לקראת הביקור, החבר'ה מאיש הענבים שאבו את השטיחים, הבריקו את הכוסות ווידאו שכל הכיסאות באותו גובה ואז כשהכל היה מוכן לקבלת הפנים החגיגית של השגריר היא הגיעה! כן כן, זו לא טעות, לא שגריר, שגרירה! פטסי כריסטי, שגרירת המותג של מקאלן, בכבודה ובעצמה.

Brand Ambassador – איפה נרשמים?
לקראת הפגישה עם פטסי השאלה הראשונה שעלתה לי לראש זה איך? איך בחורה צעירה, בשנות ה- 30 לחייה, הופכת להיות שגרירת מותג של אחת ממזקקות הוויסקי הטובות והגדולות בסקוטלנד, ואולי בעולם כולו, ומקבלת את אחד מהתפקידים הכי כיפים בעולם (לדעתי לפחות). אז שאלתי, מוכנים לתשובה? אז זה לא כל כך מסובך בעצם...

כל מה שהיה עליה לעשות זה להיות במקום הנכון בזמן הנכון. כל כך פשוט!

פטסי מספרת שהכל התחיל לפני 9 שנים, בזמן שעבדה בתור ברמנית במלון בטורונטו. ערב אחד נכנסו לבר שני אדונים נחמדים. פטסי, שבבסיסה היא בחורה מאוד חביבה ואנרגטית, שירתה את שני החברים לאורך אותו הערב ומסתבר שהיא הותירה בהם את חותמה. מה שפטסי לא ידעה אז, זה ששני החבר'ה האלה עבדו בחברת ההפצה של מקאלן. ערב לאחר מכן, כמו בסיפור סינדרלה שנלקח מהאגדות, חזר אחד מהאדונים והציע לבחורה הצעירה שנולדה בכפר קטן בצפון אונטריו שבקנדה תפקיד שעד אז לא היה קיים בחברה, שגרירת המותג! נשמע מדהים לא?

הכל נכון חוץ מהחלק האחרון של הסיפור. באותו זמן המושג Brand Ambassador עדיין לא היה קיים במקאלן, אז ה"טייטל" הרשמי היה מדריכה (Trainer) של מקאלן.

מאותו רגע הברמנית מהבר של המלון התחילה במסע שנמשך כבר 9 שנים, מסע שכלל הפצה של בשורת מקאלן לאורכה ולרוחבה של קנדה (אל תשכחו, שאחרי רוסיה, קנדה היא המדינה הגדולה ביותר בעולם אז לתור אותה זה סיפור לא פשוט), אירופה, אסיה והיום במזרח התיכון.

והיה גם וויסקי 

אחרי השיחה הקצרה שניהלנו פטסי נקראה לראש שולחן האבירים שכבר היה ערוך עם גבינות קשות, ירקות טריים חתוכים, לחמים וקרוב ל 100 כוסות וויסקי מלאות בתזקיקים מבית היוצר של המזקקה.

המשקה הראשון ששתינו בסדנה, ואני בכוונה אומר משקה ולא וויסקי, היה ה"ניו מייק" (New Make) של מקאלן. מדובר בנוזל המגיע ישירות מדוד הזיקוק, לפני שהוא נכנס לחבית כדי להתחיל את תקופת היישון שלו. כדי שניתן יהיה לקרוא לנוזל הזה וויסקי סקוטי, הוא צריך להעביר לפחות שלוש שנים (ויום) בחבית.

ל"ניו מייק" עצמו יש סיפור דיי מעניין. מסתבר שמחשש לזיופים יש קבוצה מאוד מצומצמת של אנשים שבכלל יש להם גישה לכספת (ככה קוראים למקום שבו מאוחסן הנוזל לפני במעבר לחבית) ולנוזל עצמו. האנשים האלה כוללים רק את מנכ"ל המזקקה, המאסטר דיסטילר ו... פטסי שלנו. טוב, אין לה באמת גישה לכספת, אבל יש לה את המפתח ללב של המאסטר דיסטילר וזה מספיק בשביל שהוא יבריח לה מידי פעם בקבוקון (ואני מתכוון לזה, מדובר בבקבוקון של 200 מ"ל) של ה"ניו מייק" של מקאלן. מדובר במשקה בתולי בחוזק של 63.5%. בזכות הקסם האישי של פטסי, זכינו גם אנחנו בטעימה של המשקה הנדיר הזה. בטעימה הורגשה כמובן העובדה שהספיריט עדיין לא עבר תהליך יישון ולמרות זאת, כבר בשלב זה אפשר היה להרגיש את המורכבות והעושר של הוויסקי To be. הסיבה לכך נעוצה בדודי הזיקוק הנמוכים של מקאלן. הנוסחה אומרת שככל שדוד הזיקוק נמוך יותר, כך כמות גדולה של חלקיקים כבדים מצליחה לעלות בצווארו בזמן תהליך הזיקוק, מה שמעניק לוויסקי גוונים ועומק נוסף. דודי הזיקוק של מזקקת מקאלן הם הכי נמוכים בסקוטלנד.

לאחר הטעימה של ה"ניו מייק" המשכנו עם טעימות של מקאלן 12, מקאלן 15, מקאלן 18 וקינחנו במקאלן 21, כולם מסדרת ה"פיין אוק" המשובחת. אפשר להגיד שהתחלנו את הסדנה בלידה של הוויסקי עם ה"ניו מייק" וסיימנו עם השחרור שלו מהצבא כשהוא בריא, שלם ועשיר בטעמים.

במקאלן "פיין אוק" "חיתנו" (מונח המתייחס לערבוב תזקיקים מחביות ואצוות שונות לתזקיק אחיד) ביחד וויסקי משלושה סוגי חביות עץ אלון: חביות בורבון אמריקאי, חביות שרי אמריקניות וחביות שרי אירופיות. חביות הבורבון האמריקני הן המוכרות ביותר בעולם הוויסקי הסקוטי וגם הזולות ביותר, אחריהן מגיעות חביות השרי האמריקניות ולבסוף מגיעות חביות השרי האירופיות שהגיעו מספרד (אז רגע, הן מאירופה או מספרד? לאלון מזרחי הפתרונות).

אני לא אתעכב על תיאור של כל אחת מהטעימות, אבל אני כן רוצה לציין פרט חשוב שלא ידוע לרבים על ההבדלים בין סוגי הוויסקי ששתינו מסדרת ה"פיין אוק". אז נכון, ההבדל הבולט ביותר בין כל טעימה היה גיל הוויסקי, ברור שמקאלן 15 יושן 3 שנים יותר מהמקאלן 12, אבל זה לא ההבדל היחיד בניהם ואפילו לא ההבדל הכי חשוב. ההבדל המהותי ביותר הוא תמהיל החביות שממנו מורכב הוויסקי. במקאלן פיין אוק 12 הרוב המכריע של התזקיק מגיע מחביות בורבון אמריקאיות, היתר מורכב מהשרי האמריקאי ומעט יחסית מגיע מהשרי הספרדי. במקאלן פיין אוק 15 היחסים מתחילים להשתנות ומקבלים קצת פחות בורבון וקצת יותר שרי וכשמגיעים לפיין אוק 21 אז כבר מקבלים כמות גדולה מחביות השרי והרבה פחות מהבורבון, מה שנותן לוויסקי את הגוון האדמוני שלו ואת הטעמים היותר מתקתקים.

הידעת?
במהלך הסדנה, שנמשכה שלוש שעות, פטסי העשירה אותנו בהמון (אבל באמת מהמון) פרטים ומידע על וויסקי, הבחורה היא פשוט אנציקלופדיה מהלכת, הפטסיפדיה של הוויסקי אם תרצו. ריכזתי עבורכם כמה מהפרטים המעניינים ביותר.

• מקאלן פיתחו זן ייחודי של שעורה שנקרא מינסטרל (minstrel), רשמו פטנט על ה- DNA שלו, וכיום יש רק 21 מגדלי שעורה שיש להם רישיון ממקאלן לגדל את זן השעורה הספציפי הזה.

• חלק גדול מהמזקקות מוסיפות צבע מאכל ע"ב קרמל לוויסקי, כולל סינגל מאלטים ידועים. מקאלן מתגאה שהיא לא מוסיפה קרמל לאף אחת מהסדרות שלה. רוצים לראות מי כן מוסיף? אתם מוזמנים לבדוק באתר הזה www.whiskybase.com.

• ולבסוף, פרט טריוויה שלא תמצאו בשום מקום אחר! לא באינטרנט ולא מאף מומחה וויסקי עולמי, מוכנים?
מה הפריט שהכי לא הייתם מצפים שיצא מחבית וויסקי? נו, יש ניחוש? מי שאמר פקק של עט שירים את היד! חברים, אני לא רואה ידיים בקהל.

אז איך לעזאזל מגיע פקק של עט לתוך חבית וויסקי אתם שואלים? התשובה היא פשוטה. רגע לפני שחותמים את החבית ונותנים לה לנוח איזה עשור או שניים מגיע איש המיסים הבריטי למספר את החבית ולבדוק מה כמות הוויסקי שהיא מכילה. מסתבר שהחבר'ה האלה מרשויות המס לא שמעו על עטים לחיצים ומגיעים גם עטים עם פקקים, וחלקם חוזרים למשרד רק עם העט כי את הפקק הם השאירו (בלי כוונה כמובן) בחבית של אחד מהוויסקים היקרים בעולם.

לחיים!