מנת חלונות ניו יורק  //  צילום: קובי קלייטמן

אני אוהב בשר והדסון זה מקום לבשר, בשר משובח. יש להם גם קצת מנות מן הים אבל טעמתי רק אחת ואני לא חושב שבשביל זה צריך לבוא להדסון.

למדתי שבשר הוא מזון לספורטאים, אז כבד גוף ככל שאהיה, אולי הבשר יעשה אותי ספורטיבי יותר? נכון שאצנים באולימפיאדות העתיקות אכלו הרבה בצל וגלדיאטורים רומאים ניזונו כמעט רק מלחם, אבל הנה הגיעה המאה ה 19 ועימה ההעדפה לבשר אדום ובירה. בשנת 1809 האלוף הבריטי רוברט ברקלי, צעד כ 1600 ק"מ במשך 1000 שעות רצופות כשהוא ניזון מצלחות גדושות של בשר בקר וכבש. בשנת 1860, צוות החתירה של אוקספורד התאמן תוך שהוא ניזון אך ורק מבשר בקר, בירה, לחם ותה. תזונה שהוכיחה את עצמה ברצף ניצחונות לאורך 8 שנים רצופות על הקבוצה הנגדית מקיימברידג' שניזונה מירקות, תפוחי אדמה ופירות.

אם השתכנעתם שבשר יכול להביא אתכם לאליפות הארץ הבאה באתלטיקה, שיהיה לכם בהצלחה. אם לא, תאכלו חתיכת בשר, אתם לא נראים טוב בזמן האחרון...

מסעדת הדסון ממוקמת ברמת החיל בתל אביב, אזור עתיר היי טק ואולפני טלוויזיה ואין ספק שהיא אחת ממסעדות הדגל באזור. על אף שהיא מצויה בחלל גדול, משהו באופן בו תכננו את המסעדה מותיר המון מקום לאינטימיות ועל אף גודלה, לתחושה של משהו הפוך לחלוטין.

השירות חביב, ידידותי (לא חברי מדי וטוב שכך) והמלצרים שפגשתי כולם התעניינו מאוד ביין וגם במקרה בו הבאתי בקבוק למסעדה נרשמה התעניינות לגבי הבקבוק, הזנים ומקורו. דמי חליצה אגב עומדים על כ 40 ₪. פעם אחת לוותה הארוחה בבקבוק של Domaine Jean Grivot, Vosne-Romanée 2011 מכרם Bossières  יין עשיר, מורכב בעל ארומות של פטל, שזיף ותיבול עדין. יין מאוזן והרמוני עם טאנינים רכים וחומצה נהדרת שיכולה הייתה לשמור עליו עוד שנים, יין מדהים לבשר. בפעם השניה לוותה הארוחה ביין חדש שנכנס לתפריט המסעדה וקצת ב"אשמתו" של חברי לארוחה, Chateau de templiers, muscadet sevre et maine 2015 – יין בעל גוף קל ושמנוני מעט, מינרלי, עם חומצה מאוזנת, לימוניות נעימה בפה ובאף ואפילו קצת תפוח. אולי בשל שמנוניותו של היין הוא היה מצוין עם בשר. ככלל תפריט היין במסעדה מכובד ומקיף, למרות שלעולם לא אבין את הסיבה לשלש ולרבע מחירים סיטונאים.

צילום: עמי הוכנר

יש יותר מכמה מנות ראויות ומנה אחת שדווקא אכזבה אותי בהשוואה למקבילתה במקום אחר. במנות הראשונות קרפצ'ו בקר עם פרמזן, כמובן מנה מצוינת ומאוזנת, פעמים רבות במסעדות שונות מרעיפים על המנה הקלאסית הזו מלח, או חומץ בלסמי בעודף, אולם פה המנה בול! "חלונות ניו יורק" היא מנה של נתחי סינטה על רוטב "טופי יפני", זה באמת טעים כמו טופי ויפני על שום מה? לא חייבים לדחוף את המילה יפני בשביל העדכניות. מנה מעולה, נתחים עשויים מדיום יפהפיים, זה לא חלונות ניו יורק, זה חלון אל הנפש.

חברה די מעיקה ששמעה שהייתי לאחרונה בהדסון אמרה לי: "לקחת את מנת הפטריות? איך לא לקחת את מנת הפיטריות? היא נהדרת מנת הפיטריות. אתה חייב לאכול את מנת הפיטריות, תחזור רק בשביל הפטריות". טוב קרציה, חזרתי, אכלתי, צדקה המנוולת. איך לא הזמנתי מנת פטריות גם בפעם הקודמת? מנה מצוינת של פטריות ירדן (אם אינני טועה) בשרניות עם עלי תרד, טריאקי ופרמזן. הסוד הוא ברוטב שלא נמאס לטבול בו את הלחם.

אני יודע שזו פסקה שנייה שאין בה בשר, אבל אני חייב להחמיא למטבח על סלט הקיסר המעולה. בכל הפעמים שהזמנתי אותו, היה לו רוטב לא פחות ממדויק, העוטף את מרכיבי הסלט בעונג רב. דווקא מנת ספיישל של מעיין סביצ'ה סלמון על אבוקדו היה סתמית לחלוטין וחסרת מעוף. טוב כאמור, דגים זה לא הפורטה פה.

והנה חזרנו לבשר, פילה מיושן (Hudson Cut) שילוב של פילה ושייטל, מוגש בדרגת עשייה מדיום על מגש אבן שחור, כשלצידו רק מלח גס הוא חוויה של טעמים ואיכות. מנות הבשר ככלל עשויות כהלכה, בדרגות עשייה המתאימות ועם בשר מאיכות מעולה. זו הסיבה לשם הטוב של הדסון לאורך השנים.

תוספות כמו פירה תפוחי אדמה נימוך מבורכות, ברוקולי – פחות, מאודה ותו לא.

לעומת זאת, כריך "פילדלפיה" סטייק היה מאכזב מעט. הכריך ארוך וצר והבשר מלווה בגבינת גאודה, מיונז צ'יפוטלה, בצל וצ'ילי חריף. הצ'ילי לא מורגש כמעט וטוב שכך, אולם אם נשווה את הכריך של הדסון לכריך מקביל במסעדת דיקסי, הכריך של דיקסי לוקח אותו בהליכה מבחינת הדחיסות הגבוהה יותר והיחס בשר גבינה בכריך וגם הלחמנייה.

יש לכם כוח לקינוחים? אין בשר בקינוח, אבל יש פאי פקאן טוב, הוא באמת טוב, קצת מתוק מדי לטעמי למרות שקשה לעשות פאי פקאן כהלכה ומתוק פחות.

זהו, נפרד מהמסעדה עד לפעם הבאה, אפיקורוס צדק, "העונג הוא ראשיתם ותכליתם של חיי האושר".