למה ללמוד יין?
מדוע כדאי להיכנס למדור יסודות היין, ובכלל ללמוד יין? מסיבה פשוטה מאוד - היין הוא מכנה משותף בין כל בני האדם: מלא הנאה, מעורר חושים, מפעיל אינטילגנציה ומגרה כאחד.
היין מעורר חושים
יין הוא גירוי נעים לארבעה מתוך חמשת החושים הבסיסיים שלנו, בדיוק כפי שהיין מעורר את הנפש האנושית. ליין יש מנעד כמעט אינסופי של טעמים, וזאת בשל היותו מוצר מן האדמה, סיבות של גיאוגרפיה, אקלים ותנאי בציר, זן ענבים, טכנולוגיית ייצור ומשטר יישון. היין מציע לנו יותר סגנונות ושילובים אשר ירשימו את מערכת החושים שלנו - מאשר כל מוצר מזון אחר בעולם.
יין הוא גורם אינטלקטואלי, גלובאלי ומסחרי
יין מעורר את האינטליגנציה שלנו, מכיוון שהבנה אמיתית של יין והיבטיו השונים קשור בשטחים שונים של לימוד (היסטוריה, גיאוגרפיה, ביולוגיה, כימיה ועוד ועוד). רוב הספרות אודות יין אמנם נכתבה על-ידי אלו שהשכילו בנושא או היו "עשירים" מספיק לטעום עולם, אך כיום גם העניים וחסרי האוריינות יכולים ליהנות מיין ואף לייצרו; מכך, זהו משקה דמוקרטי לחלוטין. הגפן החלה לפרוח בתנאי האקלים הממוזגים ביותר בעולם ואף תורבתה עוד לפני שנכתב הראשון ברשומות ההיסטוריות. ליין יש מכנה משותף מסחרי רחב ביותר, ואחד מתוך עשרה אנשים על-פני כדור הארץ בהיבטיו השונים, מעורב בתעשייה – אם בחקלאות, בייצור, בהפצה, בשיווק או אף בקביעת תקנים.
היין משפיע על הבריאות שלנו
מורכב בצורתו הגולמית מכ-85% מים, 12% אלכוהול, מגע עדין של חומצה טרטרית, מאלית ועוד מספר חומצות, קטונים, פנולים, אנזימים, פיגמנטים, הרבה ויטאמינים, כמה מינראלים, ועוד מספר מרכיבים שטרם המדע הספיק למצוא אותם. בסך הכל, יותר מ-300 מרכיבים שונים התגלו ביין עד כה, יותר ממחציתם נתגלו לאחר 1956, בעידן בו השתפרו טכניקות הכימיה המודרנית.
רוב המרכיבים הללו מעניקים מורכבות לטעמי היין, ולא ניתן אף לכמת את הערך התזונתי החבוי בו, חלקו חיובי וחלקו שלילי - אם בהשפעתו על דיאטה, ואולי אף כמסייע לעיכול המזון. ישנם מרכיבים ביין, ליתר דיוק – קטצ'ינים, פלביונדים, רזרבטול וקרסטין, אשר ניכרת להם השפעה כנגד מחלות אנושיות או אף השפעות משמרות על הגוף האנושי (ראו בעתיד, פרק על יין ובריאות).
בכל כוסית בת 180 מ"ל של יין יבש
ניתן למדוד כ-150 קלוריות
בעוד ביין אין שומן או כולסטרול, יש בו קלוריות ופחמימות. הנפח הקלורי האמיתי של כל יין תלוי ברמות הסוכר והאלכוהול שבו. בכל כוסית בת 180 מ"ל של יין יבש (ממוצע של 12.5% אלכוהול) ניתן למדוד כ-150 קלוריות, שזה די מקביל לכוס של חצי ליטר בירה. יין עוצמתי ומתוק יותר, כמו פורט (20% אלכוהול) יכול לשאת את אותו ערך קלורי בכוסית קטנה הרבה יותר, נפח של 60 מ"ל.
יין הוא תבלין באוכל
ההרכב הכימי של יין הופך אותו לשותף המושלם למאכלים רבים, מכיוון שהחומציות העדינה של היין "מתנגשת" עם המרכיבים השומניים והשמנוניים של חלק מן המזון שאנו אוכלים. מצד אחר, הפחמימות, הסוכרים והכהלים שביין נוטים להחמיא ליסודות הנמצאים במזון. סיכוי רב כי המזון או היין יהיו טעימים בפני עצמם, אך התוצאה הסופית שבהתנגשות או מחמאה זו, יתנו חוויה טובה וטעימה יותר.
יין צריך לדעת לשתות
כמו בכל משקה הטומן בתוכו אתנול, יין הוא סם פסיכותרופי. ההשפעות או התגובות משתנות בהתאם למטבוליזם של כל אדם, וכן הכמות אותו אדם צרך. בשל כך, ההשפעה החברתית היא ערך משתנה – אך אצל כולם מתחילה בהירגעות ובגירוי. רוב האנשים יהנו מהשפעה חיובית המעוררת ביניהם יחסים חברתיים. עם זאת, זה מאוד פשוט, לעבור את מידת הבטיחות.
ככל שהאלכוהול גובר במחזור הדם, ההשפעות הרעילות מתגברות. מה שהחל כהירגעות יכול להפוך לחוסר שליטה מוטורית, ובעיתות קיצוניות ובלתי נשלטות, חוסר שליטה הכרתית. גירוי ראשוני יכול להפך לאגרסיבי. שתיית כל סוג אלכוהול עד סף השכרות אינה בריאה לגוף ולנפש, וזו דרך מטופשת ועצלנית לנסות לבדר עצמך. שכרות יכולה להיות כואבת לשיכור ומסוכנת לסובביו.
הדרך הטובה ביותר לצרוך יין, היא לשתות אותו לאט, וללוות אותו בהרבה מים. המילה הנכונה היא לא להגזים, ונהפוך הוא, להכניס את היין כחלק משיגרה הבריאה לחיי היום-יום שלנו.
ישנן עוד סיבות רבות מדוע ללמוד יין, וכיצד הוא משפיע על חיינו: סיבות דתיות, פולחניות, כלכליות, קובעות סטטוס ועוד – אך על כך נרים סוסית לחיים
לחיים.
