צילום: קובי קלייטמן
7:00 בבוקר, השעה היפה ביותר להגיע ל"שוק הדגים" של קטניה השוכן בסמוך לכיכר המרכזית Piazza Duomo. השוק מתעורר לחיים יחד עם עיר שהמון בני האדם מתחילים לנוע ברחובותיה. נראה שכל העולם מתעורר יחד עם השוק.
עובדת היותה העיר השנייה בגודלה באי סיציליה, עיר החוסה בצילו של הר געש אימתני, אינה מפירה את השלווה בה מתעורר השוק לחיים. חוויה אנתרופולוגית, תרבותית של ממש. בטרם יציפו המוני אנשים את הרחובות והשוק, אפשר להתבונן ברוכלים מסדרים בדרכם המיוחדת והאומנותית את תוצרתם. לא רק דגים יש שם אלא גם פירות, ירקות, בשר וגבינות.
בישראל המנצח בתחרות היומית בשוק הוא זה הצועק את אימרות השפר שלו בקול הרם ביותר, ואילו בקטניה היופי מדבר. הרוכלים רמי קול, אל תתבלבלו, אבל הסוד האמיתי של התחרות הוא בסידור הסחורה, כאילו מרכולתם הייתה חלק מציור של אמן דגול.
לנהר הזורם למרגלות השוק, מרחק מה מהקשתות היפות שבתחתיתו, תפקיד חשוב מאוד בשמירה על ניקיון השוק. אם תגיעו לשוק בשעות אחר הצהריים, לאחר שהרוכלים כבר קיפלו את דוכניהם, תוכלו לראות את אנשי הניקיון של השוק עמלים במרץ לגרש את ריחות היום שחלף ולפנותם ליום הבא, תוך שהם משאירים את אבני המדרכה של השוק מנצנצות לאור הפנסים הנדלקים. המים הם מצרך חיוני, בערב כמו גם בבוקר, הם אינם מאפשרים לצחנה הרגילה של שווקים עשירים כאלו להצטבר, והופכת מבלי שים לב את השיטוט בשוק למהנה במיוחד.
צילום: קובי קלייטמן
במבט על, תמצאו רחבת שוק גדולה בה מרוכזים דוכני הדגה העשירה. אל הרחבה הזו מתנקזים רחובות אחדים שבכל אחד עניין גסטרונומי משלו – רחוב דוכני הבשר, רחוב דוכני הגבינות ומיני המתאבנים (זיתים, לחם) ואיזורים בהם מתרכזים הפירות והירקות. אין ספק שהדגים ופירות הים הם בעלי הנוכחות הגדולה ביותר בשוק הזה והרחבה המרכזית היא להם מקום של כבוד אולם לא רק. המיקום הנמוך של הרחבה מאפשר כפי שהזכרתי קודם את הזרמת מי הנהר ושמירה על ניקיון האזור. הרחובות הצדדיים אינם חשובים פחות, אבל הם אלו המלווים את השוק ולא העיקר.
כדאי לטעום בקטניה, ובכלל בסיציליה, את מיני הדגה השונים המוצעים. עושר הסוגים ועושר המאכלים של האי הוא עצום ובעיקר טרי וטעים. מגוון מסורות התיבול המשתנה בין מערב ומזרח האי, צפונו ודרומו תותיר אתכם פעורי פה.
רגע לפני הדגים, כדאי לפסוע ברחוב הגבינות, בעיקר אם מדובר בשעות הבוקר המוקדמות. שעות הבוקר המוקדמות כולאות ברחובות הללו לחות גבוהה, לחות המגבירה את הארומות העולות מכל עבר ואם תזכו להיעמד מול דוכן גבינות שבו הרוכל בוצע גלגל פרמז'ן ענק או חותך גבינה אחרת תמצאו את עצמכם שיכורים מהריח שיעטוף אתכם באחת עוד לפני שהחזקתם את כוס היין הראשונה של היום.
ירידה אל רחבת הדגים חושפת רוכלים העסוקים ביצירת האומנות היומית שלהם. הם מפזרים קרח על הדוכנים שלהם, מפצחים צדפות, שולים את הסחורה היומית מתוך הדליים שזה עתה הובאו אליהם, בוחנים כל פרט ופרט כאילו היה זה מטיל זהב. לבסוף, הם מסדרים, מקשטים, מסדרים ומקשטים עוד קצת. לא גיבוב של דגים האחד על השני, לא. הם מניחים את מיני הדגה אחד אחד ומקשטים אותם במיני אצות או עלים אחרים בציוריות נפלאה. המכחול והבד של הצייר הם הקרח והדגה של הרוכלים. מעשה פלאים של ממש וכמו הצייר, לכל רוכל ציור משלו בעל אופי משלו.
צילום: קובי קלייטמן
לאחר החוויה המוזיאלית הזו אפשר להתפנות ליתרת רחובות השוק ולמצוא את החלק המתמקד בבשר, כל בשר, כל חלק בבשר. בעוד חלק מהרוכלים עומדים וחותכים את הבשר כמעשה יד אמן, אחרים מסדרים את הסחורה בויטרינות. כשאני הייתי בשוק נראה היה שהקצבים המבוגרים היו אלו שחתכו את הבשר ואילו הצעירים שטרם הבשילו למעשה הקצבות, סידרו את הסחורה.
אם הסתחררתם דיו לכו לבית הקפה הקרוב, הם שותים בשעות הבוקר המוקדמות את הקפה שלהם עם הכריך הקטן בעמידה, הם בדרכם לעבודה ואתם בדרך ליקב הבא. אם התעוררתם הגיע הזמן לגלות את היקבים הרבים שבאיזור האתנה ובדרך להתפעל מגגות הבתים שקבורים עד היום תחת הלבה שמתפרצת לה מדי כמה שנים. במסעדות שפע של יינות מיקבים מקומיים כמו Terre di Giurfo מדרום מזרח האי או יקב Biondi בצפונה של העיר קטניה שכרמיו יונקים מאותה אדמה של הר הגעש אתנה. חוויה מרתקת ומעוררת חושים.
יש המון מה לראות ולחוות בסיציליה. היא עשירה ביקבים, זנים מקומיים שלא תטעמו במקומות אחרים, מסעדות נהדרות, מרציפן מהטובים שטעמתי בחיי וחיים רגועים למרות סיפורי המאפיה הידועים. הם רוצים לחיות, לשתות, לאכול וליהנות מהאי הקדום הזה. ותהיו בני אדם טובים, תביאו איזה משהו קטן כשאתם חוזרים מלבד געגוע.
