איך בוחרים את הזן המתאים? באיזה עומק צריך להיות בור השתילה? מה עושים עם זבוב הזית? להלן מדריך מעשי לגידול ביתי של עץ זית, מהכנת הקרקע ועד לרגע המסיק.

עציץ עץ הזית

צעד ראשון: מפנים מקום בגינה

עץ הזית אינו צמח מפונק, וייקלט היטב בכל סוגי הקרקעות. מערכת השורשים שלו רחבה אך אינה אלימה, ולכן אין צורך לבודד אותו משמעותית מעצים או מאזורים מרוצפים. עץ הזית הבוגר זקוק למרווח של מטר וחצי מהעצים האחרים בגינה, ולכן יש לפנות לו באדמה עיגול קרקע בקוטר של שלושה מטרים. כמו כן, חשוב לחשוף את עץ הזית לשמש לפחות לחצי יום, ולכן יש לוודא שאין לצידו עצים בוגרים וגדולים, או בניינים גבוהים שיטילו עליו צל קבוע.

צעד שני: בוחרים את הזן (ובודקים שאיש במשפחה אינו אלרגי אליו)

בישראל קיימים מספר זני זיתים, ונהוג לחלקם לשתי קבוצות עיקריות: זנים מתאימים לשמן בשל אחוזי השמן הגבוהים שהם מכילים (ומתאימים גם לכבישה ואכילה), וזנים המיועדים לכבישה ואכילה, כיוון שהם מכילים, באופן יחסי, פחות אחוזי שמן.

הזנים ברנע, סורי, קורוטינה ו-אסקל (פיתוח ישראלי חדש שזוכה לפופולאריות גבוהה), נחשבים אידיאליים כזיתים לשמן. הזן הסורי אינו אוהב לחות, ולכן מתאים לגידול בשפלה או בהר, אך הזנים האחרים ייקלטו היטב בכל חלקי הארץ. הערה חשובה: אם תרצו להפיק שמן מעץ הזית הפרטי שלכם, תוכלו אמנם לעשות זאת באחד מבתי הבד באזורכם, אך חשוב לזכור שכמות השמן המופקת מעץ זית אחד היא זעומה. מה שכן, הם מתאימים לאכילה.

אגב, אם תהיתם למה לא רואים יותר עצי זית בשטחים ציבוריים, זה בגלל העובדה המצערת שהם נחשבים לאלרגנים במיוחד. אם יש במשפחתכם אלרגיים לסוגי פריחה שונים, כדאי לוודא טרם השתילה שהם אינם אלרגיים לזן עץ הזית שבחרתם.

עץ הזית בגינה פרטית

צעד שלישי: מכינים את הקרקע

בחרתם את הזן המיוחל? כעת יש להכין את ביתו החדש. גודל בור השתילה צריך להיות מותאם לנפח מערכת שורשי השתיל ועוד עשרה אחוזים (בהם נשים את הקומפוסט). לאחר שחופרים את הבור, נפזר על הקרקעית והדפנות שכבה של קומפוסט. תפקיד הקומפוסט "לכלוא" את המים והדשן באזור השורשים כדי להבטיח הזנה מקסימאלית של העץ. לאחר מכן נוציא את שתיל הזית מהשקית בצורה הבאה: נחתוך בעזרת סכין את קרקעית השקית ונניח את השתיל בבור. כשהוא בתוך הבור, נחתוך בעדינות את דופן השקית ונשחרר את מערכת השורשים, כדי להגן עליהם מתלישה או קריעה, נכסה באדמה ונהדק היטב כדי למנוע מצב של כיסי אוויר באזור השורשים. בשלב הסופי, נשקה את השתיל בשפע של מים. המים יחלחלו לאדמה וימלאו את כיסי האוויר, אם נשארו, בבוץ.

צעד רביעי: מדשנים

הדשן הוא תוסף התזונה של עצי הפרי, ומומלץ בחום להשתמש בו, כדי לאפשר צמיחה מהירה וחזקה של העץ, ולזיתים גדולים ועסיסיים יותר. ישנם כל מיני סוגי דשן, אך מומלץ להשתמש בדשן בשחרור איטי. יש לשים אותו פעמיים בשנה, בסתיו ובאביב, ובחודשים שלאחר מכן הוא מתפרק באופן איטי ומזין את האדמה, וכפועל יוצא את עץ הזית. לאחר שתילת עץ הזית, יש לחרוץ באדמה עיגול בעומק סנטימטר לערך, במרחק של 15 ס"מ לערך מהשתיל. לאחר מכן יש לפזר חופן דשן (כחמישים גרם) בעיגול שחרצנו ולכסות בעזרת אדמה, כיוון שגרגרי הדשן מתקלקלים בחשיפה לשמש.

זיתים בשלב הבחלה (שינוי הצבע)

צעד חמישי: משקים

גם כשזה מגיע להשקיה, עץ הזית ממשיך לעשות לנו חיים קלים: ניתן להשקות אותו גם במים הנחשבים לפחות איכותיים (כדוגמת מים בעלי מליחות גבוהה), והוא יגדל וישגשג. בהשקיות הראשונות נעניק לשתיל כמות גדולה, יחסית, של מים כדי להקל עליו את חבלי הקליטה. שיטת ההשקיה היעילה והחסכונית ביותר היא באמצעות טפטפות, אותן ניתן להתקין בקלות רבה (טפטפות והוראות התקנה תוכלו למצוא בכל חנות חקלאית). כדי להשאיר את המים באזור מערכת השורשים, יש לחפור גומה מסביב לשתיל בקוטר מערכת השורשים ולכוון את המים לתוך הגומה. בשבועיים הראשונים נשקה את השתיל כל יומיים, ולאחר מכן נרד לתדירות השקיה של פעמיים בשבוע בקיץ. בחודשי החורף אין צורך להשקות את העץ, אלא אם מדובר בחורף שחון במיוחד. במקרה כזה, נשקה את העץ בכל פעם שהקרקע מעל השורשים מתייבשת. הזית, כאמור, הוא עץ קשוח ולכן ישרוד גם תקופות ארוכות ללא השקיה, אבל אז ממדיו יהיו צנועים יותר וכך גם כמות הזיתים וגודלם.

צעד שישי: מחלות ומזיקים

לעץ הזית שלושה אויבים מרכזיים: זבוב הזית, זבוב הפירות (זבוב הים התיכון, בשמו השני) ועש היסמין. הנזק שגורמים זבובי הזית והפירות כמעט ואינו נראה לעין: נקודה קטנטנה על הפרי אשר כמעט ואינה נראית. רק אם נחתוך את הזית נגלה את הרקב שנוצר בפנים. עד לאחרונה, נחשב זבוב הפירות לצרה צרורה, אך לאחרונה הגיעה לשוק מלכודת זבובי פירות (נראית כמו מלכודת זבובים רגילה). יש לתלות אותה על ענפי העץ לפני הבשלת הפרי, והיא תלכוד במיומנות כל זבוב גרגרן שיחמוד את עסיס הזיתים שלכם. עש היסמין, מצידו, מעדיף את העלים הצעירים של העץ. אם אתם רואים שעלי העץ מתקפלים ו/או מקבלים רשת לבנה דקיקה עליהם, כנראה שזכיתם לביקור ממנו. במקרה כזה, יש לקחת 2-3 עלים כדוגמה לחנות חקלאית ולבקש הדברה מתאימה. אם אתם מעדיפים חקלאות אורגנית, ניתן להגן על העץ בעזרת רשת/כילה שתכסה את כולו.

צעד שביעי: נהנים מהפרי

עץ הזית מניב פירות לראשונה בשנתו השלישית, ומאז לסירוגין, מדי שנה שנייה. ליתר דיוק - בשנה הראשונה הוא מניב פירות אך בכמות קטנה, ואילו בשנה השנייה כמות גדולה הרבה יותר. איך נדע מתי למסוק? פשוט קוטפים זית אחד ומועכים אותו ביד. אם הוא מגיר מיץ בשפע, הוא מוכן. אם אתם מחובבי הזיתים השחורים, פשוט המתינו בסבלנות עד שהפירות שעל העץ ישחירו ומסקו אותו אז.

צעד שמיני: מעגל חיים

לאחר המסיק יש לגזום את העץ: להסיר ענפים יבשים ו/או פצועים, ולפתוח "חלונות אור" בנוף העץ, שיאפשרו לקרני השמש לחדור לענפים המרכזיים. גיזום יש לבצע בעזרת מזמרה גדולה וחזקה, ואם אינכם בטוחים - עדיף להזמין גנן בפעם הראשונה ולהתבונן כיצד הוא עושה זאת. בגיזומים הבאים תוכלו לעשות זאת בעצמכם.

סייעו בהכנת הכתבה: משתלת חסקלברג www.mashtela.com.