זו הפעם הראשונה שניטע כרם, במסגרת מחקר אקדמי באוניברסיטת אריאל, בשיתוף הפקולטה למדעי החיים והמחלקה לארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן, המתחקה אחר זני הענבים הישראליים המקורים מהם הופק יין בתקופת בית המקדש.

צוות החוקרים בראשות פרופ' אודי ויס, ראש המעבדה לבוטניקה ארכיאולוגית במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן, מספרים כי המחקר החל כאשר שאלו עצמם היכן הזנים המקוריים של ארץ ישראל? בתנ"ך, במשנה ובתלמוד מוזכר היין, ואבותינו השתמשו במגוון רחב של גפנים, אך איפה הם כיום?!

במשך 2000 שנים היהודים הורחקו מארץ הקודש, וכשחזרו אליה, החקלאות הייתה בשפל, ונותרה רק החקלאות הערבית המסורתית. את מה שנשאר מכל שנות הגלות הכחידה האימפריה העותו'מנית, כשהדבר נכון במיוחד לגבי כרמי היין, שגידולם נאסר על ידי השלטונות, בשל איסורים דתיים.

צוות החוקרים סרק בוואדיות, נחלים וכפרים נטושים ואסף דגימות של גפני בר, שיש סיכוי שהן מקומיות. החוקרים מצאו כ 150 זנים שונים, ולאחר מכן ערכו להם ניתוח גנטי כדי לשלול אפשרות שהם מיובאים. כך נחשפו כ 70 זנים אותנטיים כשחלקם התאימו לייצור יין. במקביל נמצא באזור הר הבית סל ענבים מפויחים שנשרפו כליל, אך נותרו במורתם הכדורית, אליהם צמוד כיתוב עתיק בו נכתב "יין חלק".

באוניברסיטאות בר אילן ואריאל נמצאים כעת החוקרים בעיצומו של מחקר למציאת המאפיינים המורפולוגיים של הגרעינים. השלב הבא יהיה השוואה בין הזנים השונים שנאספו מהטבע, לבין חרצנים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות שונות, וזאת כדי שניתן יהיה לשייך כל זן לתקופתו. פרופ' ויס מסר כי: "זוהי תרומה בוטנית ארכיאולוגית לידע שלנו. כי אם אין למחקר הזה את החיבור לארכיאולוגיה – הוא נשאר באוויר. חייב להיות קישור בין 'ענבי הטבע', לבין הממצאים הארכיאולוגיים כדי ליצור את הקשר הזמן".

בתחילת החודש ניטע הכרם המחקרי עם הזנים שאותרו ע"י צוות החוקרים, ואשר נמצאו אותנטיים לישראל בסריקות. החוקרים מקווים שעם צמיחתם של הגפנים ניתן יהיה לייצר יין שמתאים לתקופת בית המקדש.

האם מדובר בבשורה חדשה לשוחרי תרבות היין?