יקב Cheval Blanc  //  צילום: זמיר שמר

ראשית, ציטוטים נבחרים מרחבי העולם:

• חשבתי לעצמי, אלוהים! מוכרחה להיות דרך טובה יותר, הרי החבית מחזיקה בערך 4 שנים ואחרי כן מוצאים אותה במשתלות וחנויות צמחים חתוכה לשניים!
   
• קרוב ל 80% מהיין בעולם נעשה במיכלי בטון, בארה"ב כ 50%. הדרישה הולכת וגדלה והיין – טעים יותר מאשר זה שנעשה בעץ או בפלב"מ (פלדה בלתי מחלידה - "נירוסטה")
   
• נראה לי שהבטון הולך להיות הצלחה אדירה, או כשל עצום שלאחריו יגידו לי כולם 'תגיד, השתגעת?'

• הבטון הוא חומר נקבובי (פורוזיבי), אפילו שזה בממדים מיקרוסקופיים. הפלב"מ אטום לחלוטין, טוב מדי... בכדי להיות מוצלח לתסיסה. ללא הוספה הדרגתית של מיקרו-חימצון היין יישאר שטוח משום שאינו יכול לנשום ולהתפתח.
   
• ליין שתסס בבטון יש אותו "מלוא הפה" של יין שתסס בחביות עץ, אך עם טעמי פרי יותר טהורים ואף צבע יותר עוצמתי. הבטון פשוט פנומנלי לכל השלבים כולל יישון.
   
• מישל רולאן על Pontet Canet, עמו החל לעבוד בשנת 1999:
  הטרואר של Pontet Canet היה ונשאר מעולה. זה רק שיטות העבודה שלהן שלא ידעו להוציא ממנו יותר. לא היה צריך לעשות שם הרבה, בהתחלה. זרקנו את מיכלי הנירוסטה הענקיים ובנינו הרבה מיכלי בטון קטנים, כדי להתסיס ברמה של חלקה ולא של כרם. ואז אני בא, עושה את הבלנדינג – וזהו (מתוך אתר fat-man).
   
• מתוך דברים של אנשי כרמל: הוחלט לשפץ 8 מיליון ליטר של מיכלי בטון הרוסים ולנסות לעשות עם זה משהו. גויסו לכך מיטב בעלי המקצוע בעולם למהלך שיקום ובנייה שארך 3 שנים שהפכו למיכלי בטון מהרמה הכי גבוהה.
   
• היין "מלקק" את דופן המיכל. אם יתנו לי לבחור ללקק פלב"מ או בטון – אבחר בבטון! זה אומר הכל כמו שברור לי גם שכל יום אלקק איזו כף עץ ולא כף פלב"מ. עם זאת, יקבים רבים בארה"ב בוחרים במיכלי הבטון רק מטעמי חסכון כספי.
   
• בצרפת עובדים לפי דרישות ה AOC, כלומר חביות עץ. שימוש בבטון אומר בעצם שעושים יין טכני, לא מסורתי.
   
• בבטון יש המון חיים, לא כמו הפלב"מ שמבחינתי הוא חומר מת. אני בארגנטינה ומשתמש בבטון ללבנים ולאדומים מזה שנים.
   
• באלזאס לא אוהבים פלב"מ ובטון הוא בכלל מחוץ לענייננו. כאן שומרים על מסורת מיכלי העץ הגדולים המתאימים לזנים האופייניים שלנו.
   
• בפיאמונטה משתמשים במיכלי בטון שונים אך ורק למטרת אחסון זמני. זה רק עבור יין ב"טרנזיט", אמרו לנו בכל היקבים בהם ביקרנו. בשום אופן לא להתססה ובוודאי לא ליישון!

נו, חובבינו, אילו תובנות ניתן לחלץ מכל זה (ויש עוד התייחסויות רבות כמובן)? ככל שקראתי התקבעו אצלי שתי תובנות עיקריות. האחת, שבמלחמה הכלכלית יקבים נגררים לחסכון מהותי ומשתמשים במיכלי בטון לכל התהליכים, כולל יישון. אך טרם שמעתי על יקב רציני עם יינות איכותיים העושה זאת. בקיצור, זאת הכלכלה! שנית, התעורר בי החשק להגיע לטעימה עיוורת של יינות בטון מול פלב"מ מול עץ. אך, איזה ניסיון מעניין זה יהיה!

מי מכם שיש לו משהו טוב נוסף להוסיף יתכבד ויגיב. לא נשלם ולא תם הדיון והויכוח הרב תרבותי, רב לשוני, רב מסורתי. לחיי הדיונים שבדרך!