במסגרת אירועי הבתים הפתוחים אירח בית איש הענבים את יבואן היין החברה הסקוטית - ישרקו לטעימה של יינות מסביב לעולם. מעבר להזדמנות המצוינת לטעום מגוון של יינות ממדינות ואזורי יין שונים מרחבי העולם, הייתה זו עבורי הזדמנות לשוחח עם עידן עוז - מנהל תחום היין של החברה הסקוטית אשר ניצח על הטעימה, ולשמוע ממנו מעט על המתרחש כיום אצל יבואני היין הפועלים בישראל, ולהבין כיצד נראה ענף היין הישראלי מנקודת מבטם של היבואנים.

למי שאינו מכיר, החברה הסקוטית – אחד מיבואני היין הוותיקים בישראל, נוסדה עוד בשנות ה 40 של המאה הקודמת בתקופת המנדט הבריטי, על ידי קבוצה של משקיעים סקוטיים, ועסקה ביבוא של ויסקי סקוטי ומשקאות אלכוהוליים אחרים עבור הפקידים, הקצינים והחיילים הבריטיים ששהו בארץ. בשנת 2008 העבירה החברה את פעילותה מן המחסנים הישנים של נמל תל אביב, אשר שרתו אותה בנאמנות במשך שנים רבות, למתחם חדש ומודרני, בהשקעה של כשמונה מיליון שקלים. המתחם החדש כולל בין היתר חנות בשטח של 400 מ"ר, חדרי הדרכה וחדרי יין. בשנת 2013 נכנסה החברה לקשיים כלכליים ועמדה בפני פירוק, עד שנרכשה על ידי חברת ישרקו, מקבוצת טיב טעם. זמן קצר לאחר מכן קיבלה החברה זיכיון בלעדי לשיווק יינות יקב עמק האלה.

עידן עוז – סומלייה בעברו ומי שניהל במשך כחמש שנים את מרכז ההדרכה של איש הענבים, משמש משנת 2012 כמנהל מקצועי "בחברה הסקוטית", שרד בהצלחה את חילופי הבעלים בחברה ועוסק בייבוא יינות מכל העולם, הדרכה וליווי של קהל הלקוחות המקצועי.

לטעימה באיש הענבים בחר עידן מגוון רחב של יינות, לבנים ואדומים, המשקפים את היקף הפעילות של החברה המייבאת יינות מסגנונות וזנים שונים מרחבי העולם. כמובן שלא מדובר במגוון כולו, אבל נפתחו 30 יינות מעניינים, באיכויות שונות וברמות מחירים משתנות, חלקם הגדול – כאלו הנותנים תמורה בהחלט טובה למחיר. בין מדינות המוצא של היינות שנטעמו – גרמניה, איטליה, צרפת, דרום אפריקה, ספרד, צ'ילה, אוסטרליה, ארגנטינה, פורטוגל וגם יינות יקב עמק האלה מישראל, כאשר גם אזורי היין מהם הגיעו היינות היו מגוונים למדי.

לאחרונה נשמעים בענף "רעשי רקע" ביחס לעלייה לכאורה בצריכת היין בישראל. בהעדר נתונים עדכניים ביחס לייצור המקומי, קשה לשפוט אם אכן כך הדבר. נתוני היבוא לעומת זאת הינם קשיחים וזמינים הרבה יותר ולכן ביקשתי תחילה לשמוע מעידן האם בחברה הסקוטית חשים בשינוי מגמה בתחום הצריכה? התשובה השלילית לא הפתיעה אותי. ממוצע היבוא לישראל מתוך כלל שוק היין עומד מזה תקופה ממושכת למדי על כ 20%. גם סדר הגודל הכמותי של היבוא מגלה יציבות בשנים האחרונות. יקבים מקומיים יכולים לייצר יותר ולמכור עודפי ייצור בזול, מסביר עידן. ביבוא, לעומת זאת, המספרים הם פחות או יותר קשיחים מאחר ואין טעם לייבא יותר יין מאשר מה שאתה יכול למכור.

נתון שאין עליו מחלוקת, הינו שבשנים האחרונות חל גידול בצריכת היינות הלבנים בישראל. היקבים שלנו לא היו לגמרי מוכנים לשינוי במגמה והורגש מחסור של ממש בשוק ביינות לבנים, ובפרט ביינות איכות. את החוסר השלימו היבואנים ומגוון היינות הלבנים המיובאים ואיכותם אכן השתנו לטובה בהתאם. עידן סבור כי בשנה - שנתיים האחרונות צריכת היינות הלבנים בישראל התייצבה. היינות המיובאים, וגם היקבים הישראלים שהחלו מתאימים עצמם לשינוי במגמת הצריכה, מילאו את החסר בשוק ושיעור היינות הלבנים המיובאים התייצב על כ 30%, כאשר כרגע לא נראית באופק מגמת גידול נוספת.

מה באשר למחירים אני שואל את עידן? אין זה סוד שמחירי היין באירופה הוזלו בשנים האחרונות בעקבות המשבר הכלכלי, וניתן כיום לרכוש יינות במחירים זולים במיוחד בספרד, איטליה ואפילו בצרפת. מדוע איננו נהנים כאן מהוזלת המחירים באירופה? עידן מסביר כי היבואנים מתקשים לשקף את אותן ההוזלות בשל המיסוי. ההוזלה במחיר מתבטאת בעיקר אצל הצרכן הסופי ופחות מבחינת המחיר הסיטונאי, או המחיר שבו נמכר היין לצרכי יצוא. ההפרש קיים, אך הוא מתבטא בעשרות סנטים או באירו בודדים. מאידך, המיסוי כאן בארץ, בסדר גודל של 4.50–5 שקלים מחושב פר בקבוק, ועבור יינות יקרים יותר חישוב המס נעשה באחוזים ואף עולה על השיעור הנ"ל. יוצא מכך שההוזלה הופכת לשולית.

לכך כדאי אולי להוסיף כי אם המגמה המסתמנת בחודשים האחרונים של פיחות השקל אל מול הדולר והיורו תימשך, יתקשו היבואנים עוד יותר למכור כאן יינות במחיר זול יותר ואפשר שאף נהיה צפויים לעליית מחירים.

כמות היינות המיובאים אמנם אינה משתנה, היחס בין היינות הלבנים לאדומים התייצב וגם במחירים אין כאמור שינוי של ממש ואולם, משהו בכל זאת קורה בתחום יבוא היין. הכוונה למגמה חדשה ומעניינת בקרב יבואני היין המרכזיים, שתחילתה דווקא אצל היבואנים הקטנים – אם תרצו, יבואני הבוטיק. מזה שנים רבות שהיבואנים הגדולים התרכזו ביבוא יינות מתוצרתם של יקבים ו/או נגוסיאנים מסחריים, מרכזיים ולכל הפחות בינוניים, אך עולם היין הינו רחב בהרבה ובאזורי היין המרכזיים בעולם קיימים מאות ואלפי יצרנים, מרביתם מייצרים בכמויות נמוכות בהרבה. רבים מאותם היצרנים מייצרים כמה עשרות אלפי בקבוקים בשנה בלבד ומוכרים את מרבית תוצרתם ביקב, או על ידי משווקים מקומיים, כאשר רק מעט מהתוצרת מיועדת לייצוא.

עד לאחרונה, עיקר היבוא של יינות היקבים הקטנים ויקבי הבוטיק, נותר בידי יבואני הבוטיק, כמו ג'יאקונדה, אורי ברנע, מרש, בכחוס ואחרים. עידן עוז מספר כי לאחרונה החלו גם היבואנים הגדולים להיכנס לנישה של יבוא יינות מיקבי בוטיק, בעיקר כדי לא לאבד את תחום המסעדות ושוק יינות הפרמיום, הנשלט יותר ויותר על ידי יבואני הבוטיק, בעיקר כשמדובר ביינות הלבנים. מדובר אמנם רק ב 10% מיינות היבוא הנמכרים בישראל, אך בשמנת.

הנישה של יקבי בוטיק מחו"ל היא גם מעניינת וגם מורכבת. ראשית, מאחר ורבים מאותם יקבים אינם הולכים אחר ה"מיינסטרים" ומייצרים יינות שונים מאלו המיוצרים על ידי היקבים המסחריים הגדולים, דבר שללא ספק יוסיף גיוון ועניין לשוק יינות היבוא בישראל. שנית, ואף בכך יש עניין מיוחד, יינות יקבי הבוטיק מושפעים במיוחד מן ההבדלים בין שנות בציר ואם רכשת את יינות היקב השנה, אין כל בטחון כי יהיו ליקב יינות לייצא גם בשנה הבאה וגם באם יהיה ליקב יין למכור, הסבירות היא כי בכל מקרה יהיה זה יין שונה.

אחד מיקבי הבוטיק בהם בחרה החברה הסקוטית הינו זה של Guy Saget, אשר כמה מיינותיו הוצגו בטעימה. מדובר ביצרן שברשותו כרמים ויקבים ברחבי עמק הלואר כולו, המייצר הן יינות אפלסיון רחב מענבים מן האזור כולו, והן מותגים מן האזורים המצומצמים יותר בלואר.

דבריו של עידן על פנייתם של היבואנים הגדולים ליינות בוטיק מיובאים הסתדרו לי היטב עם טעימה בה השתתפתי רק יומיים קודם לכן, במסגרתה הציג היבואן "שקד – דרך היין" יינות בוטיק אותם החל לייבא לאחרונה מאזור בורגון, בעיקר של היצרן Domain Potinet Ampeau. גם אנשי דרך היין הצהירו כי מדובר בקו חדש של יבוא יינות מיקבי בוטיק ייחודיים ומעניינים.

אי אפשר שלא להבחין בהקשר זה בדמיון לעומת תופעה ברוכה אחרת שהתרחשה בעבר בענף היין הישראלי, כאשר יקבי הבוטיק שלנו סחפו אחריהם את היקבים הגדולים, שהחלו אף הם בעקבות יקבי הבוטיק, לחתור לייצור יינות איכותיים יותר, בעלי אופי אזורי מובחן ובכמויות מצומצמות. הדבר תרם תרומה משמעותית להעלאת איכות היינות המיוצרים אצלנו, ונראה שגם בתחום הייבוא צפויה להיות ליבואני הבוטיק תרומה חיובית דומה.