כמעט בכל שיחת יין עולים המושגים עולם ישן / חדש, אך טבעם האמורפי משאיר אותם אפופי מסתורין במקרה הטוב ומיסטיים במקרה הרע
איך יכול אחד מהיקבים הגדולים בברולו לייצר כמויות גדולות של יינות בסדרות שונות, ועדיין להשאר יקב משפחתי? כתבתו של יפתח לוסטיג
בראיון השני מתוך סדרת הכתבות על המהפכה הפמיניסטית בברולו דיברנו עם קיארה בוסקיס (Chiara boschis) הבעלים והפרצוף של יקב הבוטיק E.pira & figli
את היין עושים בשבילכם, ולא למען אוליגרך כזה או אחר. רוב הייננים שאני מכיר יעדיפו להעביר ערב אתכם בטעימה, מאשר השקה כזו או אחרת. אבל בשם כל מה שיקר וטוב עלי אדמות תרדו מהמספרים
בעיצומו של בציר 2014, כשבכניסה לכפר ברברסקו חלפה לה שיירה של טרקטורים עמוסים בענבי נביולו פגשתי את גאיה גאיה, בתו של אנג'לו גאיה והמנהלת של היקב המשפחתי
היין אותו הם מייצרים אינו נחשב ביו-דינמי, מפני שהם אינם רוצים להיות כפופים לפרוטוקול מחייב, אך בקלות ניתן להחשיבו ביולוגי לכל הפחות. יפתח לוסטיג נתקף בנוסטלגיה
מורכבות האזור מזכירה את המורכבות שבאזורי היין הצרפתיים כמו בורדו ובורגונדי, ואכן האיטלקים נוטים להשוות את אזור ברולו שלהם, לאזור בורגונדי הצרפתי. האמנם?
