תשכחו ממרלו וקברנה, היכונו להיפרד מריזלינג ושרדונה. במדור זה תקראו אך ורק על זני ענבי יין שכנראה לא נתקלתם בהם מעולם ושסביר מאוד שגם לא תתקלו בעתיד. כאן תוכלו לפגוש זנים עלומים או נעלמים ולעיתים גם הזויים למדי, זנים המצויים מחוץ לספקטרום של עולם היין המוכר לנו, היכונו לסיפורי ענבים...
LACRIMA DI MORRO DI ALBA- הדמעה שלא יבשה
המקום: Marche, מרכז איטליה.
הצבע: כהה.
האיכות: טובה.
פירוש המילה LACRIMA בעברית הוא דמעה ושמו של זן ענבים זה מתורגם לפיכך: "הדמעה ממורו די אלבה". אזור הגידול DOC המיוחד לזן והקרוי: LACRIMA DI MORRO DI ALBA בדיוק כשם הזן, הינו אזור קטן המצוי בחבל Marche שבמרכזה של איטליה (אין קשר לאלבה שבפיידמונט) , ממש לחופי הים האדריאטי בין הערים אנקונה ופסארו. לפי חוקי ה- DOC המקומי תכולת הזן בבלנד לא תפחת מ- 85%, כאשר את יתרת ה- 15% ישלימו ענבי Montepulciano (הזן, להבדיל מן העיירה השוכנת בחבל טוסקנה), או זן הענבים הלבן Verdicchio. LACRIMA DI MORRO DI ALBA (הידוע גם בשם הקיצור (LACRIMA כמעט אינו גדל מחוץ לאזור זה.
בעוד שלייצור יינות LACRIMA קיימים תימוכין היסטוריים כתובים עוד מן המאה ה- 12, הרי שהזן כמעט ונכחד בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת, כפי שקרה גם לזנים איטלקיים מקומיים אחרים, על רקע הנהירה אחר ייצור יינות מזנים בין לאומיים. מה שהציל אותו למעשה מהכחדה היה ההכרה באזור ה-DOC הפרטי שלו בשנת 1985.
יינות LACRIMA DI MORRO DI ALBA הם יינות נעימים מאוד, צבעם ארגמן-סגלגל, והם מפיקים ארומות נפלאות של תותי בר ופרחי ורדים. היינות יבשים ובעלי חמיצות גבוהה, אם כי בשנים האחרונות ההתחממות האזורית משפיעה ומפחיתה את רמות החמיצות. הגם שבאזור לא נעשה כמעט שימוש בחביות עץ אלון, יינות הזן יכולים להתיישן מספר שנים ועם התבגרותם הם מפתחים ניחוחות וטעמים של פירות יער נוספים וסיגליות.
תושבי האזור מעריכים מאוד את היין, המקובל אצלם בעיקר כיין אפריטיף, או לצד נקניקי סלמי מקומיים. כמויות הייצור המצומצמות וחיבתם של המקומיים ליין מביאים לכך שיינות לקרימה כמעט שאינם נמכרים מחוץ לאזור הייצור שלהם ומחיריהם יחסית גבוהים. הזדמנות טובה לטעום את יינות הזן היא בתחילת חודש מאי בכל שנה, עת מתקיים באזור פסטיבל יין ססגוני, הכולל טעימות מודרכות.
