תזכורת לאלה שכבר הספיקו לשכוח: החלק הראשון של הכתבה עסק ברקע לאיסור על מכירת משקאות אלכוהוליים ועל ייצורם בארצות הברית, בתיקון ה-18 ובביטולו.

המצב החוקי לאחר ביטול חוקי היובש

ביטול האיסור החוקתי לא הפך את האלכוהול לחוקי, אלא העביר את הפיקוח על מכירת אלכוהול וצריכתו לשליטתן של המדינות. חוקים מדינתיים רבים בנושא מכירת אלכוהול נותרו בתוקף ואף התרבו. אחד הגורמים המרכזיים לנטייתן של המדינות לחוקק חוקים מגבילים משלהן היה החשש הכבד ממעורבותם הרבה של ארגוני הפשיעה בתעשיית המשקאות האלכוהוליים, מעורבות שנולדה במהלך תקופת האיסור.

החוקים שנחקקו יצרו שיטות רגולציה שונות של הסחר באלכוהול, והשיטה המועדפת מכולן היתה שיטת "שלושת השלבים", שהפרידה בין היצרנים, הסיטונאים (המפיצים) והקמעונאים; על פי שיטה זו, על בעלים של עסק באחד השלבים נאסר להיות מעורב בשלב אחר. כך, למשל, נמנע מיקב למכור יינותיו בחנות שבבעלותו אם אינה מצויה בתחום היקב. כל יצרן נדרש לקבל ולהחזיק ברישיון יצרן, כל מפיץ ברישיון מפיץ וכל קמעונאי ברישיון לסחר קמעונאי במשקאות אלכוהוליים. חקיקה זו חיזקה מאוד את המפיצים ואפשרה להם לחרוץ גורלות של יקבים, בעיקר יקבי בוטיק. יקב שלא עלה בידו למצוא מפיץ שיסכים להפיץ את יינותיו, נאסר עליו למכור יין, אלא בתחומי היקב עצמו.

ב-1976 נחקק חוק חוות היין הפדרלי, שסלל את הדרך למכירה ישירה של יין על ידי יקבים קטנים בכל רחבי ארצות הברית והפחית את העלויות והביורוקרטיה סביב פיתוח משקי יין. בהמשך התאפשרה מכירה ישירה על ידי יצרנים קטנים באמצעות הזמנות דרך האינטרנט, דבר אשר חיזק גם את תיירות היין בארצות הברית. 

ב-1995 תועד מקרה של ילד בן 14 ממדינת קנטקי שטלפן לחנות משקאות בלוס אנג'לס והזמין משלוח אלכוהול לביתו. ההזמנה אושרה והיינות סופקו לבית הקטין. המקרה עורר מהומה תקשורתית גדולה ובעקבותיה חוקקה קנטקי חוק שקבע כי אספקת אלכוהול מכל סוג לתחומיה מהווה עברה. שש מדינות נוספות הלכו בעקבותיה ונכון לשנת 1999 ניתן היה לספק יין באספקה ישירה (למשל באמצעות האינטרנט) ב-12 מדינות בלבד, וב-12 נוספות רק בכפוף למגבלות.

אחדות מן המדינות התירו מכירת יין שלא באמצעות מפיצים, למשל אך ורק ליקבים בתוך המדינה או רק ליקבים בעלי היקף ייצור מקסימלי מסוים; היו מדינות שהתנו רכישת יין ישירה בהשגת היתר מיוחד (מבקר היין הנודע רוברט פרקר, המתגורר במדינת מרילנד, לא היה רשאי במשך שנים לקבל יינות בהספקה ישירה לביתו, עד אשר השיג היתר מיוחד כזה), ועוד הוראות חוק אשר הגבילו בדרך זו או אחרת את שיווק היין.

המיסוי על היין היה ונותר שונה מאוד ממדינה למדינה: מדינות אחדות שמרו לעצמן מונופול על מכירת האלכוהול (אלכוהול שנמכר רק ברשת חנויות בבעלות המדינה), בעוד מדינות אחרות קבעו כללים לגבי שעות וימי מכירה. במשך שנים רבות נעשה מעט מאוד, מלבד במדינת קליפורניה, לעידוד ייצור יין, וכך פסק כמעט לחלוטין ייצורו במדינות רבות.

רק בתחילת המאה ה-21, התגלו סימנים למתן הקלות בנוגע לאיסורים על שיווק אלכוהול. במאי 2005 פסק בית המשפט העליון של ארצות הברית בערעור שנדון בפניו, כי אף על פי שהתיקון ה-21 לחוקה העניק למדינות סמכויות נרחבות לעניין הגבלת הסחר במוצרי אלכוהול, הרי שהחקיקה המדינתית כפופה לעיקרון איסור האפליה הקבוע בסעיף המסחר החופשי בחוקה. עקב פסיקה זו, מרבית המדינות שאסרו בעבר סחר במוצרי אלכוהול ביטלו את האיסורים או הקלו אותם. 

סימנים עכשוויים לשינוי המגמה

האיסורים וההגבלות למיניהם, שאותם קבעו המדינות, מהווים, במקרים רבים, תקנה שאין הציבור יכול לעמוד בה, מה שגורם להפרות חוק רבות, גם על רקע היעדר יכולת אכיפה. אחד הגורמים לקשיי האכיפה הוא הסרבול הרב של הוראות החקיקה השונות - פעמים רבות יש התנגשות בין חוקים מדינתיים לפדרליים וגם בין חוקי המדינות השונות.

שורה ארוכה ורחבה של תיקוני חקיקה עברו בתקופה האחרונה במדינות ארצות הברית, והצעות חוק נוספות מצויות בימים אלה על שולחנן של רשויות החקיקה המדינתיות. חקיקה חדשה זו מקלה באופן משמעותי על חשיפתם של הצרכנים האמריקאים למשקאות האלכוהוליים ומגדילה לאין שיעור את טווח אפשרויות הרכישה העומדות בפניהם. בד בבד, התקבלה חקיקה פדרלית המחזקת את שיקול הדעת של המדינות לקבוע לעצמן חקיקה בתחומים אלה, שאף חיזקה את מגמת ההקלות המסתמנת. בעיקר הולכות ומתרבות ההקלות בנוגע למשקאות האלכוהוליים ה"רכים" יותר - כמו בירה ויין. היחס המקל לענף היין הולך יד ביד עם עליית קרנו של הענף בארצות הברית והגידול העצום בכמות ייצור היין והיקפו, המתפרש כיום כמעט על כל מדינותיה של ארצות הברית, לצד עלייה גם ביצוא. נראה שגל חקיקת האלכוהול המתירנית השוטף את ארצות הברית רק הולך וגובר.

פנסילבניה, שמפעילה עד היום חנויות בבעלות מדינה לממכר משקאות אלכוהוליים ואוסרת כמעט לחלוטין מכירה מחוץ לאותן חנויות, עושה לאחרונה צעדים משמעותיים לקראת שינוי. לאחרונה התקבל חוק המתיר מכירת בירה באופן כמעט בלתי מוגבל במסעדות ובברים והוחלט להגדיל את מספר רישיונות ההפצה לשיווק בירה ויין.

ניו ג'רזי, שאסרה עד לאחרונה על הזמנה ומשלוח ישירים של יין מן היקבים - בתחומי המדינה ומחוצה לה, אישרה לאחרונה חקיקה המאפשרת הזמנה ומשלוח ישירים מיקבים קטנים ובינוניים ובפרט כאלה הממוקמים באזורי הכפר. נוסף לכך, התירה המדינה לאחרונה עריכת טעימות בחנויות לממכר משקאות אלכוהוליים.
ויסקונסין, אשר עד עתה התירה למבשלות ויקבים לקיים רק "חנות מפעל" אחת ובתחומי היקב או המבשלה בלבד, עומדת בפני קבלת תיקון לחוק אשר יאפשר פתיחת עד חמש חנויות מפעל נוספות, גם באתרים חיצוניים למקום הייצור.
ניו יורק כבר אישרה חקיקה דומה, המתירה ליקבים כפריים לקיים עד חמש חנויות יקב מחוץ לתחומי היקב. כן ניתנו הקלות רבות באשר לחובת הדיווח על משלוחי יין, אשר הקשתה עד היום על הוצאתן לפועל של המכירות הישירות וכן ניתנו הקלות נוספות נוגעות להליכי הרישוי של יקבים ביתיים. מהלך נוסף ויוצא דופן, ככל שמדובר בארצות הברית, עשוי להתיר מכירת יין בסופרמרקטים.
טנסי - לאחרונה חתם המושל על צו אשר יאפשר מעתה לקיים טעימות של משקאות אלכוהוליים מזוקקים (ויסקי, ברנדי, וודקה וכדומה), במסעדות, בברים ובחנויות יין.
אלבמה עומדת בפני אישור חקיקה שתאפשר ליקבים להפיץ בעצמם את יינותיהם וכך המצב גם במסצ'וסטס.
אוקלהומה דנה כעת בהצעות חוק שאם יתקבלו, יהוו, לדעת מומחים, את השינוי החקיקתי הגדול ביותר בתחום מכירת משקאות אלכוהוליים במדינה, מאז 1980.
ג'ורג'יה, אחת המדינות הקיצוניות בתחום איסורי האלכוהול, אישרה חקיקה שלפיה קהילות יוכלו להחליט האם לאפשר מכירת משקאות אלכוהוליים בתחומן בימי ראשון. חקיקה דומה אושרה גם באריזונה.
רוד איילנד ומרילנד שוקלות ברצינות לאשר הפצת יין עד דלת הצרכן.
קנזס כבר התירה מכירה ישירה.
וושינגטון די סי אישרה אף היא תיקוני חקיקה המקנים הקלות משמעותיות בכל הקשור במסחר במשקאות אלכוהוליים.

למרות החקיקה המתירנית הענפה שהזכרנו לעיל, אין להתעלם מהעובדה שבלא מעט מדינות מתרחשת דווקא מגמה הפוכה: תיקוני חוק בנושא נדחים ובמדינות מסוימות אף התקבלו תיקונים המרעים את המצב הקיים, בעיקר בכל הנוגע למכירה ישירה לצרכנים באמצעות הזמנות בטלפון או באינטרנט. עם זאת, בהחלט עושה רושם כי גל חקיקה מתירני בתחום המשקאות האלכוהוליים שוטף את ארצות הברית ועובר ממדינה למדינה. ככל שמתקבלים חוקים מקלים, מבקשות שמדינות נוספות להישטף אף הן באותו גל.

כמעט 80 שנה לאחר ביטולם הרשמי של חוקי היובש הפדרליים בארצות הברית, נראה שהאמריקאים מצויים בדרכם להשתחרר גם מן הכבלים האחרונים אשר הותירה אחריה תקופת היובש, אם כי אין ספק שמדובר בתהליך מורכב, הצפוי להימשך עוד שנים.