כאל יקב חקלאי. כשחתמנו על תכניות, חתמנו על תכנית ליקב חקלאי. מי שטרפד את התוכניות הם המנהל (רשות מקרקעי ישראל, ק.ק.). אנחנו מנסים להקל. המנהל ואנחנו במחלוקת גדולה כי הם מתייחסים ליקב כתעשייתי ואנחנו כחקלאי. אנחנו מנסים להגיע לאיזשהו פילוח ולהפוך כמה שיותר חלקים ביקב לחקלאי.
תכנית מתאר אזורית
כשנמאס לו להיות הנחמד והשקט בחבורה, סיפר ויזל שהמועצה עובדת על תוכנית מתאר כוללת לכל מטה יהודה. "התחלנו עם תיירות והיום עם חקלאות ותעשייה, אנחנו רוצים לסיים תוכנית מתאר אדירה לפתרון בעיות התעסוקה בכל הישובים במטה יהודה. הדבר מתבצע בשיתוף משרד החקלאות ובמימון חלקי שלהם, כולל משרד התיירות והמועצה שמשקיעה בכך כספים רבים. חלק מכך מתבטא בהעברת החוק מהוועדה המחוזית לוועדה המקומית, כך שנוכל סטטוטורית לאשר או לדחות את כל מה שבתוכנית המתאר.
מדובר בהליך מאוד ארוך שעולה הרבה כסף... אי אפשר לסגור את זה בשנייה מול המינהל, זה לא בסדר העדיפות שלהם, מבחינתם אנחנו בעיקר שודדי קרקעות ומפריעים להם לבנות..."
יחד עם זאת, לשאלתו של זאב דוניה, בעל יקב סוסון ים, האם אי פעם יוכלו היקבים להקים יקב בלב כרמיהם, השיב צחי דותן בשלילה. "אנחנו מדינה קטנה ואני גם בעד שיהיו יקבים בשטחים הפתוחים. ארגוני הירוקים ומשרד איכות הסביבה צברו כוח רב, ההתנגדות שלהם לעניין זה עזה והיא מצטרפת להתנגדות של רשויות התכנון. להערכתי זה ילך ויהיה רק יותר גרוע מבחינת הירוקים בהגבלות שהם ישיתו על היקבים ובכלל על מה שנקרא התעשייה החקלאית. אני לא איש בשורה אלא להיפך".
אם כך רצונות לחוד ובשורות לחוד. ולמרות הכול, אולי כדאי גם להשאיר מעט אופטימיות בסיפור הזה. יש יין במטה יהודה, יש יין טוב במטה יהודה ואי"ה (אם ירצה המינהל) הכול גם יעבוד לכדי יצירת אזור שוקק של תיירות יין.
