תשכחו ממרלו וקברנה, היכונו להיפרד מריזלינג ושרדונה. במדור זה תקראו אך ורק על זני ענבי יין שכנראה לא נתקלתם בהם מעולם ושסביר מאוד שגם לא תתקלו בעתיד. כאן תוכלו לפגוש זנים עלומים או נעלמים ולעיתים גם הזויים למדי, זנים המצויים מחוץ לספקטרום של עולם היין המוכר לנו, היכונו לסיפורי ענבים...
BACCHUS – על שם אל היין הרומי
המקום: גרמניה.
הצבע: בהיר.
האיכות: בינונית פלוס.
שלא תתבלבלו, לזן ענבים זה הקרוי על שם אל היין הרומי "בכחוס" אין כל קשר לאיטליה. מדובר בהכלאה כלל גרמנית רב זנית: ההורה מצד אחד הינו זן המהווה בעצמו הכלאה בין סילבנר (Silvaner) לריזלינג, ומצד שני - מולר תורגאו (Müller-Thurgau), זן גרמני נפוץ שאף הוא נוצר כתוצאה מהכלאה, בין ריזלינג למדלן רויאל. בהתחשבנות הכוללת לפיכך מכיל הבכחוס 50% ריזלינג והדבר ניכר באופיו המאוד ארומטי של הזן.
בכחוס הוא זן שיכול להגיע לרמות סוכר גבוהות מאוד עם גוף בינוני עד מלא , אבל מאידך, חמיצותו אינה מספקת. למעשה, רק בהגיעו להבשלה מלאה וכאשר מקפידים על יבולים נמוכים יחסית, מצליח לפרוץ אופיו האקזוטי ובשנות בציר טובות עם הבשלה טובה, עשוי הבכחוס לתת תוצאות מצוינות. קיץ לא חם מספיק וחסר בימי שמש יותיר את הבכחוס בוסרי, בלתי מאוזן וחסר אופי.
הגם שבגרמניה נטיעותיו של הבכחוס רבות, בעיקר באזור ריינהסן, הרי שלרוב הוא יימצא כחלק מממסך ביינות יום יומיים, אולם באנגליה לעומת זאת מדובר בכוכב של ממש ואפשר שאף הזן הבהיר המוצלח ביותר לייצור יין יבש באי הבריטי. יינות בכחוס זניים מאנגליה מפיקים ניחוחות וטעמים של צמחי סמבוק שחור (פרח נפוץ למדי ברחבי אירופה), אגס ועשבוניות ולעתים מזכירים זנים מסויימים של מוסקט.
אין לבלבל בין הבכחוס הגרמני לבין זן ענבים בשם דומה הגדל בארה"ב, ואשר אין ביניהם אפילו קשר קלוש, הבכחוס שמעבר לים הינו בכלל זן גפן אמריקנית ולא זן ויטיס ויניפרה וצבעו אדום.
