קיץ, חם, אני מביט באדומים הכבדים והטובים ומבין שאשוב גם אליהם, כל דבר בעיתו. וכעת זו העת של הבהירים הצוננים האלה, לבנים וסמוקים, חדים ופריכים ומחיי נפשו של הלוגם המזיע קלות אפילו באווירה הממוזגת. טובי בניה של האנושות הייננית הסכימו מזמן כי מתאים לנו סמוקים ולבנים ומביאים כרגיל ראיות מן הגויים של שבלי, פרובנס, לואר, גאייאק ועמק הרון. מהגרנאש רוזה של כרמל מלפני שנות דור בבקבוק ובקרטון 3 ליטר ועד לרוזה של קסטל, גם בארץ הקודש כבר מבינים שרוזה אינו סתם גימיק או משהו 'במקום גזוז'. רוזה עשוי כהלכתו ראוי להתייחסות המתאימה ולכן הנה משהו על אזור יין שכולו רוזה וגאוותו סמוקה בהתאם.
TAVEL, שעורר את חיכם של מפורסמים הנקשרים ביינותיו כמו מלכי צרפת Philippe le Bel ו Louis XIV, האפיפיורים של אביניון, הסופרים בלזאק והמינגוויי, רשימה חלקית. TAVEL הוא אפלסיון רוזה נטו מאז 1936, שוכן בדרומו של עמק הרון ומקיף כ 9,400 דונם של זנים דרומיים מוכרים, קריניאן, גרנאש, סינסאו, מורבדרה וסירה ועוד אחרים הידועים לנו פחות. תחת תקנות האפלסיון היין חייב להיות אך ורק רוזה ובתחום אלכוהול של 11-13.5%.
כרמים טופחו באזור עוד מהמאה החמישית לפני הספירה. כמעט כרגיל, נטעו על ידי יוונים והתפתחו ע"י הרומאים. ארכיאולוגים חשפו באזור אמפורות מעוטרות באשכולות וכתובות מהמאה ה 13 של השם Villa Tavellis שבהמשך הפכה ל TAVEL. מה זה TAVEL? 'שולחן אבן'. מה לזה ולמקום? שלושת הטרוארים הסלעיים שלו שחלקם נמצאים גם באזור ידוע אחר של עמק הרון, Châteauneuf-du-Pape מבהירים יפה את המשמעות.
כמחצית מהמגדלים, 85 בסה"כ המחזיקים בכ 7,000 דונם מאוגדים ביקב אחד, La cave des Vignerons de TAVEL ומפיקים 350,000 ליטרים סמוקים.
'מה עושה את הרוזה של TAVEL כל-כך מיוחד?' שואל Pascal Lafond מהיקב המאד מוערך Domaine Lafond Roc-Épine ומשיב בנחרצות ובצניעות: 'רוזה הוא מה שאנו עושים, אצלנו הרוזה במקום הראשון'. והיינות שלו ושל חבריו ידועים בגופם המלא, בפרי הבולט ובמבנה הייחודי שלהם, יותר מכל רוזה אחר. יין-יין ולא עוד רוזה.
לנו, למרבה הצער וגם הבושה, אין אזוריות, אין אפלסיונים, אין היסטוריה של סופרים חובבי יין – אבל יש לנו בהחלט יינות רוזה שחלקם ממש טובים ומסבים לחיכנו הנאה גדולה ובהחלט מלווים יפה ארוחות ומאכלים מתאימים. שתו אותם צעירים ורעננים ותיהנו!