ביקור שערכתי לאחרונה בפסטיבל "שלוק" ל"יינות טבעיים" שנערך בוילה דלאל בנווה צדק, תל אביב, שב ועורר אצלי מחשבות הנוגעות למושג "יין טבעי" וליינות שאותו מונח מייצג.

 

המארגנים הציגו את הפסטיבל לקהל כפסטיבל היינות הטבעיים הראשון בישראל, שנוצר מהתאגדות של היבואנים המתמחים ביינות אלו ושחרטו על דגלם לשאת את בשורת היינות הטבעיים. "יין טבעי", כך נכתב בהזמנה לפסטיבל, "מיוצר מענבים שגדלו על אדמות בריאות בחקלאות מקיימת וסביבתית, נעשה בתסיסה של שמרי בר וללא תוספת שמרים תעשייתיים. ללא תיקונים (חומצה, סוכר ואחרים), ללא סינון אגרסיבי ועם שימוש מינימאלי בחומרים משמרים, או הימנעות משימוש בהם כלל. יינות טבעיים אלו יינות שהם ביטוי טהור של הקרקע והפרי, שמנעד הטעם שלהם רחב וחדש. יין עם אנרגיה וחיות, רגש וחדוות יצירה".

 

אני בוחר לשים את הביטוי "יין טבעי" במירכאות. ראשית, מכיוון שאין הגדרה רשמית למונח, אבל גם מאחר שהוא מעלה לא מעט שאלות שטרם נענו (או שמא עליי לומר שלא ניתן לתת להן מענה). סיבוב בין הדוכנים בפסטיבל גילה מיד את הגמישות שבשימוש במונח ואת העובדה הלא מפתיעה בהקשר זה, ולפיה חלק לא מבוטל מהיינות, ואולי אפילו מרביתם, לא תאמו במלואם את תיאור היין הטבעי שמפי המארגנים. כפי שכבר רמזתי ואסביר בהמשך, זה די טבעי שלא כל "היינות הטבעיים" הינם טבעיים באותה מידה.

 

צילום: עידן בר אולפן

הנה מספר שאלות לדוגמא שמתעוררות אצלי כשאני פוגש ב"יינות טבעיים": אם ישנם יינות "טבעיים", האם צריך להבין מכך שכל שאר היינות אינם טבעיים? מהו בכלל יין טבעי? האם על יינות טבעיים להיות מיוצרים אך ורק מענבים שגדלו באופן טבעי? מהם ענבים שגדלו באופן טבעי? והאם ישנם ענבים שאינם טבעיים? האם כרמים אורגניים, ביו-דינמיים או כאלו המטופלים באמצעות כורמות מתחדשת הם "טבעיים"? אני עובר לשלב ייצור היין - מה טבעי כל כך בתסיסת יין במכלי נירוסטה בעלי טמפרטורה מבוקרת? או לצורך העניין - ביישון יין במיכלי עץ אלון? מה לגבי הוספת קמצוץ של ביסולפיט במועד הביקבוק, כפי שעושים "ייננים טבעיים" רבים, האם זה טבעי, או שמא יש לאסור לחלוטין את השימוש בביסולפיט ביינות טבעיים? ואני יכול להמשיך כך עוד ועוד...

 

בכלליות אומר, שכל עוד שההגדרות לגבי "יין טבעי" אינן ברורות וחד משמעיות, אני מעדיף את המונח "יינות בהתערבות מינימלית", אשר מאפשר גמישות רבה יותר, בדומה לאותה גמישות ש"ייננים טבעיים" מרשים לעצמם לעתים קרובות בהתייחסות למונח "יין טבעי" כאשר מדובר ביינות שלהם.

 

"יינות טבעיים", מעצם הגדרתם, אכן עשויים להיות "שונים", והשונות הזו עשויה להתבלט במיוחד בין שנות בציר שונות של אותו היין, בשל ההתערבות המועטה יותר בתהליך הייצור ובפרט, בשל ההשפעה המשמעותית על התוצאה הסופית המגיעה מהתססת התירוש ללא תוספת שמרים מתורבתים. יינות אלו עשויים בהחלט להיות לא קונבנציונליים, פחות מדויקים, מעט לא צפויים, ולפעמים גם לא מאוד טעימים (כמו שבהחלט עשויים להיות גם יינות אחרים שאינם "טבעיים"), או - לא בהכרח לטעמם של כולם (האם לא ניתן לומר בדיוק את אותו הדבר גם על יינות "קונבנציונליים" רבים?).

צילום: עידן בר אולפן

עם זאת, בעיני, יינות טבעיים, כמו כל יין אחר, חייבים להיות מזמינים ונעימים לשתייה (drinkable). אני שמח לומר שרוב היינות שטעמתי בפסטיבל שלוק, מקומיים ומיובאים כאחד, ניתנים היו בהחלט לשיוך לקטגוריה של "מזמין ונעים לשתייה", למרות שלא כולם היו כמובן בהכרח לטעמי האישי והיו טעימים יותר וגם טעימים פחות. חלק מן היינות שהוגשו לטעימה, לעומת זאת, פספסו לדעתי את המטרה.

 

בשבילי "יין טבעי" הוא קודם כל - יין, ולכן, עליו להיות מהנה. אמירות ברוח של: "היין שלי אולי לא מזמין במיוחד, אבל הלו, זהו יין טבעי", לא תופסות אצלי. באופן אישי, אני לא מאמין בשתיית יין, ויתרה מכך בקניית יין, אך ורק בגלל שהוא טבעי. יינות נעשים קודם כל, ובעיקר, על מנת שייהנו מהם.

 

למרות שבעיקר הפלגתי כאן בהגיגים, לא ניתן לסיים ללא התייחסות לאירוע שעורר אצלי, שוב, את אותן מחשבות. "שלוק" היה פסטיבל אינטימי, בהחלט מהנה, שהציג לטועמים ממיטב היינות המיוצרים בהתערבות מינימלית בישראל וגם מדגם לא קטן של יינות כאלו המגיעים אלינו מעבר לים, בעיקר באמצעות יבואנים המתמחים בכך. אגב, מעניין לציין שמבין היינות המיובאים היתה נציגות בולטת של יינות מאוסטריה. כאשר שאלתי את אחד היבואנים על כך, הוסבר לי שזהו שילוב של מצד אחד ריבוי יינות בסגנון זה ובאיכות גבוהה המיוצרים שם, לצד תמורה מצוינת למחיר. כל הכבוד לאוסטרים! אהבתי גם את האפשרות שניתנה לרכוש במקום וליהנות לא רק מבקבוקים, אלא גם מיינות בכוס.

 

היבואנים שהציגו בפסטיבל: Artizan, BON VIVANT, MoBo, Asis, Saro ו PURE wine.

 

היקבים המקומיים: יקב רוזה, יקב חרשים, יקב עבייה, יקב וורטמן, יקב צוף.

 

חשוב לציין לטובה את השקיפות של המארגנים, שמבינים שעולם "היינות הטבעיים" הוא עולם לא לגמרי ברור בהגדרותיו ולעתים גם די מעורפל, ולכן דאגו להציג בפני המבקרים את גווניו השונים של העולם, באמצעות סימון ברור של היינות. כך למשל – יינות העשויים מענבים אורגניים או ביו דינמיים (לעומת כאלו שלאו דווקא כך), יינות העשויים ללא תוספת כלשהי של ביסולפיט (לעומת הוספה מינימלית, או רק בשלב הביקבוק), יינות העשויים ללא תוספות כלל ועוד.

 

שלוק, "פסטיבל היין הטבעי" בהחלט הותיר טעם של עוד. מכל מקום, לא יכול להיות ספק ש"יינות טבעיים", יהיו אשר יהיו, הם כבר לא רק טרנד, ושניתן לצפות למצוא עוד ועוד מן היינות בסגנון זה על מדפי היין בעתיד. כל עוד מדובר ביינות מזמינים ונעימים לשתייה, הכיוון הוא בוודאי חיובי.

 

גרסה מקוצרת של הכתבה פורסם ב Linkedin בשפה האנגלית.