תשע"ד לא הייתה שנה רגילה: הייתה לנו מלחמה, היו הכנות לשנת שמיטה, אנשים יקרים הלכו מאתנו ויקבים חדשים לבלבו להם כניצנים אחר הגשם. שוחחנו עם מספר אנשי תעשייה כדי שיסבירו לנו, בעיצומו של בציר, מה היה כאן השנה ומה מצפה בשנה הבאה עלינו לטובה.

הלחימה בדרום - לא היו נפילות אך המכירות נפלו

שאלת השפעתה של הלחימה בדרום על ענף היין בישראל נבחנה עוד בזמן הלחימה, במסגרת כתבה על יקבים בטווח ה 40-60 קילומטרים מהרצועה. ואולם, מתברר כי אותות הלחימה הורגשו בכל הענף, שחווה פגיעה שקטה הן ביקבי ישראל והן ביבואנים.

גיל שצברג, יינן יקב רקנאטי מספר שהלחימה פגעה במכירות: "אנחנו בקמפיין ראש השנה ולא נראה שהשוק התאושש. ליקבים יש שתי עונות מוקדמות של מכירה – ראש השנה ופסח, ואם אחד מתאריכי היעד הללו נפגע, אז זה פוגע במכירות של כל השנה וכולם נפגעים מזה". עוד מציין שצברג כי יקבים רבים מתמודדים זה זמן רב עם מלאי יינות שהם מתקשים להעביר לצרכן, והמלחמה הייתה בבחינת "עוד מסמר בארון הזה".

גם איתי להט, יינן, יועץ ליקבים וראש תוכנית היין במכללת תל חי טוען כי החודשים יולי – אוגוסט בתל אביב היו חודשים קטסטרופליים מבחינת מכירות. בחודשים אלו, העמוסים בתיירות פנים וחוץ, מכירת יינות יין לבן ורוזה מרקיעה שחקים, ואילו השנה, המסעדות, שנותרו יתומות מתיירים, נפגעו קשות.

צחי דותן, מנכ"ל המועצה לגפן ויין, אומר דברים דומים ומוסיף כי לא רק המסעדות היו ריקות - הפגיעה בענף התבטאה גם בביטול אירועים ושמחות, בהם נשתה לרוב יין כשר בכמויות נכבדות. אם לא די בכך, גם קריאות לחרם אירופאי על יינות ישראלים משטחי יהודה ושומרון והגולן לא מוסיפות לשמחת העמל, אם כי דווקא בנקודה זו חולשותינו היא חוזקה. בעוד שבדרך כלל יקבים מתלוננים על כך שיינות ישראלים נמכרים בחו"ל כיינות כשרים, ולא כיינות ישראלים, הפעם העובדה היא שמרבית הצריכה היא של השוק היהודי בגולה, שמקטינה את הפגיעה של חרם אירופאי. מאידך, כבר אמר ההומוריסטן ג'ק הנדי: "אם אתה חושב שבכל חולשה יש גם עוצמה, צר לי לבשר לך, אבל זאת גם חולשה".

אין דין ואין דיין מלבד הדיינים 

בימים אלו, בהם רבנים מתנהגים כמו מתמודדים בתוכנית ריאליטי – מי בהם קדושים מעונים, ומי בהם פושעים מורשעים, גם שנת השמיטה הבאה עלינו "לטובה" היא בבחינת משחק בידי הרבנים וכל המקשה הרי זה משובח. שנת שמיטה כידוע מגיעה אחת ל 7 שנים והשינויים משנה לשנה גדולים. מה שהיה הוא לא מה שיהיה.

צחי דותן, מנכ"ל מועצת הגפן והיין זוכה לתשבחות רבות בעניין ההכנות לשנת שמיטה. מתברר כי לא קל היה הדבר. איתי להט אף מתאר את פעילות המועצה כ "תרומה מיידית לסיטואציה בלתי אפשרית". דותן מספר שעד שנת 2008 רווח המונח "היתר מכירה", הליך שקבע הרב קוק בזמנו, והיה דומה לתהליך בו מוכרת מדינת ישראל חמץ בפסח. כיום, בעקבות התפלפלות הרבנים, קיימות שלוש דרגות טיפול – היתר מכירה (הפשוט), אוצר בית דין - לפיו יש לבצע מספר זמירות בכרם ואחריהן להשביתו, ולמחמירים השבתה מוחלטת של הכרם.

"משרד הדתות והחקלאות רצו שיהיה 'אוצר בית דין', כלומר שיתאפשר לבצע מספר עבודות בכרם לפי הנחיית הרבנים ואז ניתן יהיה למכור את היין. לאחר שנת השמיטה הקודמת, לפתע מספר רבנים עירוניים הורו להוריד את היין מיידית מהמדפים, והרשתות הגדולות אכן הורידו. הבנו שיש בעיה. כתוצאה, נפגשנו עם נציגי משרד החקלאות והדתות במטרה להיכנס לתהליך של שמיטה. הדיונים עם משרד החקלאות והאוצר הצליחו. דה פקטו, מהשטח לא יצא אפילו ענב אחד שיפוקח על ידי משרד החקלאות, ויכנסו לשוק פחות ענבים. מרבית היקבים, או הכורמים שיעשו את זה, מספקים בעיקר ענבים ליין באיכות נמוכה יותר".

אבי גולדשטיין, כורם מאזור בנימינה, מספר כי הנטיעות האחרונות בוצעו עד טו באב, ומכאן ואילך הכורמים פועלים בגישות שונות. חלקם מאמצים את אוצר בית דין, חלקם שומטים וחלקם נותנים היתר מכירה. גיל שצברג, יינן רקנאטי, מעיד כי יקב רקנאטי באופן ספציפי יעבוד באופן רגיל ויקלוט את כמות הענבים שהוא קולט בכל שנה. זאת, לעומת יקבים אחרים שמורידים באופן משמעותי את הייצור בשנה הקרובה. להט לעומתו, סיפר כי יקבים השתדלו להגדיל את הייצור בשנת 2014 בדרכים מגוונות – האם יש בכך משום פגיעה באיכות היין? אולי ואולי לא.

זני היין אשר ניטעו בשנה החולפת

צחי דותן מספר על מגמה מתמשכת של שתיית יינות לבנים, ובהתאם לכך היערכות מקדימה של יקבים וכרמים. אבי גולדשטיין למשל נטע אמנם פרנץ' קולומברד, אולם הוא ישמש למיץ ולא ליין. גולדשטיין עוד מספר כי השנה הנוכחית בלטה בכך שיקבים בינוניים וקטנים תרו אחר ענבים לבנים. "הלוואי והטרנד ימשיך ונגיע ל 60% יין לבן, ואז אנשים אולי יתחילו לשתות. ביום שבו יתחילו הייננים לעשות יין בשביל לשתות ולא בשביל לכתוב עליו, אנחנו ניראה אחרת".

הן שצברג והן להט מעידים פחות על מהליכים דרמתיים בשנה החולפת, ומדברים יותר על מגמה של נטיעת זנים ים תיכוניים. בעוד שצברג מדבר על נטיעות של זנים ים תיכוניים (פטי סירה, קריניאן, קולומברד ומרסלאן) ב 4-5 שנים אחרונות, להט מדבר בעיקר על סגנון עשייה ים תיכוני ועל זנים נוספים כמו הויוניה, שלו חלק בהיקלטותו בקרב אוהבי היין בישראל. להט: "המגמה של יינות מתונים יותר ופחות טאנים הלכה והתגברה גם השנה. יותר יקבים מוציאים פחות יינות מזני בורדו, ואלו שכן מוציאים יינות בורדולזיים ממתנים אותם. אנו רואים שציבור חובבי היין מתעניין בשיח הזה של האלגנטיות, מתינות, אלכוהול יותר נמוך, עץ פחות בולט ועוד".

מועצת הגפן והיין בישראל – מבקיעה או מפספסת? שנה במחלוקת

מצד אחד כאמור, נשמעות מחמאות מקיר לקיר בעניין התארגנות המועצה לקראת שנת השמיטה תשע"ה בכל הנוגע להתנהלות מול הרבנות, משרד החקלאות, קרן השמיטה ועוד, ומאידך כמה פספוסים צורמים בעניין חוק מגבלות הפרסום ותוויות הבקבוקים.

גיל שצברג טוען למשל כי המועצה אמנם עודדה מחקר בנושא גפן ויין אולם אין בכך דבר חדש. "הייתי רוצה שהמועצה תעסוק יותר בקידום ענף היין בארץ, והם מתעסקים יותר בגפן. לא ראיתי הרבה קמפיינים של המועצה לקידום יין ישראלי". איתי להט טוען כי לא התרשם מפעילות ספציפית חריגה שהייתה למועצה השנה, למעט "פעילות מאוד אינטנסיבית שנכשלה - שלא באשמתם - בנושא הפרסום. זה לא הצליח וזה לא היה כישלון קל. אני מעריך את הפעילות שעשה צחי (דותן) בנושא הפרסום שנכשל, והשמיטה שאולי תצליח, אבל זו תרומה מיידית ולא משהו שיקדם את ענף היין".

צחי דותן, מנכ"ל המועצה לגפן ויין מצביע על מספר פעילויות מרכזיות בשנה החולפת:

1. תקן יין - התקן הקיים משנות ה 70 מיושן ויקבים נתקלים לפעמים בבעיות יצוא. יתרה מכך, היעדרו של גוף המרכז את מלוא המידע הקשור לגפן וליין בישראל מקשה על בניית תכניות עבודה ליקבים ולכורמים. הכל בגדר הערכות והשערות. צחי מספר כי תהליך בניית תקן היין נמצא כעת באמצעו. שני שלבים הסתיימו וכעת הוועדה, אשר תתכנס שוב לאחר חג הסוכות, תצטרך לקבל החלטות הנוגעות למפת אזורי היין. את החלטות הוועדה יצטרך לאשר משרד הכלכלה.

2. יקבי בוטיק – המועצה מובילה מהלך לפיו תשונה תפיסת המשרדים השונים בעניין מיקומו של יקב בוטיק, ומהו יקב בוטיק. כידוע, היות ויקב בהגדרתו הוא ענף תעשייתי, ומכאן שמצוי תחת אחריות משרד הכלכלה, הוא גם חייב להיות מצוי באזור שייעודו תעשייתי. לטענת צחי דותן, "בישראל כ 200-240 יקבי בוטיק המהווים כ 5% במונחי ייצור יין, אבל בעיני הם מאוד חשובים לעניין העלאת המודעות, סקסיות התחום והתיירות. צריך לקדם את הנושא מול משרד החקלאות, אח"כ מנהל מקרקעי ישראל ובסוף רשויות התכנון (משרד הפנים)".

בעיני רוחו של צחי, יקב בוטיק הוא יקב המייצר עד 100 אלף בקבוקים ואף הצליח לשכנע בכך את משרד החקלאות. מינהל מקרקעי ישראל קיבל את התפיסה הזו לפני חמישה חודשים ואף הרחיב אותו לתחומים נוספים. עוד הוטמע המונח "גידול יין", ומכאן שיקב הוא מוצר בלתי נפרד מהגידול ולכן חשיבות צמידותו לענבי היין. מטרתו הבאה, לאחר שיסתיימו ויכוחים על תשלומים שונים בהם יחויבו היקבים, היא מתן הסמכות לועדות תכנון מקומיות לתת אישור ליקב. "מדובר על תהליך שיארך עוד כשנה, הכל תלוי בהנחת העבודה שהממשלה תישאר אותה ממשלה בזמן זה. האם יש יותר עניין בממשלה זו ביין מאשר ממשלות קודמות? לא רואה שינוי לרעה, להיפך".

3. שנת שמיטה – עליה דובר מוקדם יותר.

4. תיירות יין - "לשמחתי, בפגישה לפני שבועיים עם מנכ"ל משרד התיירות, הובן הפוטנציאל של תיירות היין והם קוראים לו ענף נישה. לשם כך משרד התיירות יקים, אחרי החג, שולחן עגול של כל הגופים הנוגעים בדבר (מועצות אזוריות, מועצת גפן היין, משרד החקלאות, עמותות תיירות) וייקח פרוייקטור לבניית מערך מתאים. המכשול העיקרי הוא שרוב תיירות היין בעולם היא בסופ"ש ובישראל, בגלל השבת, תיירות היין פחותה בסופ"ש. תיירות יין מעלה מודעות ליין והיא גם אחד הפרמטרים לעליית צריכת היין.

ומה לגבי חוק איסור הפרסום באלכוהול?

נקודה זו רגישה הן עבור המועצה לגפן ויין והן עבור היקבים. גיל שצברג טוען "המועצה פספסה בגדול, נראה שהם נרדמו בשמירה, לא הגישו התנגדויות בזמן. זה היה מאוחר מדי, מעט מדי וחבל, עכשיו כולם נענשים בכל מיני אזהרות כמו של סיגריות רק על בקבוק יין. אני עוד לא יכול לכמת את הנזק, אבל זה לא נראה טוב על התווית".

צחי דותן מגיב לטענות נגדו ומספר את הסיפור מהזוית שלו – "יום אחד קיבלתי שיחת טלפון ובה סופר לי שדני דנון הגיש הצעת חוק בנושא הגבלת פרסום באלכוהול. בשיחה עימו, הוא אמר שאין סיבה לפגוע ביין ויחריגו אותו מהחוק במסגרת הוועדה. עשינו עבודה מול ח"כים וכולם אמרו שיחריגו את היין. התחלנו בוועדה די אופטימיים".

אז מדוע היין בכ"ז נכלל בחוק? "כל חוקי האלכוהול מסתמכים על חוק רישוי עסקים – כל מה שמעל 2% נחשב אלכוהול. כשהגיע השלב בוועדה להחריג את היין, לובי הבירה שנשף בעורפנו, שמע על כך וביקש להחריג גם אותו. אלא שהמשרד לביטחון פנים התנגד לכך, היות וצעירים שותים יותר בירה ופחות יין. משרד המשפטים מצידו אמר לח"כים שהחרגה בתוך טווח האלכוהול לא תעמוד במבחן בג"צ. בשלב זה הבנו שאנחנו בבעיה. המשרדים החליפו את עורם כי חיברו את תחום היין עם הבירה וזאת למרות שניסינו לבדל את עצמנו. בסופו של יום הבירה "הרוויחה" ונוצרו 2 קטגוריות – משקה משכר עד 16% ומשקה משכר חזק מעל 16% אלכוהול. קיבלנו סטירה".

בכל הנוגע לתוויות היין - החוק מחייב תוויות אזהרה, אולם הבעיה העיקרית היא מה מותר לפרסם. כל ההגבלות באו בגלל האלכוהול הכבד. "לאורך כל הדרך הבנו שמדובר על עיתונות וטלוויזיה, אבל לא על אינטרנט, אחרת הויכוחים היו אחרים. הכנסת התחלפה ובישיבה האחרונה עם מנכ"ל משרד הבריאות ובהיעדר היועצת המשפטית של הועדה, שנכחה בכל הועדות הקודמות, מישהי מענף הבירה שאלה שאלת קיטבג – 'האם גם האינטרנט בפנים?' ובכך נחרץ גורלנו. היועצת המשפטית החדשה של הועדה השיבה בחיוב, כך גם מנכ"ל משרד הבריאות. פנינו לשרת הבריאות שתפקידה לחתום על התקנות והיא סירבה לפניה שלנו. הלכנו לבג"צ ו-3 שופטי ביהמ"ש העליון, כולל נשיא בימ"ש העליון גרוניס, דחו אותנו. הם לא השתכנעו שהאינטרנט לא היה כלול בחוק מלכתחילה. הם רואים ככלי תקשורת גם את האינטרנט, ולפני חודש וחצי נחלנו כישלון".

ומה מאחלים לעצמם ולענף היין אבי גולדשטיין, צחי דותן, איתי להט וגיל שצברג?

אבי גולדשטיין – "אני מייחל לכך שעם ישראל ייהנה לשתות יין, ושהיין יהפוך מיין למומחים, ליין לקהל הרחב".

גיל שצברג – "שנמשיך קדימה בשיפור איכות היין. אני חושב שכבר לא צריך לשכנע, לפחות בשוק המקומי, שיין ישראלי הוא יין טוב. אני מעריך שבעתיד נצטרך לעבוד על זה שגם המחיר יהיה שווה לכל נפש, עלויות הייצור מהוות בעיה מאוד רצינית".

איתי להט – "המפתח להצלחה הוא בקידום תרבות היין, ואני מאוד מקווה שהשיח החיובי יפרוץ את מסגרת חובבי היין לכיוון הציבור הרחב. מבחינת יקבים, כרמים, הון אנושי, ענבים אנחנו בשיפור מתמיד ומרשים אבל אני לא בטוח שהוא מלווה במספיק הבנה לחשיבות והצריכה, וברור שהפעולות האחרונות של השלטון לא יעזרו, כי מה שהכי חשוב לתעשייה בסוף זה הצריכה במדינה בה מייצרים, הרבה יותר מיצוא".

צחי דותן – "הייתי שמח אם מדינת ישראל הייתה רואה את ענף היין כפוטנציאל שיכול, בסופו של דבר, לקדם את כל מדינת ישראל, לא כתל"ג אלא כשגריר הטוב ביותר של מדינת ישראל, ואפילו כתחליף לג'אפה המיתולוגית. יש פה כורמים נהדרים, ייננים נהדרים, יין מצוין, ואם המדינה תדע לעזור לנו ולו רק ב 50% ממה שמקבל ענף היין במדינות הגוש האירופי למשל, אנחנו נעשה פה פלאים".

אחרית דבר

תשע"ד הייתה שנה של יקבים חדשים (אסתר, תמיר לב הכרם, מטר, ועוד), שנה של ייננים שזזו משם לפה, וחלקם משם לשום מקום, שנה שבה הסתלקו מאיתנו אנשים יקרים, שתרומתם למודעות לשתיית יין גדולה. בצד הישראלי נפרדנו ממני פאר וישראל עשהאל, ובצד הצרפתי של המפה מפיליפין דה רוטשילד.

אומרים שיש משתה שם למעלה, אבל זה לא ממש חשוב כי הממטרים שהם ממטירים לאחר מכן עלינו למטה, הם אלו המצמיחים את היינות הבאים עלינו לטובה. כל שאאחל לכם קוראיי הוא כי תזכו לשתות הרבה יין ישראלי איכותי בשנה הבאה עלינו לטובה, לא בשביל לשכוח, כי אם בשביל לזכור. הרי "אם אלוהים היה אוסר על שתיית יין, האם הוא היה גורם לכך שהוא יהיה כל כך טעים?" (רישלייה)