כיצד נרגיש לאחר שתיית כוסית יין או שתיים עם הארוחה או בלעדיה? על פי מאמר אשר פורסם בסן פרנסיסקו כרוניקל, פרי עטו של מיכאל אפשטיין, כותב ומבקר יין אמריקני, מסתבר שהתשובה שונה מאוד מאדם לאדם ותלויה במשתנים רבים.

למרות שמרבים לדבר על עליית רמת האלכוהול ביין, ממעטים לבדוק את השפעתה על ריכוז האלכוהול בדם, המרכיב הקובע אם אדם הינו פיכח או שיכור. האם קיים הבדל בין שתיית יין קל בעל שיעור של 12% אלכוהול, לעומת יין שריכוז האלכוהול שלו מגיע ל- 14% או 15%? התשובה היא- תלוי, אבל בכלליות – ההבדל קיים. קשה להשיב לשאלה זו, מאחר שהדבר תלוי באופן שבו גופו של כל אדם מפרק את האלכוהול.

הכבד הוא שמפרק את מרבית היין אשר אנו צורכים ואולם פירוק האלכוהול מתחיל למעשה בקיבה, באמצעות אנזים (הפעיל גם בכבד),המכונה alcohol dehydrogenase. האופן שבו מתמודדת כל קיבה עם האלכוהול הינו שונה, כאשר המשתנים החשובים לעניין זה הינם מין, גיל, כמות המזון שנצרכה בד בבד עם השתייה וכמות השתייה לה מורגל האדם.

נשים הינן בעלות כמות פחותה מן האנזים הנ"ל מאשר גברים (וגם רמת האסטרוגן הגבוהה יותר אצלן משפיעה לרעה על פעילות האנזים). אי לכך, נשים מפרקות פחות אלכוהול מאשר גברים בקיבותיהן, מה שאומר שריכוז האלכוהול בדמן גבוה יותר, גם אם הן שתו כמות שווה לגברים. אלכוהול מופץ רק בחלקי הגוף המורכבים ממים, להבדיל משומן. מכיוון שגוף הגבר מכיל שיעור גבוה יותר של מים מאשר הנשי, האלכוהול מתפזר בכמות רבה יותר, מה שאומר שלגבר תהיה רמת אלכוהול נמוכה יותר, לעומת אישה ששתתה כמות זהה. מדענים אחדים מאמינים כי האנזים המפרק אלכוהול מתפקד פחות עם הגיל, מה שעשוי להסביר את עובדת היותם של מבוגרים, בין נשים ובין גברים, טולרנטיים פחות לאלכוהול.

הקיבה דוחפת את תכולתה למעי הדק, שם נספג מרבית האלכוהול. המעי הדק מתרוקן לאט יותר כאשר הוא מלא באוכל, כך ששתייה בזמן אכילה משמעה שהאלכוהול נותר יותר זמן בקיבה שם הוא ניתן לפירוק, והתוצאה היא רמת אלכוהול נמוכה יותר בדם. הדבר נכון לגבי אכילה לפני או במהלך שתיית משקאות אלכוהוליים, אך לא לאחר מכן.

מי ששותה יין באופן קבוע – כוסית או שתיים ליום, יהיה בעל רמת אלכוהול נמוכה יותר מאשר מי ששותה רק מדי פעם. שתיית כוסית או שתיים ליום מאותתת לכבד כי עליו לגייס יותר אנזימים לעבודה. השותה בקביעות יהיה לפיכך בעל רמת אלכוהול נמוכה יותר מחברו השותה הספוראדי, מאחר ורמת האנזים המפרק תהיה גבוהה יותר אצל הראשון. מי ששותה בקביעות ולא שתה למשך כשבוע, בשל מחלה או סיבה אחרת, הכוס הראשונה שלו עלולה להיות בעלת השפעה בלתי שגרתית לגביו. גם אם הנך נהנה מיין מדי יום, ישנה חשיבות למהירות בה הנך שותה, מאחר וככל שהאלכוהול מגיע לאנזימים לאט יותר, יעילותם בפירוקו תגבר.

עם כל זאת, אין לזלזל גם בכמות האלכוהול במשקה ואף הבדל של אחוז או שניים יכול בהחלט להשפיע. יין של 14% יכול לפיכך בהחלט להשפיע על מידת השכרות, בייחוד כאשר פעילות האנזים המפרק פחותה, למשל אצל אישה שאינה שותה בקביעות ושתתה שתי כוסיות, שלא בזמן ארוחה. על פי מחקרים שנערכו, מקום שבו תכולת האלכוהול ביין עולה ב- 25% ( מ- 12% ל- 15%), ריכוז האלכוהול בדם עולה ב- 35%. מכל מקום, אם שתיתם, עדיף שלא תעסקו בחישובי אנזימים ופשוט – אל תנהגו.