מה אנחנו, חובבי היין המובהקים, מבינים כאשר עינינו שוזפות את התווית הידועה עם הציון הבולט "גפנים בוגרות"? מתי הגפן מגיעה ל"בגרות" ומי, אם בכלל, מוסמך להעניק לה את התעודה הזו
הכתבה הזו אינה מתיימרת להיות מדעית אלא מורה נבוכים קל לתועים בנבכי ההגדרות בעולמנו האדום-לבן. סוג של סקירה רחבה למדי של עשרות מקורות נגישים במרחב האינטרנטי, מתוכם בחרתי להציג ראשית לכל את ההגדרות הבסיסיות, עוד לפני היין.
נו, מה נעשה עם המידע הזה? אכן הפנמנו בזריזות יחסית כי למושגים השונים של "גפנים בוגרות" אין הגדרה אחת מקובלת, אלא שלל הגדרות על פי המקום והתייחסות הציבור המקצועי במדינה. ויותר מזה, התייחסות היקב. האם צריכה להיות הגדרה רשמית, ממש בתקינה? לדעתי לא, משום שכל הנאמר לעיל שמשמעותו היחידה הינה התלות המוחלטת בגיאוגרפיה, באזוריות – וביצרן היין ומי אנחנו שנחשוב אחרת.
ובכל אופן, משמעות אחת בלבד יכולה להיות לרישום על גבי התווית: הקשר למחיר! כן, ממש כמו Reserved שבמרבית המדינות הוא ציון שיווקי גרידא, כך גם גילן של הגפנים. ואם מחיר הבקבוק מנתר לגובה הרף האולימפי – ייתכן שזה מחייב פעולה "חינוכית", קרי: פרסום נייטרלי המסביר ומבהיר לרוכש התמים מה הוא קונה. בעיקר אצלנו, בארץ הקודשים הרבים אין שום קודש ברישומי התווית, ואיש כרצונו משרבט ומלהג על נייר גופה הסופג הכל. הנה, כרמל ויניארדס, הרי יהודה Old Vines פטיט סירה – שימו לב להגדרה החדשנית משהו: יין אדום יבש שהופק מגפנים בוגרות במיוחד (בנות 35-40 שנה). במיוחד!
והנה יין מצויין לטעמי, ספרדי, מבית איש הענבים. באמת מצויין. התווית מציינת בשמחה "גפנים בנות 100"! מספיק "בוגרות"? "בוגרות במיוחד"? אבל כאן נודה שגפנים בנות 100 אכן שוות אזכור בתווית, ללא להג מיותר.
אחר כל הדברים האלה, מה באמת הקשר לאיכות היין? אנחנו החובבים נרכוש ממילא על פי ידיעתנו וטעימותינו, איש לטעמו. איננו נצרכים למגילות בתוויות, אך מוטלת עלינו אחריות (מוטלת? לא ממש, אבל רצוייה) להפיץ אמת כהווייתה לידידינו באשר הם על מנת שלא תאבד דרכם בין המדף לתווית. שאר הלוגמים שהם הרוב המוחלט כדאי שיידעו ויפנימו כי באין תקינה מחייבת אני היצרן החלטתי שהיין הוא Reserved, אני היצרן החלטתי שהגפנים הן "בוגרות" כי הן הוותיקות ביותר אצלי; ואני היצרן – ורק אני – אני ולא שליח, אני ולא מישהו נייטרלי, אני משווק ולכן החלטתי להכריז על משנתי ולספר לקונה התמים קצת סיפורי תווית, שיידע!
יידע? אז זהו שלא! ולכן כדאי לפרסם ולהפיץ את חוסר המשמעות באופן פומבי וברור!
לחיים!