בין משפחה, מעבר יקב שורק לקיבוץ נחשון, עשיית יין, לימוד אלפי תלמידים ומיזם בקוסטה ריקה, ניר שחם לא שוכח את מה שלקח לו לא מעט זמן ללמוד ומשמש אותו כקו מנחה – יין מייצרים מתוך אהבה ושמחה ולכן "החזון של העסק הוא ליצור שמחה דרך עבודה עם יין".
משפחת שחם הייתה משפחת חקלאים ("משפחה של פלאחים" כפי שאמו של ניר אומרת) שגידלה, בין היתר, כרם יין. עד שנת 1993 הכרם טופחה עבור יקבי תשבי. אז מה קרה ב-1993? היינן ברי ססלוב ביקור בכרם, זיהה את הפוטנציאל הגלום בענביה, ושכנע את הוריו של ניר להקים יקב.
באותה השנה, ניר, בן 24, חזר מטיול שאחרי הצבא במהלך בניית היקב והצטרף למלאכה. היקב היה בשותפות בין ההורים לססלוב ואילו ניר הפך לשוליית היינן.
ניר מעיד על עצמו כמי שמאז ומתמיד אהב חקלאות, מדעים מדויקים וביולוגיה, אבל באותה התקופה עדיין לא הבין עד כמה הרוחניות היא גם כן חלק ממנו. "ביין, יש משהו שמשלב את שתי האסכולות הללו". שנה, זה היה פרק הזמן לאחריו ניר הבין שהוא אוהב את העשייה ובמקביל החל ללמוד לתואר ראשון בפקולטה לחקלאות.
קורסים לעשיית יין היו חלק ממהות היקב כבר בתחילתו ונוהלו בשנתיים הראשונות על ידי ססלוב. ניר, צמא לידע, הבין כי הוא אוהב גם ללמד, לא שהדבר היה זר לו בהיותו מדריך כושר קרבי, מדריך טיפוס, גלישה וחילוץ, בוגר תנועת נוער ועוד.
בשנת 1996 פורקה השותפות עם ססלוב. מחלוקות בנוגע לניהול הייננות והעסק התגלעו בין השותפים. ססלוב השקיע רבות ביקב, אך מאחר ומבחינה משפטית האדמה הייתה שייכת לצד אחר נוצרה מתיחות על בסיס חוסר האיזון הגלום בסיטואציה. יחד עם זאת, בין ניר וססלוב לא התפתחה איבה. יתרה מכך, בחלוף השנים הוזמן ססלוב להרצות בקורסים שונים והם ביחסים טובים ומפרים.
ניר מעיד כי עסק משפחתי הוא דבר מאוד קשה, אך בד בבד חיובי מאוד. המחויבות ואהבת המשפחה לצד אי בהירויות וקשיי תקשורת היו חלק מכך. רק לאחר שבע שנים רוויות לחצים, שבהם עבר ניר יותר מאשר ענבים בקראשר, הבין כי זהו מקומו ואהבתו ליין גוברת על כל מכשול.
בשנת 2004, משהחליטו ההורים לסיים את פעולת היקב, היה זה אך טבעי שניר ייקח את המושכות. לא היה מדובר בהחלטה קלה, אך בזכות רעיון מאוד נחרץ הפך את היקב גם לבית ספר מקצועי לעשיית יין.
אם כן, ססלוב שליווה אותו בתחילת דרכו, וארקדי פפיקיאן ששימש יועץ היקב משך 5 שנים נוספות וליווה את ניר כמו גם אלפי התלמידים שלמדו בבית הספר, הם הכשרתו המקיפה של ניר כיינן, מורה ומתווה דרך.
"בעונת תסיסה ביקב, מתסיסים כ-200 מיכלי תסיסה במקביל. אני נאלץ כל הזמן לתת תשובות ולתרגם תחושות למילים, להסביר מה אני מרגיש, מה קורה... תלמידים דוחקים אותי לפינות לא צפויות לפעמים, וזה כל הזמן דורש ממני לגרד את תחתית הידע ולהגיע לעומקים חדשים"
