בבוקר שטוף שמש אני משתהה בכניסה להאנגר. מי רוצה לבלות ביום יפה שכזה בתוך מבנה סגור? אך ברגע שכף רגלי עוברת את הסף, וצעירה חייכנית ניצבת מאחורי דוכן מיצים צבעוני, אני מתחילה במסלול אל-חזור מסחרר חושים. מיצים טבעיים מפירות מקומיים ואקזוטיים, ולצידם למי שמעדיף, דוכן קפה מעולה המאפשר לטחון ולקחת הביתה או לשתות מכוס חד פעמית תוך כדי שיטוט.

שוק הנמל - מבט על

בעיניים עצומות ניתן לנחש שמהוויטרינה שבעורפי יוצאים מעדנים מהמטבח המזרח אירופאי: רגל קרושה, קרפלך ואלי באמת גם קלופס. בשכנותו, מעדניית גבינות המתגאה במבחר של 500 גבינות של יצרנים מקומיים וגם גבינות עילית אירופאיות. הגבינות מתחברות היטב לבקבוקי היין בחנות הבאה. רק מי שבטוח בתוצרתו, יעז להעמיד מעדנייה המבוססת על מוצרי גורמה משומרים ללא דעות קדומות, עם שמות ידועים בעיקר מאיטליה וספרד. דובדבנים משומרים, אנשובי משובח, ארטישוקים בשמן ומיני בלסמיקו. המוטו של מעדניית "פרימו" הוא לעשות שימוש בחומרי גלם משובחים ומוכנים. ממשיכים לשוטט ומגיעים לאחד מ-16 דוכני התוצרת החקלאית הטרייה, ביניהם משק שוורצמן, המתמחה בגידולים אורגניים: תירס טרי מתקתק שאינו מחייב בישול, תות מתוק בטעם של פעם, עשבי תיבול מיוחדים וגם לחמים ומאפים של "לחמים".

ההפוגות המתבקשות נמצאות בדוכן דלישס, בו טעמתי כריך קורנביף שנמס בפה והמיס את הלב. אפשר להתיישב על הבר של "פיורי" ולהזמין פסטה טרייה ברוטב לבחירה, להריח את הפרחים בדוכן הסמוך של ורד מרשפון, שאין כמוהו להשלמת ריחות הנקניקים של לבקוביץ, בניחוח מרענן של פרחי העונה.

זה הזמן להתיישב בבר הטאפאסים של האחים ירזין, טורטוגה, המשקיף אל הים ופתוח עד חצות, ולהרים כוסית של יין מבעבע לעבר מיכל, שיר ורועי - ולהודות להם.

מאז שהקימו היזמיות הנמרצות מיכל אנסקי ושיר הלפרן את שוק האיכרים בנמל, הבטיחו סניפים וקיימו. הן כבר עמדו בחובת ההוכחה ושבו את לבי בסגנונן האיכותי וברמת הביצוע. למיזם הנוכחי הצטרף האדריכל רועי חמד וגם השקעה צנועה של 7 מיליון שקל.

שלושת היזמים טוענים שההשראה להקמת השוק מצויה בשווקים מקוריים בערים אירופאיות כמו "בורו" (Borough Market) הלונדוני ולה בוקריה (La Bouqeria) בברצלונה. דווקא כאן מתגלה יתרון: לא אשכח איך אחת הזבניות הגיפה עלי את התריס בנחרצות, וללא סנטימנטים לקול מחאותיי שרק תיתן לי עוד שנייה לשלם, ויצאה לסיאסטה. בשוק הנמל בתל-אביב בעלי הדוכנים והמוכרים אדיבים וחייכנים ומעורבים. זו כבר סיבה נעימה לבקר, לטעום, להתייעץ וכמובן לקנות.

דוכני התוצרת החקלאית הטריה

ההבדל העיקרי הוא שהשווקים בחו"ל מושתתים על מסורת ארוכה וקמו מתוך צורך עממי, התוצרת החקלאית הטריה והאיכותית היא מובנת מאליה. כאן, צריך היה לשאוף אליה ולשאת ולתת עם היצרנים שמבינים עניין וכמהים לשווק תוצרת גורמה. כיום, גם הקהל המקומי כבר בשל לכך. טיפ חשוב: כדאי להתחיל את הביקור במבט מקומת הגלריה המאפשרת מבט על כל המתחם מזווית של רואה ואינו נראה, לבחור ולרדת אל העם.

כמתבקש במאה ה-21, האג'נדה האקולוגית היא חלק כמעט מובן מאליו, המצטרפת לחזון ה"סלו-פוד" של השוק. הגג סולארי וטורבינות מתוכננות לשאוב את בריזת הים ולשמש במקום מזגן. האורחים שלי מחו"ל אביא לכאן בגאווה, אבל למען ההגינות, לא אוותר על שוק לוינסקי ושוק הכרמל, ולהבדיל, אמשיך להתרגש משווקים מקורים ומצוחצחים בחו"ל. ככה זה: "השוק של השכן...".

האנגר 12, נמל תל-אביב

פתוח: ימים ב'-ו' בשעות: 08:00-20:00. ימי שבת וראשון סגור.
טיפ: עדיף להגיע באמצע השבוע. ביום שישי צפוף מאד.