עזבו אתכם מסטיגמות, הפולנים עושים מאמצים גדולים להיפטר מכל כאב הראש הזה ולהמציא את עצמם מחדש, או נכון יותר לחשוף את פולין הגסטרונומית, זו שיש בה היום סצנה הולכת וגדלה של יצרנים ארטיזנלים, זו שגם יש בה סצנה מתרחבת של חיי לילה וחיי תרבות צעירים. כל זה, בספר "פוליש" פולין-אוכל-עכשיו, בהוצאת המכון הפולני בישראל.
האוסף, שיצא לאור ממש לאחרונה, מאגד את חוויותיהם הקולינאריות, יינניות ואלכוהוליות של כותבים ישראלים ופולנים כאחד, אשר חולקים עם הקוראים את חוויות פולין האחרת, כל אחד מנקודת מבטו. שני פרקים יעניינו במיוחד את אוהבי היין והאלכוהול. מדובר בפרקים אשר נכתבו על ידי מיכל לויט ויובל (ג'וב) הרגיל.
יינות פולנים אינם רק באגדות
מיכל לויט ביקרה במאלופולסקה (פולין הקטנה בתרגום חופשי) שבאזור קראקוב ופגשה שם באגניישקה רוסו: "האנולוגית היחידה בפולין, וייננית יועצת מבוקשת על ידי יקבים בפולין וברחבי העולם. כיום, היא עובדת במשרה כמעט מלאה ביקב Wieliczka שהקימה בקרבת קראקוב, שכולו מושתת על שיטות אורגניות וביו-דינמיות".
היא גם פגשה את מוניקה בילקה-וסקובי: "סומליירית (אוצרת יין) בעלת שם עולמי, שבונה למסעדות של קראקוב תפריטים של יינות מקומיים בהתאמה למנות", כך, בפרק מרתק על אוכל מקומי ויינות מפתיעים, מספרת מיכל לויט על קורותיה בביקור בן מספר ימים בקראקוב והסביבה.
זיקוקו של מזון הסוסים
יובל (ג'וב) הרגיל כתב פרק העוסק בזיקוק וודקה מתפוחי אדמה, תוך ביקור במפעל לייצור וודקה "שופן" (Polmos Siedlce), שלצערי כבר אינה מיובאת לישראל זה מספר שנים. בנוסף, הוא גם כתב על מפגשים מפתיעים עם תרבות הזיקוק הביתי.
כך כתב ג'וב על פגישתו המסקרנת עם מרצ'ין לורק: "מרצ'ין לורק, גבר סמוק לחיים שכוסית תמיד בידו, הוא מסוג האנשים שקשה לכתוב עליהם, כיוון שהוא לא עונה לשום הגדרה. הוא בעל צימר כפרי באזור הרי בישצ'אדי, יצרן גבינות, מלקט פטריות, משפץ מכוניות עתיקות, בעל מטעי תפוחים ויצרן סיידר. ואלו רק חלק מעיסוקיו. הסיידרים של מרצ'ין (שנקראים Cydr Smykan), מיוצרים כולם בתסיסות ספונטניות של שמרי בר, ובשום שלב בתהליך לא מוספים להם חומרים זרים כמו סוכר, חומצות או משפרי טעם, רחמנא ליצלן". אם הסקרנות לא הרגה את החתול, האלכוהול יהרוג אותו. בא לי לנסוע.
ב"פוליש", סצנת האוכל בפולין של היום נפרסת בפני הקורא בשפה הציורית והמזמינה, ומבלי לקמץ בצילומים נהדרים ורגישים. לטעמי, אם נתייחס למדינה זו כאל מדינה הנעה בין מרכז ומזרח אירופה, מדינה שופעת יערות, ירק, אדמות פוריות ואנשים שהאוכל ומנת האלכוהול שלהם אינה סתם מתכון לשכרות, אלא חלק מתרבות שרובנו אינם מכירים, נגלה עולם ומלואו. נגלה שמעבר לסטיגמות, מעבר לקורות עמנו על האדמה הזו, נגלה שמעבר לעיתונות שבדרך כלל לא מפרגנת לפולין, נמצאת מדינה טעימה, מתחדשת ופתוחה לקהל חדש וסקרן שרק יבוא וינסה אותה.