שתי הפתעות עלולות ללוות אתכם כשתגיעו למרכז המבקרים של יקב אור הגנוז. הפתעה ראשונה היא מבנה יפה המתהדר בחזית המעוטרת בכד שגובהו כשתי קומות, הפתעה שניה היא הסיכוי למצוא חבורת חסידים דוברי יידיש המתמקחים על מחיר היין ומנסים בכל כוחם להזכיר למוכר שאח של מוישל'ה קנה לפני שנה בקבוק אחד לבר מצווה של הבן של שימעל'ה ורוצים עכשיו בדיוק אותו דבר. הם אגב ניסו להכין את היין לבד בבית אבל משום מה לא הצליח להם. הם גם הביאו כהוכחה בקבוק טמפו מלא נוזל חום שלקרוא לו חומץ זה 'א גרויסעקאמפלימענט'.

ככה זה כשמרכז המבקרים נמצא בהר מירון ועוד יותר מכך כשהמרכז מתהדר בהיותו חלק מהיישוב אור הגנוז– ישוב של תורה ועבודה. אני מודה שכאדם חילוני תפיסת הציבור החרדי כמי שעובד ולומד במקביל נדחקה ל"טובת" תפיסת ציבור זה כמי שעובד באיך לא לעבוד. זו אחת הסיבות ששמחתי מאוד להיזכר בכך שלפעמים גם אני מושפע מפוליטיקה מניפולטיבית. שמחתי עוד יותר לפגוש ביהודה כמיסה, יינן יקב אור הגנוז, לשיחה על יקב ששואף לעתיד בו ייצר בתוך שנתיים כ 2 מיליון בקבוקים בשנה.

בציר פיצוץ, יין פגז
יהודה כמיסה המגיע ממשפחה של כורמים בדלתון, הצטרף לישוב בשנת 2003. בישוב החל לייצר יין לשימוש מקומי, אך במהרה שמו של היין החל להיות נושא שיחה בין חברים והמשפחות המורחבות של בני הישוב. כך מצאו עצמם התושבים מקימים יקב של ממש בשנת 2005.

2006 הייתה שנת הבציר הראשון, אלא שלא רק בכך היה ייחודה. אותה שנה גם רעמו התותחים בגבולה הצפוני של ישראל, במה שכונה לימים מלחמת לבנון השנייה. כתוצאה, הענבים נבצרו מאוחר ותחת מטחיי קטיושות. אין ספק שהבציר היה "פיצוץ" ו 17,000 בקבוקי היין שהצליח היקב לייצר, נמכרו ב 2009 כולם. מאותו רגע, העלייה בכמות ומגוון היינות הולך ועולה (2009 – 45 אלף בקבוקים, 2010 – 100 אלף בקבוקים, 2011 – 230 אלף בקבוקים, 2012 – 280 אלף בקבוקים).

היקב הוא חלק מהווייתו של ישוב דתי-שיתופי שנוסד על ידי הרב מרדכי שיינברגר לאורו של הרב יהודה צבי ברנדווין (תלמידו של בעל הסולם – הרב אשלג). את הישוב מוביל מוטו שילוב תורה ועבודה ומצוות ואהבת לרעך כמוך שקיומה אמור להביא גאולה לעולם.

מערבבים בתוכנה 

את עיקר התכנון מנהלים ביקב אור הגנוז באמצעות תוכנת ניהול יקב ובהנחייתו של דר' ארקדי פפיקיאן. לכל יין וחלקה יש כרוניקה ידועה מראש תוך התחשבות באקלים השנתי. מהכרם, למיכלים דרך חביות עץ אלון צרפתי לבקבוקים. יהודה כמיסה טוען כי הענבים באזור בעלי אופי קליפורני ולכן החביות הן דווקא צרפתיות ולא אמריקאיות.

ליקב מספר זני ענבים בכרמים שהמבוגר בהם בן 32 שנים: קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק, פטי ורדו, שיראז, סוביניון בלאן, שרדונה וגוורצטרמינר. על הגרנאש אבד הכלח לפני זמן רב ואילו נטיעה נסיונית חדשה של פינו גרי כרגע אינה נראית מעודדת.

כ 50% מתוצרת היקב מיוצאת כיום לחו"ל, רובה לארה"ב (כ 80 אלף בקבוקים), אך גם לאירופה (50-60 אלף בקבוקים). למרבה ההפתעה, חלק מיינות היקב לא תוכלו למצוא בארץ היות והם מופנים במלואם ליצוא.

עם האוכל בא התיאבון
את מרכז המבקרים מנהל בחור בשם ג'ובאני, איש יין שעסק בכשרות יין באיטליה וצרפת. מספרים כי מפגש עמו רווי סיפורים ומעניין כמו הדרך הפתלתלה לישוב השוכן בהר מירון.

ככל שגדל היקב, כך גדל גם הרצון לפתח את תיירות היין המקומית. כיום מרכז המבקרים אמנם יפה אבל קטן ולכן בימים אלו שוקדים על תכנית להעברת היקב לשטח סמוך בן 10 דונמים.

היקב עתיד לכלול תכנית מאוד מסקרנת למרכז מבקרים בקונספט שונה ממה שהכרנו בארץ עד כה. ראשית מרכז המבקרים יקיים חיבור בין יין ובשרים מעושנים המיוצרים באור הגנוז בניגוד לחיבור הנפוץ של יין וגבינות. כן תונהג תפיסה חדשה של סיור חופשי בין מתקני היקב ועמדות טעימה בליווי הדרכה (אישית / אלקטרונית) או באופן עצמאי. להפתעות נוספות נמתין לסיום הבנייה המתוכנן ב 2015 (שנת שמיטה).

סיפורם של יינות
יהודה מאוד גאה בפרסים בהם זכה היקב לא אחת במסגרת 'טרה וינו'. יהודה מעריך מאוד את העובדה כי מדובר בפורמט הנוטה לשיפוט היין ופחות לפן התחרותי. תחרות אובייקטיבית המצויה תחת פיקוח. ציונים ומספרים אינם כוסית היין שלו על אף שהם חלק מהמניעים לחשיבה מחודשת לפעמים בעשיית יין זה או אחר.

לאור הגנוז מספר יינות שונים:

אלימה – יין אותו הגה דר' פפיקיאן ומיוצר תחת מותג אור הגנוז. זהו יין המיוצר ללא ביסולפיט וקיבל רשיונות של ה FDA ומכון היין הישראלי.

ניצן – יין המשלב ענבים ורימונים. היין הצליח מאוד במגזר הדתי. אחד הקשיים הוא התאמת רימונים שעיתוי קטיפתם יתאים גם לבציר. אמנם קיימים יינות דומים במספר מקומות בעולם אך הייחודיות במקרה זה היא שהרימונים תוססים בסינרגיה עם קליפות הענבים. אז אמנם אי אפשר לקדש עם היין הזה כי הוא לא "גפן", אבל ציבור נאמן ועצבני מחכה שהמדפים שהכילו 6,000 בקבוקים ורוקנו, יתמלאו מחדש. (צפי 2014)

הר סיני – יין מתוק לקינוח המיוצר באופן דומה ליינות מאיזורכהור בצרפת (Cahor). ענבי יין זה מבושלים לפני ייצורו. בצרפת משתמשים במכונות פיסטור וענבי מלבק ואילו באור הגנוז מבשלים על עצי זית זני מרלו וקברנה סוביניון. למרות מחירו הגבוה יחסית ליין מתוק (100 שקלים), הוא הפך אהוד.

יין רוזה, סדרות עמוקה, מרום וסדרת הדגל נמורה מחכות לכל דורש במרכז המבקרים הנוכחי וב-2015 אם ירצה השם במרכז החדש.