בוראטה  //  צילום: באדיבות מסעדת צ'אקרה

אני בטוח שגם כשתהיה רכבת שתגיע לירושלים בתוך 30 דקות, ירושלים עדיין תרגיש לי כמקום שמצריך עלייה לרגל. ולמרות ההקדמה הזו במהלך חודש אחד, הייתי פעמיים בעיר הקודש. בפעם הראשונה כשמסעדת צ'אקרה הייתה פתיח לערב שהסתיים במפץ רגשי עצום בגלל חוויה מוסיקלית מרטיטה ובפעם השנייה כשביקור במסעדה הזו הייתה מטרת הנסיעה העיקרית.

פרץ הרגשות שהביא עמו המופע המוסיקלי לא התרחש גם בין קירותיה של המסעדה, השוכנת ברחוב המלך ג'ורג', אולם בשתי הפעמים שרגליי דרכו במסעדה החוויה הייתה שווה את הנסיעה "הארוכה".

משכנה הנוכחי של מסעדת צ'אקרה אינו המקורי ויודעי דבר יזכרו אולי שהמקום, הקיים כבר כ 20 שנה, היה פעם הרבה יותר מינימליסטי וממוקם באזור אחר של העיר. כיום, מדובר במסעדה שלקוחותיה דוברי בליל שפות והכסף מדבר בה גם הוא בשלל מטבעות. זו מסעדה יקרה שמציגה אוכל איכותי מאד, טעים ולפעמים אפילו מפתיע. רוצה לומר שאין כאן בשורה קולינרית חדשנית, או טרנדית, אבל יש פה אסופה של שימת לב לפרטים קטנים, איכות ואפילו קריצה לפיסטוק של בלפור. קריצה שגרמה לי למצמץ ועל כך בהמשך.

תפריט היין לצערי עושה עוול למבחר היינות היפה שקיים בו, היות והמחירים גבוהים מאוד. חשק לשתות יין זה בוודאי שלא עושה, אבל להביא בקבוק מהבית ולשלם דמי חליצה כן. בתפריט תוכלו למצוא יקבים ישראלים (בוטיק בלבד) וכן יינות מאיטליה, ספרד וצרפת.

ספייסי טונה איולי על לחם קלוי  //  צילום: באדיבות מסעדת צ'אקרה

קדימה אוכל! הפוקצ'ה של צ'אקרה נהדרת ובין המנות הראשונות ישנם כמה כוכבים. סלט עלי אנדיב עם גבינה כחולה, פקאן ואגסים, מנה ש"התרגלנו" אליה העשויה כאן באיכות מאוד גבוהה. יש לי חולשה לבוראטה (כדור מוצרלה גדול שתוכו נשפך בסמיכות שמנתית כשפוצעים אותו) אז אכלתי את המנה בשני הביקורים שלי, בפעם הראשונה נאמר לי שהבוראטה מגיעה ממחלבה ישראלית ובפעם השנייה מאיטליה. הפעם הראשונה הייתה מוצלחת מאד, אולם בפעם השנייה הנוזל הפנימי היה מוצק יותר מנוזלי וחווית החיתוך בציפייה לנוזל שיפרוץ החוצה באיטיות של לבה רותחת לא הגיעה. חבל. המנה הייתה טעימה בכל מקרה, אבל מאכזבת למי שמכיר את הפוטנציאל הויזואלי האמיתי.

ספייסי טונה איולי על לחם קלוי, מנה חביבה עד מאוד והמנה המהנה ביותר היא דווקא שילוב של מזרח ומערב – מנת טרטר סלמון בפאני פורי. פאני פורי הוא בעצם לחם הודי קטן שמתנפח לצורת בלון ובחלל שנוצר בתוכו ניתן למלא ככל שעולה על נפשכם. בצ'אקרה החליטו למלא אותו בטרטר טונה ובכך יצרו מנה שקליפתה מתפצחת ותוכנה הרך והמתובל היטב יוצר חגיגה של טעמים ומרקמים בפה. על מנת ג'מבו שרימפס במלח ים וצ'ילי אפשר לוותר. השרימפס טריים וטעימים אבל המנה נותרת אנמית באופן יחסי לתיבול והמרכיבים לא ממש מתלכדים לכדי משהו מהנה במיוחד.

צ'יזבורגר  //  צילום: באדיבות מסעדת צ'אקרה

בגזרת העיקריות אמליץ בחום על צ'יזבורגר עם בצל מקורמל (ובנדיבות), ביף סטרוגנוף ופילה סלמון עם סויה מקורמל וירקות. מנה נהדרת. המנות מוגשות יפה, האיכות זועקת לשמיים והטעמים נהדרים.

מילה חשובה על השירות. בדרך כלל אני מתלונן על רמת שירות ירודה, אולם בצ'אקרה רמת השירות טובה וקשובה מאוד. נראה שהמלצרים יודעים את תפקידם ומקומם ונוהגים בהתאם. ראוי לציין כי בביקורי הראשון במסעדה מנת הסלמון הגיעה כשחלקו המרכזי של נתח הדג היה עדיין קר ולא עשוי. קראנו למלצרית, הסברנו בחצי משפט והמנה נלקחה ללא שאלות מיותרות, ללא בדיקות וחקירות חזרה למטבח. לאחר לא יותר משתי דקות חזרה המלצרית, הסבירה שהמטבח עמל על מנה חדשה ובאיכות המצופה וכי אם נרצה בינתיים לאכול את יתרת הדג שהוחזר תוכל להשיבו אלינו. השבנו את פניה ריקם אבל שמחנו על הגישה והשירות. המנה החדשה והמושלמת לא אחרה להגיע הפעם עשויה כהלכה. שירות טוב גורר סלחנות כשצריך כשהטעויות אינן דרך המקום, ונראה כי אכן אין זו דרכה של המסעדה הזו.

גלידת פיסטוק  //  צילום: באדיבות מסעדת צ'אקרה

גלידת פיסטוק לקינוח? אבל אני לא אוהב גלידת פיסטוק. ובכל זאת אני בירושלים ולא כל כך רחוק מהמעון המפורסם. נו טוב. באשר אבדנו, אבדנו. דרך ההגשה המקורית של הגלידה שבתה את ליבי מן הרגע הראשון – כוס מוצפת גלידה וגביע גלידה מלא אף הוא מוטל הפוך לתוכה. כשגיליתי את טעמה ומרקמה התחלתי להאמין בקסמים. חזרתי לאחרונה מיפן, בה מצאתי את אחת הגלידות הטובות שטעמתי בחיי (וטעמתי) במובן של מרקם שמנתי מושלם, גלידה של רשת Cremia. כשהכנסתי את כפית הגלידה במסעדת צ'אקרה אל פי, התמונות שרצו לי בראש החזירו אותי ליפן, לאותה הגלידה. ולכן אין עלי אלא להכריז על גלידת הפיסטוק של צ'אקרה כסוג של ניצחון קולינארי במדינה שלא מחלקים בה רשיונות פיסטור ובמרבית הגלידריות טובות ככל שיהיו אנחנו אוכלים תוצר שמקורו באבקה.

"חפצי בה" הוא אחד משבעים שמותיה של ירושלים ואכן מסעדת צ'אקרה, גרמה לי לחפוץ לשוב לירושלים בתדירות גבוהה יותר.