צילום: דיוויד סילברמן
למרות שיש המון מספידים לתערוכה הוותיקה, אני מאמין שאם יש עדיין גרם אחד של רלוונטיות בתערוכה, זה רק היכולת שלה לשקף את המגמות בתעשייה המקומית. בעצם אופייה המשתנה ובכמות וסוג המציגים אשר משתתפים בה בכל שנה, תערוכת סומלייה היא כמו קנרית במכרה פחם - מסמלת לנו בסוף כל ינואר של השנה החדשה איך תראה השנה הנוכחית.
אבי בן עמי, היזם והמפיק של האירוע לבטח זוכר ימים יפים יותר, ימים בהם שלט על כל התעשייה המתפתחת ואפשר אף להרחיק ולומר שאז, לפני 10 שנים ויותר על פיו היה נושק דבר. כך גם הייתה נראית התערוכה אז, כאשר שלושת יבואני היין הגדולים היו משקיעים בכל שנה מאות אלפי שקלים בעיצוב ובהפקה של ביתנים ומתחמים, ממש כאילו נקראו לדגל ע"י המפקד העליון ולצדם היקבים הגדולים אשר היו מציבים דוכנים שעוצבו במיוחד למאורע. במשך ימי התערוכה אלפי מבקרים היו פוקדים את ההיכל וגדודים של מלצרים היו נגררים מאחורי בעלי המסעדות והסומלייה המפזז התורן. הסיבה העיקרית לכך היא שימים "בתוליים" אלו היו ימיה הראשונים של התעשייה כתעשייה בוגרת בעלת מגוון סוגי שחקנים - יקבים מסחריים ויקבי בוטיק, יבואנים גדולים ויבואנים קטנים ומתמחים וכמובן מאות מסעדות "שף" ובהם לקוחות צמאים. יחד היוו כל אלה מסה קריטית וסגמנט עסקי בעל מחזור לא מבוטל של שקלים, ולתוך החלל הזה נחתו אבי בן עמי ועוד מספר חלוצים שידעו לחבר את החוטים ולצאת משגשגים מן התקופה.
תקופה תמימה זו נסתיימה לה והובילה לאחריה תקופה צנועה יותר, בה עדיין הייתה נציגות של "כולם", אך באופן קטן יותר. בתקופה זו התחזק הקשר הישיר והאישי שבין הלקוח הקמעונאי והיצרן ובכך הצטמצם הצורך במתווך שיתרגם את הצרכים של כל צד לכדי פעילות שיווקית. היקבים והיבואנים למדו איך ליצור פעילויות שיווקיות ומסחריות עם הלקוחות ועם הצרכן הסופי. וכך, הכסף שפעם היה זורם לתערוכה, החל לזרום ליעדים אחרים, דוגמת מסיבות ואירועי יח"צ והמון טיסות לחו"ל. יחד עם זאת, הלכה וגדלה בכל שנה החשיבות של מכירות האלכוהול בחברות היבואניות הגדולות, והתקציבים החלו מנותבים לשם. וכך עוברות להן השנים.
כאמור, נחזור ליום שני ושלישי של סוף חודש ינואר ולתערוכת 'סומלייה 2017'. כבר במבט ראשוני, ברור לכל עין היעדרותם של היקבים הגדולים: ברקן, טפרברג וכרמל, אבל לא רק, גם פלם, פלטר ויקבים נוספים - דווקא בעלי הביקוש הגדול יותר, מבחינת הצרכן הסופי לפחות. בנוסף, היבואנים הגדולים החלו גם הם מדירים את רגליהם, כאשר חברת הכרם אינה נוכחת כבר מספר שנים ואילו האחים שקד אינם יציבים ומקטינים ומגדילים את המתחם שלהם בהתאם לרוח השנה. היבואן השלישי הגדול דאז - 'החברה הסקוטית', שהפך לסקוטית-ישרקו, הינו היחיד שמציג מתחם יציב במהלך השנים האחרונות, זאת בניסיון ברור לחזור ולקחת את חלקו בעוגה ולהיות איפה שהאחרים כבר לא. בנוסף, חדי העין הבחינו בכניסתם הברורה, שהייתה רק מרומזת בשנים הקודמות, של יצרני האלכוהול, דוגמת 'יוליוס' ו'מילק אנד האני', שתפסו השנה מתחמים מכובדים במרכז הקומה השנייה היוקרתית יותר ולצדם, מי היה מאמין - יבואן סאקה מתמחה.
אכן, הזמנים, הם משתנים. כיום לא ניתן יותר להפריד את התעשייה בין יין, אלכוהול ובירות, כולם מתעסקים בכולם ומי שרוצה להרוויח צריך לתחוב את ידיו בכל הקטגוריות ולחפש שפנים לבנים, אחרת מתחריו ימצאו לפניו. זה נכון שיש מקום לתערוכות / פסטיבלים ממוקדים כגון פסטיבל הקוקטיילים שהיה בקיץ האחרון בתל אביב, ופגע בול בפוני של צו האפנה, וגם פסטיבלי יין כאלו ואחרים אשר מתקיימים במהלך השנה ברחבי הארץ (שאמנם יש לקצצם ב 90% לפחות!). אולם בכל הנוגע לתערוכה מקצועית, נכון יהיה הדבר לטעמי לקחת את הצעד הבא ולבנות תערוכה מקיפה אשר פונה לקהל המקצועי המבקר בה בכל הקשור לתחום המזיגה והמכירה של אלכוהול על כל צורותיו, אז תהיה זו תערוכה מרשימה ומקיפה וכזו שאין לפספסה בכל מחיר.
