בשנים האחרונות נחשפנו בארץ מספר פעמים ליינות סובניון בנלאן מיוחדים. ביניהם – בנשימה אחת ניתן להזכיר את סוביוניון בלאן דלתון 2001, סוביניון בלאן של תישבי, של ברקן רזרב, של יקב התבור ובנימינה.

מאחר ועד 2001 כדי לשתות יינות סובניון בלאן היינו צריכים לפנות לשדות זרים כדוגמת יינות עמק הלואר וניו זילנד – שמחנו והתלהבנו על התפנית שחולל יקב דלתון עם סוביניון בלאן 2001 שלהם.

משיחות שקיימנו עם ייננים וכורמים גילינו להפתעתנו שמקור הענבים לאותם היינות הוא אחר – כרמי כפר תבור – אותו כפר רדום, שלו – צמוד "לפיטמה" של המדינה (הר תבור) – אותה נקודה הזכורה לנו תמיד מהנסיעות לכינרת, לטייסים מביננו כנקודות ציון.....ועוד

תהינו כמובן – האם ייתכן שגם בישראל הקטנה קיים מושג הטרואר... מספר יקבים גילו את איכויות הענבים מכפר תבור, שמרו זאת בסוד כדי לשמור את הענבים המיוחדים קרוב לליבם וליקב שלהם.

ולכן – לאחר קפה וקרואסונים אצל דומיניק בר"ג – פנינו צפונה בדרכנו לכפר תבור.

פנינו לשימי XXXX - הבעלים והיינן של אותו יקב קטן בינות הבתים הקטנים של הכפר, וזאת במטרה להכיר מקרוב את הכפר, את האנשים, הפלאחים....שימי לא היסס ולו לרגע אחד ותוך מספר שעות ארגן קבוצה מרשימה ומייצגת של אנשי המקום – כורמים, יננים, זקנים ומבוגרים כאחד שמייצגים כמה דורות מכפר תבור.

לפיצוי על ההשכמה המוקדמת ופגישה לא מוכרת עם אנשי האדמה – היינו חייבים עירוניים שכמותנו להתחיל את הבור אצל דומיניק......מאפה חם טרי וקפה – ומשם- לדרך צפונה.

דני – דור 4 בארץ – החל את עבודתו במשק אחרי מלחמת יום כיפור בכרמים אותם נטע אביו - ענבי קריניאן – ענבים אשר היו נפוצים באזור באותה תקופה.

"המהפך" החל בשנת 1983 – עת הפציע השחר מעל יקבי רמת הגולן - יקב – אשר העמיד רף חדש ותובנות מעמיקות לגבי הקשר בין הכורמים ובין הייננים - דבר אשר סחף את תעשיית היין הישראלית – ובמיוחד אותנו את הכורמים של כפר תבור.

הבננו – שכדי לקבל מוצר גלם איכותי עלינו לקבל את מיטב הייעוץ והשקעת משאבים – ולהפנות את היעוד לאו דווקא לכמות אלא לאיכות.

בתחילת שנות ה90 החלטנו בשיתוף פעולה עם יקבי תשבי. במקביל – פנינו למנהל מחלקת מטעים של מדינת ישראל – מר חנן בזק – אשר קבע והעמיד סטנדרטים גבוהים ביותר מבחינת שלבי הכנת הכרם, כמויות דישון, איכות זמירה, זנים כנות וכדומה.

הפנמנו מהר מאוד את חשיבות הידע , שיתוף פעולה וייעוץ עם מיטב בעלי המקצוע.בשנת 1991 פנה אלי מר קובי גת מיקבי כרמל מזרחי בהצעה ייחודית לייסד הסכם ייחודי בין משפחתי ובין אגודת הכורמים שבעטיה נטעתי 27 דונם שרדונה שלימים שימש לייצור השרדונה תבור מהסידרה האזורית של יקבי כרמל – כל זה בתאום, פיקוח ובקרה הדוקה של מר חנן בזק.

במשך השנים מכרנו את מיטב תנובתנו ליקבים ברחבי הארץ, אשר עשו שימוש נרחב בענבים האיכותיים שלנו, ללא ציון מקןר הענבים.

השינוי החל למעשה כאשר יננים ואני עשייה החלו לטפטף לנו – שענבים שהמקור שלהם בכפרנו מפיקים יינות בעלי אפיון ייחודי

בעשור האחרון אנו מוכרים את תנובתנו לתשבי, ברקן, כרמל, דלתון, בינימינה, רקאנטי ועוד.

למשל – סובניון בלאן רזרב דלתון מהבצירים 01, 02, ו- 03 – מקורו בכרמים בכפר תבור.

עם הניסיון פיתחנו שיטות ייחודיות לנו לגבי זן הסוביניון בלאן – לדוגמא – הפסקנו לחלוטין את תהליך החילון (דילול העלווה וחשיפת האשכולות לשמש). מצאנו שהחילון גורם לצריבת האשכולות. דיללנו את הכרמים והצבנו את תפוקת הבציר על 1.4 טון לדונם.

יום העבודה מתחיל מוקדם בבוקר, עם ציוץ הציפורים – בוקר טוב לכפר תבור בסיבוב בכרמים – בדיקת קודקודי הצמיחה של הגפן – דבר שנותן לנו אינדיקציה לקביעת ההשקיה.

לאחר כשעתיים של ישיבה במשרד עם קפה "בוץ" וופלים בטעם של "פעם" – חשקה נפשנו לראות את האדמה והענבים.

הפגישה השניה נקבעה עם משפחת קרניאל אב ובנו מותיקי הכפר.

כבר בתחילת השיחה הודגשו פערי הזמן והקצב – ביננו – אנשים עירוניים שמייד רוצים להגיע לעיקר – לבין האיכר – איש האדמה שבקצב המופלא שלו העביר אותנו למימד זמן אחר – ובמקום לשוחח על הענבים – לימד אותנו פרקי התיישבות ואהבת אדמה.

להלן הפגישה השנייה נקבעה לנו ע"י שימי עם מרדכי קרניאל עיקרי סיפור משפחתו:

מרדכי נולד בשנת 1919 שושרשי המשפחה נטועים עמוק בתולדות תעשיית היין הישראלית דודו (יהודה קרניאל) שימש יושב ראש אגודת הכורמים בשנות העשרים, אשר אחראי לפתיחת הנציגויות בארה"ב אירופה וטורקיה. גידול גפנים החלו בכפר כבר בשנת 1924 בהמשך ליזמות של חברת "פיק"א",אשר נתנו דגש על זני קריניאל אליקנט קלרט ובורדלו אשר הורכבו על כנות אמריקאיות בתנאי בעל ללא השקיה.

היבולים הראשונים נרכשו על ידי משפחת גולד מצפת אשר שינעה הענבים על אורחת גמלים מכפר תבור ולצפת במשך כ 7 שעות בימים אלו שימשו הענבים לייצור יינות לפולחן ולזיקוק, שארית הענבים שימשו למאכל.
היקב הראשון בכפר הוקם בשנת 1925 על ידי חקלאים בכפר היינות הראשונים שיששו לתצרוכת אישית ולמכירה, אחד בחברים שמואל אפלבוים אף שימש כחבתן.

עם הטלת מכסות ומיסוי מצד המנדט הבריטי בשנת 1927 פסקה העשייה.
במשך שנות השלושים פסק טיפוח הכרמים מי חוסר מים ומחלת הפילוקסרה.
בשנות השישים לאחר חיבור הכפר לחברת "מקורות" ומתן מיכסת מים לחקלאות חודש ענף הכרמים עם דגש על זן כמותי הקריניאן, בשנות השמונים בהמשך להמלצתו של הציג משרד החקלאות מר פיני שריג נטענו זני איכות שבינהם סוביניון בלאן שרדונה קברנה סוביניון.

הבן אבשלום אשר במשך כל השיחה עם אביו ישב שקט מיתבונן בחיבת אין כץ לאביו ומקשיב לסיפורו, אבשלום היום כורם בעל ניסיון רב אשר את הכרם הראשונה נטע עוד בתחילת שנות השבעים, תוך מתן דגש על טיפוח הכרם אשר לוותה בחינוך ובליווי מקצועי.

לסיור בכרמים ביקשנו את אריה סלע – מבעלי יקב תבור. איש גדול הוא אריה – עם עינים כחולות ובורקות – איש אוהב אדם ואדמה – זיק עייפות אותר – תוצאה של לילה ארוך ובוקר מוקדם במטעים. דילגנו בקלילות לתוך רכב X44 המאובק אך ממוזג – היישר לכרמים. דבר ראשון ששבה את ליבנו – הניקיון המופתי – ללא פחיות, בדלי סיגריה ובסדר המופתי אפשר לתאר את אהבתו של אריה וכורמים נוספים לאדמה בסיפור הבא:

אחד מהשאלות שהפננו לאריה היתה איזה בעיות התמודדת בתחילת דרכך ככורם – תשובתו חיממה את ליבנו והוכיחה לנו את קירבתם של אנשים מיוחדים אלו לאדמה:

הבעיה האישית שנאלצתי להתמודד היא החדרת מוטות, כבלים ובזנטים לאדמה לשם טיפוח הכרם. ימים ארוכים התלבטתי ביני ובין עצמי האם ארצה "לפצוע" את האדמה אשר מתגמלת אותי ביבולה. עם הזמן פיתחנו טכניקות חדשות אשר חסכו מאיתנו את פציעה האדמה.

במהלך סיורנו ראינו עשרות כרמים בינות ואדיות, מורדות וגבעות – כל כך טבעי ובתולי – מימיננו – כרם שירז, משמאלנו מרלו, מאחורנו כרם קברנה בוגרת ולפננו סוביניון בלאן בוגרת – כרם זקנה חצי שרוכה על הקרקע, קרובה לאמא אדמה. הייתם צריכים ךראות את אריה – עוצר בצד, שם פעמיו לכרם כשאנו פוסעים בעקבותיו, מתבוססים ברגבי העפר – רואים את האיש הגדול הזה לפנינו – עם כף יד בגודל מחבט טניס – חובק בעדינות מדהימה באשכול ענבים – ובערגה ממש – מלטף את האשכול במגע השמור לנכדים בני יומם. אין מה לעשות – יין מתחיל מאהבה – ואין ספק – ישנה הרבה אהבה בכפר תבור. לראות אותו מחזיר את האשכול למקומו כולל כיסוי של העלווה – הדגים לנו לחלוטין מהי אהבה של כורם לענביו.

לאחר כשעה וחצי על גבעות כרמים ועוד כרמים – וזאת תחת השמש הקופחת כשאריה מקפץ בין כרם גפן– אגלי זיעה ביצבצו על מיצחנו – פנינו לאריה - מזגן לאלתר וכיתתנו רגלנו לרכב המאובק אך הממוזג.