תשכחו ממרלו וקברנה, היכונו להיפרד מריזלינג ושרדונה. במדור זה תקראו אך ורק על זני ענבי יין שכנראה לא נתקלתם בהם מעולם ושסביר מאוד שגם לא תתקלו בעתיד. כאן תוכלו לפגוש זנים עלומים או נעלמים ולעיתים גם הזויים למדי, זנים המצויים מחוץ לספקטרום של עולם היין המוכר לנו, היכונו לסיפורי ענבים...
GOUAIS BLANC – הקזנובה של זני היין
המקום: הו- ואלה, שוויץ.
הצבע: בהיר.
האיכות: בינונית מינוס.
בתחילת המאה ה-21 החלו להתבצע מחקרי DNA נרחבים בזני ענבים, ואלו הם שהחזירו לזן GOUAIS BLANC מעט מן הכבוד שהוא ראוי לו וככל הנראה, אף הצילו אותו מכליה. בכל מה שקשור לגידולו ולאיכות היין, אין מדובר בזן יוצא דופן, הוא נותן יבולים כמותיים והינו רגיש במיוחד לבוטריטיס. יינותיו הם קלים, בעלי חמיצות חדה וניחוחות פרי הדר נעימים. המוניטין שלו מגיע מכיוון שונה לחלוטין, לאחר שהסתבר שהזן ראוי להערכה בשל העובדה שרבים מזני ענבי היין האיכותיים ביותר הגדלים בעולמנו הם צאצאיו. בשל כך זכה גם לכינוי "קזנובה".
לא פחות מ-81 צאצאים של גואה בלאן אותרו עד היום. זן השרדונה הוא שילוב שלו עם משפחת זני פינו, וכך גם הזנים גמאי ואליגוטה. הזנים ריזלינג, פורמינט ((Furmint ובלאופרנקיש ((Blaufränkisch אף הם צאצאיו, לצד זנים ידועים אחרים.
למרות הייחוס המשפחתי המכובד, ניתן כיום לספור על אצבעות כף יד אחת בלבד, את הכרמים בהם נטוע הזן ברחבי העולם. מקור הזן כפי הנראה באזור Savoie בצרפת, או ב- Haut-Valaisמעבר לגבול בשוויץ. בשנת 1598 ניתנה הוראה לעקור את הזן מכל כרמי צרפת, בה כונה גם "הענב של האיכרים" ועד למאה ה-20 נעלם כמעט לחלוטין מכרמיה. הזן נטוע כיום בצמצום רב בצפונו של חבל פיידמונטה באיטליה, תחת השם Liseiret; בכרם אחת ב- Haute-Savoie שבצרפת; באזור הריינגאו בגרמניה בשם Heunisch; באזור Rutherglen, ויקטוריה שבאוסטרליה; ובשוויץ, בשמו המקומי Gwäss, המקום היחיד בו גדל ברציפות, שם ניצל מעקירה טוטלית הודות לפרויקט קהילתי אותו יזם החוקר הידוע בתחום הגנטיקה של זני הענבים, ד"ר Jose Vouillamoz.