צילום: קובי קלייטמן

חגיגות השנה של מסעדת מנסורה חלפו, אולם השאלה האופפת את מוסדות הגסטרונומיה התל אביבית והנוגעת לחגיגות השנה השנייה אינה פוסחת גם עליה. עוד חלום של קבוצת חברים הניב מסעדה במראה די פשוט ממבט ראשון, אך מלא פרטים ככל שמעמיקים. מעין חלל מגניב היפסטרי, עם כיסאות שחלקם הזכירו לי חדר מורים בבית הספר היסודי, צמחיה תלויה מעל הבר וצוות מלצרים אקלקטי. היות והמסעדה פתוחה רק מהשעה 18:30 מראה חדר המורים שנראה היטב באור יום, נעלם ובמקומו תוך שימוש בתאורה מצומצמת הסועד מוצא עצמו בחלל שבאמת מאוד נעים לשבת בו כששום מורה אינה נושפת בעורפו.

ביקורת זו היא תוצאה של שני ביקורים, האחד בהסבה לשולחן והאחר בישיבה לצד הבר. הביקור הראשון סוכם במילותיה של הגברת הנכבדה י.צ. – "זו לא מסעדה לבוא אליה רעבים". לעומת זאת הביקור השני הוכתר בהצלחה יחסית. בביקור האחרון התברר שהייתה אזעקת טילים בתל אביב. האזעקה לא נשמעה במסעדה, אולם קרובים מבוהלים שהתקשרו לשאול האם עודי בחיים הביאו אותה גם פנימה. באוחזי כוסית מרטיני יבש מצוין, אמרתי למלצרית אם כבר טילים הכיני בבקשה עוד כוסית, שנמות בכיף.

השירות במנסורה חביב מאוד, מקצועי וחברי. לא חברי מדי וטוב שכך. לביקורי הראשון הבאתי בקבוק של יין מבורגון P. Dubreuil-Fontaine Pere&Fils מאזור Corton ובסיווג גראנד קרו בציר 2012. המסעדה גבתה 50 ₪ עבור דמי חליצה ומזיגה. קצת מוגזם לטעמי, אבל חיכיתי ליין הזה מאז רכשתי אותו בפריז לפני מספר שנים והוא עמד בהבטחה בכבוד רב. בביקורי השני התמקדתי במרטיני יבש שהוכן באופן מצוין כאמור והיה בכוננות ספיגה. תפריט היין של המסעדה אינו זול, אבל יש בו מגוון יפה של יינות ישראלים לצד יינות מחו"ל וגם יין בית ראוי במחיר שפוי של 27 ₪ לכוס.

תפריט המסעדה מחולק למנות ראשונות, בינוניות ועיקריות. מנות הדגים הקרות עשויות להפליא עם מוצרים טריים ודגים משתנים (טוב הם חמקמקים, אי אפשר אותו דבר כל הזמן). כך למשל נהניתי מאוד מדג ים כבוש על יוגורט כבשים, דג ים נא בשתי הוורסיות המוצעות בתפריט – הן בשילוב מיץ רימונים-פומלה וחזרת לבנה והן בשילוב אבוקדו-פלפלים ומיונז ביתי. השילוב השני מוצלח יותר בעיקר בשל מפגש מרקמים מרתק בין פיסות דג ים והאבוקדו.

ראש חסה היא מנה מיוחדת של מנסורה, מיוחדת כי לא בכל יום מגישים לך פשוט ראש חסה עם תוספות (גבינת ברינזה, "פיצוחים" וקרוטונים), מצד אחר זו אינה מנה שמצדיקה את מחירה (38 ₪) גם אם החסה הידרופונית, או הידראולית, או סתם מימית. חוץ מזה בראש שלי שאינו עשוי חסה, דמיינתי לי מנה שנראתה אחרת לגמרי. ניחא, נשנשתי חסה, יצא לי קול של צב. הכל בסדר. ממשיכים הלאה.

ברד פודינג (Bread pudding)  //  צילום: קובי קלייטמן

בואו נדבר רגע על לשון ואני לא מתכוון במובן הדקדוקי של המילה. מנת בשר שרבים נרתעים ממנה, רבים אחרים מלקקים לאחריה את אצבעותיהם. אני מאוהבי הלשון, אם מבושלת כמו שאמא שלי עושה, מטוגנת בחמאה (נסו את של ויטושה) ובכל צורה אחרת. אני חושב שמנסורה עושים טעות גדולה שהם כותבים בתפריט "טרין לשון בקר". זה לא מקדם את המנה (על כך העידה גם המלצרית באחת הפעמים). אבל – המנה מצוינת, אין בה שום דבר שמזכיר את מבנה הלשון, או מרקם של לשון. זהו טרין שמגיע עם צנון מוחמץ, חרדל וחזרת ונמרח יפה על הטוסטונים שלצדו. באמת מנה נהדרת.

מוס כבד, מנה יפה מאוד עם הגשה מאוד מוקפדת, אבל מעט אנמית בטעמיה. הטוסטונים זהים לאלו של מנת הלשון וטעימים.

ספגטי סרטנים היא אחת מהמנות העדינות בתפריט. טעמי הלימון והחמאה אינם משתלטים ונראה שהאיזון ביניהם ובין בשר הסרטנים מושלם. יחד עם זאת, הייתי שמח לו בשר הסרטנים היה מדיף יותר ריח ים ויוצא מהאיזון הקוסמי, אולי נגיעות של בוטרגה היו עוזרות למנה להתרומם קצת יותר וזאת על אף שהיא טעימה.

בביקורי הראשון הוגשה מנת ספיישל של מרק דגים שהיה לא פחות ממושלם. כך גם מנת לחי בקר המלווה בקולורבי, שומר ותרד שהיו עשויים לעילא ומוגשים כשפריכות הקולורבי והשומר עודנה נוכחת, טובלים בטעמים המיוחדים של בשר הלחי והציר המלווה אותו. יצירה אמיתית.

מנת כרע עוף על המנגל בלוויית חיטה וכרוב. העוף היה נהדר ושמר על הלחות בתוכו, עורו נצרב כהלכה והחיטה והכרוב היו מצע נחמד, אם כי חסר מעוף. אם אתם מגישים עוף במסעדה כזו, הייתי רוצה לראות בה קצת יותר תעוזה או עניין, משהו לדבר עליו אחר כך ולא לכתוב שהוא מה שהוא.

בגזרת הקינוחים מצאתי עניין כפול. שמחתי למצוא בתפריט הקינוחים פלטת גבינות נהדרת ועוד יותר מכך מנת ברד פודינג (Bread pudding) אותה אכלתי פעמיים וההנאה הייתה מרובה. מה זה מרובה? אורגזמה בצלחת. ככה פשוט.

אני חייב הסבר לגבי המשפט של גברת י.צ. כאמור, בפעם הראשונה הסבתי עם חברים לשולחן במסעדה וקצב הוצאת המנות היה איטי להחריד, היינו ממש רעבים ולא הוצע לנו דבר לנשנש גם כשהיה ברור שהמנות מתעכבות באופן מוגזם. המלצרית סיפרה שבימי שישי ושלישי עמוס ולכן קשה למטבח. האם רכבת ישראל הייתה אומרת אותו הדבר על קטר בעלייה? כנראה שכן, כי זו רכבת ישראל והציפייה נמוכה גם כך, אבל זו מסעדה ולא רכבת ישראל. אם המסעדה יודעת שיש לה בעיה בימי שישי ושלישי אני שואל את עצמי מה קרה לעקומת הלמידה? האם התכופפה לחלוטין? זה לא ראוי להותיר אנשים רעבים, מסיימים את בקבוק היין שלהם לפני שהמנות העיקריות מגיעות. בפעם השניה ישבתי על הבר וקצב המנות היה בדיוק כמו שצריך.

אז הנה המלצתי אליכם: שני - רביעי - חמישי – שבת ; בר ; השאר עליכם.

מנסורה
דרך שלמה 13 תל אביב-יפו מתחם נגה
טלפון 03-9446556

המחיר לארוחה מלאה כולל שתיה כ 250-300 שקלים לסועד