"ניתן בזאת צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים, ביחד ולחוד, לחדול ולהימנע מכל הפרה של כינוי המקור Champagne בכיתוב עברי או לועזי ובכלל זאת לחדול ולהימנע מכל שימוש או פירסום, בכל מדיה שהיא, לרבות שימוש על מוצרים ובהקשר אליהם (במישרין או בעקיפין), בכינוי הנ"ל".

זוהי השורה התחתונה של פסק הדין שניתן בימים אלו בבית המשפט המחוזי בתל אביב (ע"א 22286-03-11), על ידי השופט גדעון גינת, בתביעתם של יצרני חבל שמפיין שבצרפת, כנגד משווקת המים המינרליים, חברת "מי עדן". שוב הסתבר ששמפניה עולה ביוקר, כאשר בית המשפט אסר על "מי עדן" להמשיך ולהשתמש בסיסמה "השמפניה של הטבע", וחייב את החברה לשלם לתובעת יותר מ 600,000 שקלים, כפיצויים והוצאות משפט. הסיסמה עצמה אגב, נזנחה כבר מזמן על ידי "מי עדן", בעקבות התביעה.

אולי בשל כך שנפגעו כה רבות משימוש לרעה בכינוי המקור שלהם "Champagne", נחשבים יצרני חבל שמפיין, באמצעות תאגיד יצרני היין של החבל (CIVC), כמיליטנטים שבין נציגי אזורי היין בעולם, בכל הקשור להגנה על כינוי המקור שלהם, יותר מאשר כל אזור יין אחר ואולי אף יותר מאשר כל אזור גידול אחר בכלל. בעבר זכו יצרני שמפיין בתביעות רבות אשר הוגשו על ידם ברחבי העולם ולאו דווקא רק כנגד יצרני יין, בהן ביקשו לאסור שימוש בשם החבל מתוך כוונה לנצל את המוניטין של יינות שמפניה כיינות יוקרה. התאגיד עצמו הינו אגב תאגיד סטטוטורי שהוסמך על פי החוק הצרפתי, אשר נוסד בשנת 1941 ומאחד גורמים מקצועיים בענף היין – מגדלי ענבים ויצרני יין – מחבל CHAMPAGNE .

כינוי המקור של "שמפיין" הינו בין הראשונים שהוכרו במסגרת חקיקה בינלאומית ברחבי העולם ולא בכדי, מאחר וגם גבולותיו של אזור היין הנחשק היו בין הראשונים שהוגדרו בחוק מדינתי. כבר בשנת 1908 קבעה מועצת המדינה הצרפתית את הגבולות הגיאוגרפים המותרים לגבי ייצור היין בשמפיין. בתגובה, מאחר והגבולות שנקבעו לא כללו את חבל Aude הסמוך, פרצו בשנת 1911 בחבל Aude מהומות קשות, ביוזמת המגדלים המקומיים. מהומות אלו הובילו למעורבות צבאית לשם שמירת הסדר.

את שבטו המשפטי של הקונסורציום של שמפיין כבר ידעו עסקים וחברות רבות ברחבי העולם ובתחומים שונים ומשונים, ביניהם בין היתר, גם יצרני ניירות גלגול לסיגריות, יצרני רכב ואופנה וכמובן – יצרני יין. גם בישראל כבר התנהלו בעבר הליכים משפטיים ביוזמת הקונסורציום, מול חברת נקה, יצרנית סבון "שמפיין", בקשר עם סימני מסחר שרשמה נקה ביחס לסבון מתוצרתה.

התביעה נגד "מי עדן" הוגשה בראשית שנת 2011 והיא סבבה סביב קמפיין הפרסום שהשיקה "מי עדן" באותה תקופה – "השמפניה של הטבע". תאגיד יצרני השמפניה טען כי השימוש שעשתה המשווקת הישראלית של מים מינרליים בביטוי "השמפניה של הטבע", הינו שימוש אסור, בין היתר מאחר והשם "שמפיין" רשום בישראל ככינוי מקור, על פי חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים, תשכ"ה - 1965, חוק אותו חוקקה ישראל לאחר שהצטרפה להסדר ליסבון בדבר הגנת כינויי מקור ורישומם הבינלאומי.

בפסק הדין קיבל בית המשפט את טענת הקונסורציום, כי השימוש של "מי עדן" בשם "שמפניה" נועד כדי להפיק תועלת מסחרית שיווקית ורווחים, המסתמכים על היוקרה הרבה הגלומה בכינוי שמפיין, ברחבי העולם ובכלל זה בישראל. כאמור, כבר בסמוך לאחר הגשת התביעה הבינו כנראה במי עדן שהסתבכו עם הקונסורציום הלא נכון ולפיכך כבר בתחילת ההליך המשפטי שינו את סיסמת הפרסום של החברה ל"הדבר האמיתי", תוך שוויתרו על ההתייחסות ל"שמפניה".

על הדרך, דחה בית המשפט הישראלי טענות שונות שהועלו ואשר נדחו בעבר גם בערכאות זרות ובינלאומיות וביניהן, הטענה לפיה "שמפניה" היא מונח גנרי המשמש לתיאור יין מוגז או מבעבע חגיגי או יוקרתי וכי הביטוי "שמפניה" אינו שגור דווקא לציון מוצרי היצרנים מחבל שמפיין, לפיכך – כך נטען, אין לאותם יצרנים זכות למנוע מאחרים את השימוש במילה זו. טענה נוספת שנדחתה, היתה כי ל"שמפניה" משמעות סמנטית עצמאית של איכות, יוקרה, חגיגיות, שמחה וכי הביטוי "השמפניה של", הינו ביטוי מוכר וותיק שמשמעותו "הטוב בתחומו". לטענת הנתבעים, הם עשו שימוש במשמעויות סמנטיות אלה של המונח "שמפניה", ולכן אין כאן שימוש בקניינו של בעל המותג. לא עזרה ל"מי עדן" גם הטענה לפיה אין כל סיכוי שהביטוי 'השמפניה של הטבע', יגרום לציבור לחשוב כי יש קשר בין המים המינראליים של קבוצת 'מי עדן', שמקורם ברמת-הגולן, ליין המבעבע הנמכר תחת השם 'שמפניה', המיוצר במחוז שמפיין בצרפת. כינוי המקור היוקרתי הינו מוגן, פסק בית המשפט ועצם הניסיון לעשות שימוש בו על מנת לפאר מוצר אחר, הינו פסול מיסודו.

בית המשפט אף הפנה לסיטואציה דומה אשר התעוררה בעבר בהליך שיזמה התובעת בגרמניה, נגד חברה צרפתית, היבואנית והמשווקת בגרמניה של מים מינראליים מתוצרת היצרן הצרפתי המוכר .Perrier לצורך השיווק, עשה היבואן לגרמניה שימוש בסיסמה: Un Champagne Des Eaux Minerales, כלומר – השמפניה של המים המינרליים. שלוש ערכאות בגרמניה שדנו בפרשה, פסקו אף הם לטובת יצרני השמפניה.

מסתבר כי שמפניה היא לא רק מוצר יוקרתי, אלא גם מוצר יקר ולעתים הוא יקר אפילו למי שלא רכש אותו. מעוניינים לשדר יוקרה? עשו טובה לעצמכם ואל תעשירו עוד את קופתה המלאה ממילא של ה CIVC, עזבו את הביטוי "שמפניה".