תשכחו ממרלו וקברנה, היכונו להיפרד מריזלינג ושרדונה. במדור זה תקראו אך ורק על זני ענבי יין שכנראה לא נתקלתם בהם מעולם ושסביר מאוד שגם לא תתקלו בעתיד. כאן תוכלו לפגוש זנים עלומים או נעלמים ולעיתים גם הזויים למדי, זנים המצויים מחוץ לספקטרום של עולם היין המוכר לנו, היכונו לסיפורי ענבים...
MARECHAL FOCH – על שם הגנרל המפורסם
המקום: ארה"ב - מדינת ניו יורק, קנדה.
הצבע: כהה.
האיכות: טובה למדי.
קשה להבין כיצד עלה על דעתו של מישהו לקרוא לזן ענבים דווקא על שמו של מצביא צבאי צרפתי ממלחמת העולם הראשונה – המרשל פרדיננד ז'אן מרי פוש. אולי היתה זו עמידותו מעוררת הכבוד של הזן לתנאים חורפיים קשים, התואמת את קשיחותו המפורסמת של המרשל ואולי סיבה אחרת, אבל זו עובדה, הזן אכן נקרא על שמו של הגנרל הצרפתי.
מרשל פוש (הזן, לא הגנרל), הוא היבריד (הכלאה של זני ויטיס ויניפרה אירופיים עם גפן שאינה אירופית ובמקרה זה גפן rupestris האמריקנית), אשר נוצר בצרפת וגדל שם עד לסוף המאה ה-19, עת נעקרו בהוראת השלטונות כל הגפנים ההיברידיים. הזן מצא את דרכו אל צפון היבשת האמריקנית וגדל כיום בעיקר בצפון מדינת ניו יורק ובקנדה. הזן מבשיל מוקדם וזה יתרון באזורים קרים, אך מאידך, מייצר למגדל בעיות כמו הבשלה בלתי מספקת וחמיצות קיצונית, קשיים אלו מוצאים בדרך כלל את פתרונם על ידי דילול התירוש במים והוספת סוכר (שפטליזציה). בעיה אחרת היא שענבי הזן חביבים במיוחד על ציפורים ובעלי חיים אחרים ועל כן לרוב מכוסות הגפנים ברשתות.
ניתן לייצר מן הזן יינות זניים קלים בתהליך של השרייה קרבונית, בדומה לזה הנהוג בייצור יינות בוז'ולה נובו, יינות רוזה וכן יינות רציניים יותר, העוברים תהליך של התיישנות בעץ. יינות מרשל פוש הם רכים ונעימים, בעלי ניחוחות וטעמים אופייניים של דובדבנים מתוקים ולעתים ריבתיים ומעושנים.
