2015 Signature של יקב ספרה מלווה את הכתיבה הזו. ממסך הלבנים המעולה של היקב הלבן המצויין הזה. כמו בכל בציר אחר של ספרה גם הבקבוק הזה, מספר 518 מתוך 1940 בלבד, הוא באמת מענג, וגם מטביע במשהו את הצער על שנבצר ממני להגיע לבית הפתוח חרף התכנון...
אכן בציר 2015 סבל / נהנה מתופעות קיצוניות שבצדק הביאו את כל העולם הרלבנטי להתווכח בקולות רמים וגופנים בולטים ומודגשים ולהביא את שלל ההתבטאויות הקיצונית שהנייר והמקלדת סובלים. אנסה לתמצת ולהביא קצת עובדות ותיאורים רלבנטיים.
הנה הכותרת של שגיא קופר בכתבתו המצויינת מיום 22.10.17: בציר 2015: מה קרה שם ואיך היין? מסקנתו הכללית: תלוי את מי שואלים, אבל רחוק מלהיות ה-בציר של ישראל והוא מחייב קניה מושכלת. הנה עיקרי דבריו בעריכה, תמצות וספרור שלי:
נסתכל למשל על יולי בתור דוגמא (ההדגשות – שלי):
1. 2010 – שנה מזעזעת מבחינת טמפרטורות, חמה ומגעילה ממש
2. 2012 – שנה שזכורה לרבים כשנה טובה, בלי אירועים חריגים, נראית כמו יולי חם בצורה נוראית
3. 2015 – זו נראית כאילו משהו הולך לקרות שם. יולי – "קיץ" – היה מאוד קריר בתחילתו, אבל ממש לקראת סופו הוא מטפס ומגיע מ 29 מעלות ל 34 בתוך ימים ספורים; כפי שגם מראה דו"ח השרות המטאורולוגי המסכם את אוגוסט, שיא הבציר ההוא:
* אוגוסט היה חם מהממוצע במידה ניכרת וברוב אזורי הארץ. רק אוגוסט 2010 היה חם יותר
* במהלך החודש היו שני גלי חום משמעותיים, שבמהלכם שרר עומס חום כבד עד קיצוני וכן אירוע נדיר לאוגוסט של מעבר שקע שרבי שהביא למזג אוויר חם ויבש גם במישור החוף
* אוגוסט החם הגיע לאחר שגם חלקו השני של יולי היה חם מהממוצע. חלקו הראשון של יולי וכן חודש יוני היו קרירים מהממוצע
* כמה חם יותר היה באוגוסט? בהרי הצפון – מרום גולן, אבני איתן – ההפרשים לעומת הממוצע הגיעו לכדי 2.3 מעלות, ובנתיב הל"ה וראש צורים עד 2.4 מ"צ. זה הרבה מאוד!
* בצרעה סיימו לבצור עד אוגוסט, אבל בחלקים הצפוניים של הארץ עדיין המשיכו ובצרו, כך שהאזורים האלה נפגעו
4. ומה קרה הלאה, בספטמבר? דבר השירות המטאורולוגי:
* ספטמבר 2015 היה חם מהממוצע ב- 0.3 עד 0.5 מעלות צלזיוס, ובכך הפך לספטמבר החם ביותר מאז תחילת המדידות. במהלך החודש היו מספר אירועי שרב וכן גל חום קייצי קשה שבמהלכו שררו עומסי חום כבדים במרבית שעות היום
* הרבה יותר גרוע מזה היו סופות אבק שהשתוללו בחלקים שונים של הארץ, ובמיוחד באזורים בהם בוצרים ענבים, כמו רמת הגולן
5. הסופות האלה כיסו באבק מדברי כתום ומסריח שטחי כרמים רבים, ומי שעדיין היה בתהליך הבציר עמד בפני צורך לשטוף את הענבים שהגיעו במים, בין אם בריסוס בשטח ובין אם ביקב. יקבים שלא עשו את זה והכניסו את הענבים כמות שהם לקראשר, אני יכול רק לרחם על מה שהם פינו אחר כך מהמכלים שלהם...
אחר כל מזג האוויר הנורא הרי צריך גם להכין יין. הנה עיקרי ההתייחסות המעניינת של שגיא קופר ליינות שטעם מהבציר הקשה ההוא (ההדגשות – שלי):
ויתקין - בטעימה של מגוון יינות של יקב ויתקין היו יינות מצוינים מבציר 2015, אבל הם 'הרגישו' בשלים יחסית ומוכנים לשתיה. למרות ציונים של 91 – 92 שנתתי לחלק מהיינות, הייתי שותה אותם לפני בצירי 2014 ו 2011.
מוני - יינות פטי ורדו 2015 ומלבק ריזרב 2015 הצליחו להרשים אותי משני היבטים קיצוניים: הפטי ורדו ממש פראי ולעיס ואילו המלבק מתובל וטאני ובעל חומציות יחסית גבוהה אבל בעת ובעונה אחת בעל רכות ועגול
קסטל - גראנד וין של 2015: אולי לא יקבל את הציונים הגבוהים ביותר שקסטל קיבלו מאז ומעולם, אבל הוא בהחלט עומד בסטנדרטים של היקב
טוליפ - אספרו 2015 היה מצוין, עם תיבוליות טובה והרבה פרי אדום. יין יחסית צעיר שיש לתת לו עוד זמן (90).
צרעה - שורש 2015 היה בעל פה יפה, חלק וקטיפתי וקצת אגרסיבי בסיומת. צעיר? אולי מפצה קצת על גוף לא כבד? יכול להיות – אבל אהבתי את המורכבות שלו וכאן בהחלט ראוי לקחת עוד זמן כדי להעריך את היין (89/90).
קובננט - סירה 2015 – הרבה פרי שחור בפה, חומציות טובה וקצת בעטני (89)
ברקן - ריזרב קברנה סוביניון 2015 – שהיה בעל אף מאוד קלוי, קצת ירוק אבל בסופו של דבר מאוד נעים. (89)
יינות אחרים – מסדרות ביניים שונות של יקבים מכל מגוון הקשת לא הצליחו להמריא מעבר לציונים של "יין טכני טוב", כמו 86 – 87.
אז מה השורה התחתונה? שנה טובה? סבירה? לא הייתי קונה מהם יין כדי להשכיב במרתף. לא בלי טעימה מוקדמת או טעימה בעוד שנה. בהחלט ישנם יינות טובים, אבל ההתרשמות שלי היא שמדובר בבציר חם, די בשל ומאוד בעייתי. בוודאי שכצרכן יין הייתי מתעלם מכל הקומוניקטים למיניהם, ובוחר את היינות שאני קונה בצורה קפדנית יותר.
עד כאן העיקרים של שגיא קופר, בהחלט נהניתי מסקירה מעמיקה ומשכילה! ומכאן אני מפנה לטעימות העיוורות והשיפוטיות ב TERRAVINO. שימו לב לתוצאות הזהב בשנתיים שלאחר 2015 – וזכרו שפרט להם זכו גם יינות 2015 נוספים במדליות כסף:
TERRAVINO 2016
* כישור, ויונייה – זהב – הלבן הישראלי הטוב ביותר
* בנימינה, רז' גוורצטרמינר, בציר מאוחר – זהב כפול
* להט, לבן – זהב
* אודם, וולקן שרדונה -- זהב
TERRAVINO 2017
* AG אפק, שרדונה – זהב כפול
* אליגוטה, קברנה פראן – זהב
* בזלת, קברנה סוביניון 188 – זהב
* כרם ברק, ים תיכון – זהב
* כישור, ריזלינג SAVANT – זהב
נראה שלשאלתו של שגיא קופר 'ואיך היין?' יש כאן תשובות מעודדות למדי!
ותזכורת מהעולם הצרפתי שגם שם התחוללו דיונים אמוציונליים למכביר. אצטט מעט מהכתבה (שלי) על בציר בורדו בנושא הזה:
* הסיבה העיקרית למצויינות המיוחדת של בציר 2015: מזג האוויר לאורך תקופת הגידול: 4 חודשים של עקה רצינית עקב בצורת מוחלטת; יוני ויולי חמים שייצרו ענבים קטנים, בעלי קליפה עבה ומלאי טאנינים; גשם שבא בדיוק – ממש בדיוק – בעיתו, באוגוסט, "לפי הספר" ; ואז תקופה קרירה מהרגיל בספטמבר-אוקטובר שהביאה את הענבים לבשלות מלאה. אין ספק, תנאים עליהם חולם כל אחד בבורדו ולא רק שם.
* בשנים האחרונות נוצר בידי עיתונאים ומבקרי יין המושג "Bordeaux Bashing" – הצלפת/הכאת בורדו, בעיקר ע"י אלה שלא טרחו אחרי שנים אחדות לבדוק את הצלפתם מול טיבם המוכח של היינות. הסופרלטיבים המורעפים כעת על בציר 2015 אמורים, אולי, לשים קץ לתופעת ההצלפה הבלתי נלאית של כותבים וטועמים רבים. התגובה הבוטה ביותר כנגדם הינה ללא ספק של יועץ העל מישל רולאן שללא מחסום כלשהו קובע כי "אין נוגדנים לבולשיט הזה; אין עוד עיתונאי יין הנטועים באמת במציאות; הם יכולים לחשוב ולכתוב ככל העולה על רוחם – הרי לא יזכרו זאת להם בעוד 40 שנה".
* Wine Spectator - עם יין כפי שנטעם אינני יודע מתי יכה ה WOW, זהו בציר קשה לבחירה
* Jancis Robinson הידועה קובעת שבבציר הזה פועל, ללא ספק, "חוק ה 5" לפיו כל שנה שהיא כפולה של 5 הינה מצויינת
* הבה נסיים שוב עם מישל רולאן מפיק המרגליות הייחודי: "אולי חלק מהכותבים ילמדו לבסוף קצת ענווה. על אף שהם לא ייהפכו לאינטליגנטים, משום שזה באמת קשה, אבל יחשבו אחרת. כרגיל, ייווכחו בזה בעוד 10 שנים!".
אז לחיים! עם יינות 2015 לאורך השנים הבאות!