לא רק יין לקידוש

עדלאידע היא לא רק תהלוכת פורים בחולון. המונח הפורימי מורכב משלוש מילים עד –לא –ידע, כלומר עד שלא ידע להבחין בין ארור המן לברוך מרדכי. ואיך מגיעים למצב המוזר הזה? עם שתיית אלכוהול עד שוכרה כמובן. בתרבות החילונית, במיוחד בעשור האחרון, צעירים לא מחכים לפורים כדי להשתכר, אבל בישיבות החרדיות ברחבי בני ברק וירושלים, עדיין חג הפורים הוא ההזדמנות היחידה בשנה שהרב מרשה והמסורת אף מצווה בשתיית אלכוהול. לחילונים המנהג הזה ידוע רק ככתבת צבע בתקשורת, אז רואים חרדים עולצים, שותים לשוכרה ולמחרת מתפרסמת תמונה בשער האחורי של העיתון, עם כמה אברכים על סף עילפון. אבל מה בעצם הם שותים בפורים?
"יש שתי פרשנויות למצוות העדלאידע" מספר לנו אריה, תלמיד ישיבה מבני ברק, "האחת גורסת שאתה צריך לשתות עד בישום קל, להרגיש שהאלכוהול הכריע אותך ואתה רוצה פשוט ללכת לישון, ולהכריז שאתה לא מבדיל בין ארור המן לברוך מרדכי, והשיטה השנייה גורסת שאתה אמור פשוט לשתות כל כך לשוכרה עד שלא תבדיל בין ברוך מרדכי לארור המן, כלומר בסדר הפוך מהמשפט המקורי"

ולשאלה מה בעצם שותים, מסביר לנו אריה כי כמו אצל החילונים הכל תלוי בעומק הכיס, "הכל תלוי במצב הכלכלי", הוא מספר, "מי שידו משגת כל השנה, מכיר משקאות איכותיים ואף נחשף למותגים המובילים, יינות טובים שעולים על השולחן בערב שבת ובחג הפסח, יפתחו גם בפורים ובקבוק וודקה ממותג ידוע הוא גם דרך, אבל לרוב המוחלט של תלמידי הישיבה אין הרבה כסף והכל, ממש הכל הולך, זה לא ששותים יין מתוק לקידוש (יין פטישים) אבל ברשתות השיווק המיועדות לקהל הדתי אפשר למצוא מבצעים אטרקטיביים, כמו ארבעה בקבוקים של כרמל סלקטד ב-100 שקלים בלבד". דרך שנייה לקבל אלכוהול היא באמצעות משלוח המנות, "משלוח מנות אמור להכיל שני סוגי ברכות, כלומר בורא פרי הארץ וכמובן גם בורא פרי הגפן, שזה אומר יין, כך שסבירות גבוהה שאם אתה בגיל הנכון, תקבל בקבוק יין כמשלוח מנות".