צילום: קובי קלייטמן
הנסיעה למסעדת מאג'דה שבעין ראפה אורכת כ 45 דקות במעלה הדרך לכיוון ירושלים. אנחנו חוששים לפעמים לנסוע "רחוק" כדי ליהנות מאוכל, אבל שוכחים, לפחות אלו מאיתנו הגרים בגוש דן, שזה לא סתם גוש, אלא גוש חוסם והדרך הביתה מהעבודה, מרחק 6 ק"מ יכולה לקחת יותר מ 45 דקות. על החתום: אחד שיודע.
בכל מקרה, אם בא לכם בעיקר חומוס ו"על האש", סעו לאבו גוש, זה הכפר מהצד השני של הכביש ואין עוררין על כך שהחומוס באבו גוש מושלם. אבל, אם בא לכם לטעום תבשילים ביתיים עם תפריט יין משובח וקינוחים מעניינים, סעו עם השלטים לעין ראפה. הציון שנתתי למסעדה חושף שהיא באמת אחת הטובות בעיני, אבל הנה המגרעה הגדולה, בלי Waze תתקשו למצוא אותה. הרחובות הפתלתלים שעולים במעלה הכפר אינם מסייעים במיוחד.
אפשר לחשוב על מיכל ויעקב, בעלי מסעדת מג'דה כמי שמארחים בביתם. מדובר על מסעדה השוכנת בבית דו קומתי. בקומת הקרקע מסעדה רחבת ידיים עוטפת בתחושה ביתית כבר בדלת הכניסה. ואילו בקומה השנייה גרים להם מיכל ויעקב. הוא מבשל, היא מנהלת. כך לפחות הוצגה החלוקה כששאלתי בביקורי האחרון במסעדה.
צילום: קובי קלייטמן
כמה מעלות למאג'דה: האחת היא האוכל המשובח, בפעמיים בהן ביקרתי במקום כמעט ולא התאכזבתי מדבר (פירוט בהמשך). השנייה היא המיקום, אויר הרים צלול כיין זה פה, המסעדה עצמה יפהפייה והישיבה בחוץ השמורה למזג אויר חם יותר, נראית כקסם בפני עצמו, כמו ישיבה בתוך בוסתן קסום. השלישית, היא השירות החביב והמסור למקום ואילו האחרונה היא הערברית הנוכחת על הקירות. למי שאינו מכיר, הערברית היא כתב היברידי המשלב את השפות העברית ועברית (חצי עליון של המילה ערבית וחצי תחתון עברית). המציאה את הפונט המיוחד הזה לירון לביא טורקניץ' ואני ממליץ בחם רב לשמוע את ההרצאה שהיא נתנה בפני TED, להיכנס לאתר וללמוד עוד על המחווה יוצאת הדופן הזו להפיכתם של שני קוים מקבילים לכאלו המדברים, או במקרה שלנו אוכלים אחד עם השני.
תפריט היין הוא משהו ששווה לדבר עליו היות והוא מכיל אוסף יפה של יקבים מאזור יהודה דוגמת שורק, סוסון ים, קסטל, צרעה וגם יקבים רחוקים יותר, בעיקר יקבי בוטיק בינוניים וגדולים. המחירים כמו בכל מקום כמעט שערורייתיים גם פה, אבל לפחות התפריט מכבד את המקומי והאיכותי.
ומה לגבי האוכל? "לוקלקתי" את האצבעות, זה מה שעשיתי כי פשוט נהניתי מאוד. החל מהמנות הראשונות ובהן עלי מנגולד ממולאים בשר המוגשים לצד שעועית וגבינת מנצ'גו, עבור בסינייה קציצות סרדינים עם גרגרי חומוס (הנה יש חומוס!), עגבניות ופלפלים עם לחמניה קטנה שעוזרת להעמיס את הרוטב הנהדר מהצלחת לבטן וכלה בקישואים ממולאים בשר.
צילום: קובי קלייטמן
במנות העיקריות אין לי מועדפים, הכל מועדף - תבשיל קציצות טלה עם מנגולד וחומוס נהדר. מסחן, שוק אווז עם פיתה, בצל מקורמל קלות שמגיע עם שלושה רטבים (טחינה, חזרת אדומה, גרסת צ'ימיצ'ורי מקומית) וחמוצים שהוחמצו בעדינות מופלאה. תבשיל כתף טלה מוגש על קוסקוס מושלם. והשיש ברק על אף היותם עבים מדי לטעמי, ממולאים בשר ומבושלים ביוגורט מעולים.
יש לכם כח לקינוחים? כי לי כבר אין אויר. אבל אי אפשר בלי, אז המובחרים שביניהם, כנאפה במילוי פרג וסירופ לואיזה – לא טעמתם דבר כזה, שילוב מקסים שעולה לכדי יצירה מושלמת. הקינוח השני הוא נמסיס שוקולד עם רוטב לבנדר. נמסתי.
אפשר היה לחשוב שיש משהו אולי מתנשא בניסיון להציג מטבח מקומי – אזורי יחד עם תפריט יין כזה ומחירים שאינם זולים במיוחד לצד קינוחים שקורצים למטבחים שונים, אבל לא. יש כאן הכל מהכל – אוירה, שירות, אוכל. חוויה שלמה. מאג'דה הוא מקום שיכול היה בקלות להיות גם מסעדה בכפר קטן בדרום אירופה ומי מאיתנו לא רוצה גיחה לאירופה בלי שלוש שעות בנתב"ג?!
כתובת: עין ראפה
מחיר לזוג כולל בקבוק יין ושתיה חמה – כ 560 ₪
