בדיחה עתיקה: חבר שאל את חברו 'כמה אתה נותן עבור אשתי?'; 'אשתך?', הוא אומר, 'אפס!' 'בסדר, קנית!' הוא אומר לו...

ובעניין אחר, בזמן שכל מכשיר שחובר לחשמל עלה אצלנו כמו שעלה, לא היה מכס על מדפסת ביתית ומכשיר פקס וכיוצא באלה. תיקי היד שלנו הועמסו בהתקנים הללו ובחיוך גדול הצהרנו עליהם במכס והמוכסים השיבו חיוך. אצלי היתה מדפסת, אצל ארבעת חברי פקסים. הכל עבד נפלא במשך שנים. אבל אז, לאחר X השנים, כששקלתי לחזור על רכישה כזו בהיותי בחו"ל החלטתי שזה כבר 'לא שווה לי'. מה השתנה? פשוט, ה VFM כבר כלל אצלי את המאמץ, המשקל, הזיעה ובקיצור: הטרטור הכולל שפעם לא היווה מדד ולאחר שנים בהחלט נכנס כשיקול. ה VFM - Value For Money הוחלף ב My Value For Money, אמור מעתה: MVFM. הרי בסוף כמו שאומרים הכל אישי.

כשמישהו אוהב דווקא BMW הוא ממש לא מתעניין ב VFM של ג'יפון דאצ'יה; כשלאיש הגורמה הרעב בדרכו למסעדת מישלין יש כיסוי בכרטיסי פלטינום הוא ממש לא מעוניין לשמוע על מדד הביג-מק המקומי; וגם אל תטריח אותו ביין הכי VFM לפי הסקר האחרון. איך אמר לי פעם מישהו כזה 'עזוב, אני שותה רק בורגון וזהו!'.

בדומה למדד הביג מק יצר אחד בשם Richard Hemming מהצוות של Jancis Robinson את מדד Mouton Cadet, יין מיקב נחשב ומאד תעשייתי – כ 15 מיליון בקבוקים לשנה המשווקים ל 150 מדינות – ובדק את מחירו בכל העולם הרלבנטי. הנה מאמץ יפה להגדרה מסויימת של VFM ביין, סוג של סרגל להשוות אליו יינות אחרים ומחירים אחרים. נו, האם הקוריאני המשלם עבורו פי 3 מהצרפתי, או הישראלי המשלם פי 2 בערך, סבור שזה שווה לו מול מדד זה או אחר?

אתר היין Bibendum כתב על המונח Vinonomics, נאמר: כלכלת היין. חקרו ופירשו את העלויות לצרכן בבקבוק היין על פני תחום מחירים סביר. הנה התצוגה שלהם באתר:

צילום מסך מתוך אתר bibendum-wine.co.uk

ככל שמחיר הבקבוק עולה – ההשקעה של הלקוח ביין נטו הולכת וגדלה. הגיוני מאד ועל כן ככל הנראה גם נכון. הבה נשתעשע מעט בנתונים המוצגים: אם שילמת לבקבוק יין 5 פאונד, רק 0.37 פאונד היו ממש ליין, כלומר שילמת פי 13.5! ואולם אם שילמת 20 פאונד זכית ביין נטו של יותר מ 7 פאונד, רק פי 2.8! אז מהו ה MVFM לרוכש התמים? אולי להגיד בקול רם 'קניתי יין ב 0.37 פאונד ושילמתי עבורו 5...'

זוכרים את תקופת גאטו נגרו בארץ? או 5-6 בקבוקים ב 100 ₪ היום ערב החגים? אז מה זה חשוב שבצ'ילה מכרו גאטו נגרו בקרטון של 2 ליטר בפחות מדולר בודד? לא חשוב! כאן זו היתה בוננזה בעוד ששם, בצ'ילה, העבירו בזמנו את הייצור ל...ארגנטינה, כדי לחסוך עלויות! וזהו הסיפור האמיתי של שני הצדדים – היצרן המחפש כל סדק להוזלה ומנגד הלקוח שהוסיף M ל VFM ושואל את עצמו תמיד רק שאלה אחת אמיתית, 'שווה לי?'

ואחרי כל הדברים האלה אני אומר תמיד שמזל שהיין עצמו אינו יודע מכל זה, אם הוא טוב בקריטריונים האובייקטיבים ואם הוא מתאים לחיך הלקוח – אזי הוא 'שווה' ובעל ערך לכולם.

לחיים עם יינות טובים בלבד!