הארגון נוסד בהסכם בינלאומי ב 29 בנובמבר 1924 על-ידי שמונה מדינות, וכיום חברות בו 45 מדינות: אלג'יריה, ארגנטינה, אוסטרליה, אוסטריה, בלגיה, בוליביה, ברזיל, בולגריה, צ'ילה, קפריסין, צ'כיה, דנמרק, פינלנד, צרפת, גרוזיה, גרמניה, יוון, הונגריה, ישראל, איטליה, לבנון, לוקסמבורג, מקסיקו, מולדביה, מרוקו, הולנד, ניו-זילנד, נורווגיה, פרו, פורטוגל, רומניה, רוסיה, סלובקיה, סלובניה, דרום אפריקה, ספרד, שבדיה, שוויץ, טוניסיה, טורקיה, אנגליה, ארה"ב, אורוגוואי, ויוגוסלביה.

מהן המטרות העיקריות של הארגון?

• ללמוד, לרכז ולהפיץ אינפורמציה על ההשפעות החיוביות של היין.
• ליזום תוכניות מדעיות חדשות, ניסיוניות, לשיפור איכות היין וההשפעות על האלכוהוליזם.
• לצייד את נציגי הממשלה בכלים להגנה על האינטרסים הגידוליים ולשפר את תנאי השוק הבינלאומי לאחר קבלת אינפורמציה מנתונים אקדמיים בפעילויות השונות.
• להנחות את נציגי הממשלה בהסכמים הבינלאומיים. לדוגמה, אנליזות יין וכל נושאי התחיקה של היין.
• לתמוך בהצעות הנציגים הרשמיים לקידום האינטרסים של הצרכנים והיצרנים על-ידי הגנה על תקנים חוקיים בינלאומיים.
• הענקת חסות לסימפוזיונים וסמינרים מקצועיים ייחודיים בנושאי ענף הגפן והיין.

O.I.V הוא כיום הסמכות הרשמית והמוכרת בעולם בכל הנוגע לבעיות ענף הגפן והיין. בארגון הבינלאומי לגפן ויין, שכאמור מייצג 95% מיצרני היין בעולם, ועדות מקצועיות שתפקידן לקבוע ולנהל את עבודות המחקר המדעיות. אלו מלווות על-ידי כ600- מומחים, המביאים ומרכזים את הידע.

O.I.V עוסק כאמור בין השאר גם בנושאי תזונה, בריאות ויין, וגם כאן עומד ההיבט הבריאותי של הצרכן בראש רשימת המחקר. 

הארגון קשור לארגונים נוספים, כמו ה-F.A.O, ומוכר על ידו. שיתוף פעולה הדוק קיים גם עם האיחוד האירופי E.E.C בכל הנוגע לחקיקה: מרכיבי היין והברנדי, שיטות אנליזה של יין, נטיעת זנים מורשים, סטנדרטים של חומר ריבוי וכד'. קיים שיתוף פעולה עם ארגון הבריאות העולמי של האו"ם W.H.O, עם הארגון להגנה על רישום זנים וקלונים U.P.O.V ועם המועצה הבינלאומית לחקר מחלות וירוס בגפן I.C.V.C.

ישראל וה O.I.V
ישראל חברה בארגון מאז 1961, ורכשה לעצמה שם מעמד מכובד למדי הודות להישגיה המקצועיים בענף הגפן, במיוחד בתחום השקיית כרמים ואינטנסיפיקציה. ישראל התנגדה, ובהצלחה, לקשור השקיית כרמים עם קביעה מראש של נחיתות המוצר מבחינת איכותו.

בני ספרן ז"ל, שהיה ממ"ר הגפן הראשון, הוא שהכניס אותי לארגון O.I.V ודירבן אותי לפעילות בוועדות המקצועיות בקבוצת גידול הגפן (Viticulture). משנת 98' אני משמש נציג רשמי של מדינת ישראל בכל הוועדות בישיבת הוועד הפועל.
פרופ' בן-עמי ברבדו אף הוא פעיל מזה שנים בצורה נמרצת בקבוצת גידול הגפן, כמומחה בעיקר בוועדת הפיזיולוגיה של הגפן.
בקבוצה האנולוגית (Enology - ועדת היין) של הארגון חבר שלמה כהן, מנכ"ל מכון היין בישראל, כמומחה בוועדות המקצועיות.

מה מבנה הוועדות המקצועיות ומטרותיהן?
הוועדות המקצועיות עובדות במסגרת שלוש ועדות ראשיות:
1. ועדת הגפן (Viticulture);
2. ועדת היין (Enology);
3. ועדה כלכלית (Viti-viniculture Economy).
ועדות ראשיות אלו פועלות באמצעות ועדות 'מומחים' – ועדות מקצועיות וועדות משנה. מטרות העבודה של הוועדות המקצועיות בקבוצת הגפן הן סלקציה בגפן, פיזיולוגיה בגפן, בחינת אזורי גידול וייחודם, מעקב וטיפול במחלות והגנת הצומח, תחום ענבי מאכל וצימוקים.

איך מתנהלת העבודה בוועדות המקצועיות?

מדי שנה, במסגרת האסיפה הכללית, מתקיים מפגש של שלוש הוועדות המקצועיות הראשיות.
ועדות המומחים נפגשות פעם בשנה, לרוב במארס-אפריל, בין השאר לסיכום פעילות שנה שעברה והסקת מסקנות. לנציגי המדינות ניתנים מספר חודשים לאישור המסקנות, ההסתייגויות חוזרות לניסוח מחדש על-ידי הוועדה המקצועית הראשית ולאישור האסיפה הכללית.
יו"ר הוועדה נבחר לשלוש שנים, עם אפשרות הארכה לשלוש שנים נוספות. סגן היו"ר נבחר לשלוש שנים.
לכל ועדה מקצועית ראשית יו"ר, סגן ומזכיר. בכל הוועדות המקצועיות יושב יו"ר קבוצת הגפן, יו"ר ה-Viticulture שנבחרים לשלוש השנים באסיפה הכללית.

מה כוחה של האסיפה הכללית (General Assemblee)?

אל האסיפה הכללית מתנקזות לאישור ההחלטות, המסקנות וההמלצות של הוועדות המקצועיות הראשיות. האסיפה הכללית מתקיימת אחת לשנה, כל פעם במדינה אחרת, ומדי שלוש שנים בצרפת, מקום מושב הארגון.
במסגרת האסיפה הכללית דנים כמובן גם בתוכנית המדעית, וזאת במהלך ארבעה ימים. התוכנית המדעית פתוחה להרצאות חיצונית.

ואצלנו? ארגון זה הוא מהבודדים שאני מכיר שפועל בצורה מסודרת ומקיפה בנושאים מרכזיים בענף גפן היין. חברות בארגון מאפשרת לפתח היכרויות, מפגשים עם טובי אנשי המחקר בענף, עם מוסדות מחקר, יצרנים וחקלאים.
שיפור איכות היין - המהפכה הישראלית, נתמכת בין היתר גם מהפעילות ומהמעורבות שלנו בעולם. תמיכת כספית של משרד החקלאות במשך שנים בארגון זה ראויה לציון וחשוב שכך תימשך בעתיד, לטובת הענף.