ליין האיטלקי הטעים ביותר ששתיתי היה טעם מיוחד. אינני זוכר איך קראו לו. אל תשאלו אותי מאיזה זן ענבים הוא יוצר וכמה שנים יושן בחביות עץ אלון. היין האיטלקי הטעים ביותר ששתיתי קשור לחוויה מרגשת ובלתי נשכחת. לא היה זה רק נוזל אדום ומלא ארומה, שמתערסל בכוס זכוכית גבוהה, מלא ארומות וטעמים של פירות יער או אדמה טחובה. היה זה משהו אחר.

את היין האיטלקי הטעים ביותר שלי שתיתי באחר צהריים אביבי. נחתנו באיטליה מספר שעות קודם לכן, ומיהרנו עם הרכב השכור לטוסקנה , ארץ אלף הגבעות.חבל ארץ מדהים זה, פשוט הזמין אותנו "ללכת לאיבוד" בתוכו. פנינו מהכביש הראשי לדרכים הצרות המתפתלות בין הכפרים, העמקים והשדות. ואז, לאחר שעלינו וירדנו כ- 40 גבעות, הופיעה לנגד עינינו טירה עתיקה.

לא היינו צריכים לומר דבר: מכונית האלפא 147 השכורה שלנו גרגרה ומייד זינקה לעבר שער הכניסה. שם, ישובים לאורך שולחן אבירים עצום מימדים, בחדר אפלולי שאבוקות האירו אותו, וכשזהרורי האש מאירים את קשתות האבן ואת בקבוקי היין הרבים שהיו מסודרים לאורך הקירות,החלה החגיגה.
מגשים עמוסים בנקניקים, גבינות, אנטי פסטי לסוגיו ולחם כפרי שהקרום הקשה שלו התפצח תחת השן הופיעו כאילו משום מקום. בעל הטירה, שהוא גם בעל היקב והכרמים שמסביב לטירה, שלף בקבוק יין אדום ומזג את היין לשלוש כוסות זכוכית פשוטות.

הוא לא דיבר אנגלית ואנחנו לא ידענו מילה באיטלקית, אבל את הלגימה הראשונה מהיין הזה לא אוכל לשכוח לעולם,כי חווית היין מתעצמת בהתאם לאווירה, ומיין פשוט אפשר ליהנות כשאתה שרוי באהבה.
מאז,יין איטלקי עושה לי את זה. אני עוצם עיניים, וחוזר לאותו אחר צהריים קסום, טירה ציורית,אוכל פשוט וטעים, ובקבוק יין נהדר שלא הותרנו ממנו טיפה.

"איטליה נחשבת כיום לאחת מחמש המדינות המובילות בייצור יין", אומר חיים גן, הבעלים של 'איש הענבים' ביפו,מקום המשלב מרכז הדרכה לתרבות היין,בר יין ומסעדה,וחנות יין. "איטליה עברה בשנים האחרונות מהפכה עצומה בכל הקשור בגידול הזנים ובטכנולוגיית היין. אם בעבר, איטליה הייתה מזוהה בעיקר עם יין קיאנטי נחות, שהוגש לתיירים בסלסלות קש, הרי שכיום פועלים באיטליה 70 אלף יקבים רשמיים ועוד 500 אלף יקבים ביתיים, שרוב היינות שלהם איכותיים ברמה בינלאומית,ונעשים ברצינות ואהבה".

היין האיטלקי המסורתי לא היה ידידותי למשתמש. האיטלקים, מסתבר, אהבו את היינות שלהם חמצמצים קמעה, עם אחוז אלכוהול נמוך וטעם של אדמה. "אבל האיטלקים לא קפאו על השמרים", מסביר גן, "הם הכניסו טכנולוגיות חדשות ותרבתו זני ענבים מערביים. לכן, היין האיטלקי המודרני הוא נגיש יותר לחיך, מוכן לשתיה, בעל חומציות נמוכה ואחוז אלכוהול גבוה יחסית".

יינות טוסקנים עשויים ברובם מזן הענבים המקומי, סנג'ובזה. אולם, אין יין טוסקני אחד דומה למשנהו כיוון שהייננים האיטלקים הפכו לוירטואוזים, כהגדרתו של גן. כיום הם ממש אלכימאים, מערבבים זנים שונים, מכמה אזורי גידול,והתוצאה היא יין טעים, ברמות מחיר נוחות,שרצוי ללגום זמן קצר לאחר הרכישה, משום שהוא מוכן לשתיה ואין צורך ליישן אותו. לדברי גן, אחד הטרנדים המעניינים ביותר בהכנת יינות טוסקניים בשנים הקרובות, יהיה השימוש בענבים מזן סירה, שנפוץ כיום בעיקר בעמק הרון בצרפת.

נסיעה בכבישי איטליה, וטוסקנה בפרט, היא נסיעה מיקב ליקב. החל מיקבים גדולים ופדנטים המציגים לראווה מכלי נירוסטה מצוחצחים ומבריקים, דרך יקבים המפיקים מה שקרוי יינות אחוזה(Estate Wine) וכלה ביקבי בוטיק המייצרים יין מכרם יחיד שהם מטפחים. (Single Vinyard).
בכל מקום ניתן לטעום את היין, לנשנש משהו קל ליד ולרכוש בקבוק או שניים.
"המבחר הוא עצום", מסביר גן,"טוסקנה יכולה להיות מלכודת תיירים לחובבי יין בלתי מנוסים,ויקבים רבים מוכרים אוירה במקום וחתול בשק הביתה ".

מהי הדרך הבטוחה לרכוש יין איכותי באיטליה?
"במידת אפשר,מומלץ להתייעץ מראש עם מומחים שימליצו על רכישת יינות ספציפים, מיקב מסוים ומשנת בציר טובה. ניתן גם לעיין ברשימת יינות מומלצים בספר היינות האיטלקי Gambero Rosso או ברשימה שבאתר האינטרנט של 'איש הענבים'.בנוגע לביקור ביקבים,שימו לב שהיין שטעמתם וברצונכם לרכוש הוא אכן היין שנותנים לכם.מספר המלצות לשינוע היין ארצה: לשמור את היין בשכיבה, לא לאחסן אותו בתא המטען החם של האוטו ולא לשלוח אותו במזוודה לתא המטען של המטוס,אלא לקחת אותו אתכם לתא הנוסעים. כשמגיעים הביתה, יש לאחסן אותו לחודש ימים במקום קריר ואפל, כדי שיירגע מהטלטולים.חשוב לזכור: טיפול לא נכון ביין יכול 'להרוג' אותו בתוך שעתיים ולא משנה כמה יקר ויוקרתי הוא".

כמומחה ליין, הסבר לנו מה הופך את היין לייחודי ומוערך כל כך?
"אני מאמין שהעולם מתחלק לשניים: אלו שאוכלים בשביל לחיות ואחרים שחיים בשביל לאכול. תפקידו של היין הוא להעצים את טעמה של הארוחה. כשנוגסים בפעם הראשונה בסטייק, אנו חווים קשת של טעמים. בנגיסה השנייה, הטעם וההתרגשות יהיו פחותים, ובנגיסה השלישית לבשר כבר אין כל טעם חדש ואוכלים בשביל לשבוע. ברם, אם מלווים את הארוחה ביין איטלקי אדום וטוב, ולוגמים ממנו בין נגיסה לנגיסה, קורה דבר מופלא. היין מנקה את החיך מן הטעמים , וכל נגיסה הופכת לחוויה של גילוי מחודש של טעמי הבשר.בנוסף,שילוב הטעמים בין הבשר ליין יוצר מגוון חדש ורחב של חוויות על החיך. לכן כל כך חשוב להתאים את האוכל למנה, מכיוון שאם נלווה מנה של דג עדין ביין אדום וכבד, אחרי הלגימה הראשונה 'יכוסו' טעמיו של הדג ולא נרגיש אותם כלל".

אין צורך להיות מומחים כדי להבין ביין, האמינו לי, אבל מומלץ מאד לחבר את היין לחוויות, רגשות והתנסויות. היין הפשוט ביותר, יתעצם לכדי טעמים נפלאים כשאתם לוגמים אותו בפארק ירוק ושטוף שמש בלוויית האדם שאתם אוהבים. יין המוגש בקנקן זכוכית ללא תואר והדר במסעדה פשוטה בכפר נידח בטוסקנה יכול להתעלות לכדי פסגת האיכות אם האוכל טעים והאווירה נהדרת.
חיים גן סיפר לי עוד הרבה דברים מעניינים וחשובים על יין איטלקי, אך בזמן השיחה לגמתי 5 סוגים שונים של יין איטלקי, שהוא הציע לי לטעימה. מאותו הרגע כל הזיכרונות שלי הפכו למטושטשים ומעורפלים, ובאותו הלילה, חלמתי באיטלקית.